"אני חושש לעתיד של יהודים בצרפת. אתה רואה מה קורה לנו כאן", אומר ד"ר מיכאל מנג'ין בשיחת טלפון מהעיר ננסי שבמזרח צרפת, שם הוא מתגורר עם אשתו ובתו התינוקת. "אמרנו לעצמנו: בואו נעשה מזה דבר טוב". הדבר הטוב הפך לניסיון עלייה לישראל. אורתופד מומחה כמותו, חשב ד"ר מנג'ין, ייחטף מהר בשוק הישראלי. אלא שעתה הוא יודע שמצב הדברים מעט שונה, כי הראשונה לחטוף אותו, התברר לו, היא דווקא המדינה.
לפני כמה שבועות הכריז קצין הרפואה הראשי בצה"ל שחובותיהם של רופאים המבקשים לעלות לישראל יוקשחו בקרוב משמעותית במסגרת רפורמה שהייתה אמורה להיכנס לתוקפה ב־1 בינואר 2018, אך עשויה להידחות מכיוון שהיא טרם אושרה. לפי הרפורמה, במקום שנה וחצי של שירות כרופא ביחידה צבאית כלשהי - ייאלץ הרופא העולה לשרת שנתיים; במקום פטור מגיוס לעולים בגיל 31 לנשים ו־32 לגברים, הפטור מהשירות יעלה לגיל 35; והפטור מגיוס לצבא שניתן עד היום לרופאי שיניים - יבוטל.
לד"ר מנג'ין אין בעיה עם זה, לדבריו, הוא מאוד מעוניין לתרום; רק לא אם הוא מסתכן באיבוד המקצוע שעל לימודיו עמל ב־13 השנים האחרונות. "העברית שלי לא טובה", הוא אומר. "אני יודע שאם אבוא לישראל, אצטרך ללמוד באולפן במשך שישה חודשים, ואחר כך אני לא בטוח שאדבר עברית טוב או אשתלב בחברה הישראלית. זה היתרון בלעשות צבא, כי אז אתה לומד את השפה ואתה מבין את החברה, וזה טוב. אבל לעשות את השירות הצבאי כרוך ביותר מדי - זה לא אפשרי. יש לי עכשיו ניסיון באורתופדיה. אם לא אעסוק בזה במשך שנתיים, אאבד את המקצוע. אז אולי השירות הצבאי שלי צריך להתמקד במומחיות שלי, אתה מבין?"
הגשת בקשה כזאת?
"עוד לא, כי חשבתי שעד שזה יקרה אהיה בן 32, באוגוסט הקרוב. אז אחכה שישה חודשים, וכבר לא בטוח שאצטרך לעשות את השירות הצבאי. אבל עכשיו ראיתי שהעלו את גיל המקסימום לגיוס ל־35. אני יכול להבין שכמה צרפתים לא יעשו את זה בגלל הקריטריון הזה. אני חושב שנחשוב פעמיים. זה קשה. כבר 13 שנה שאני לומד, אז עכשיו אתה אומר לי שאאבד את כל מה שלמדתי במשך השנים? קשה להחזיר את מה שהשגתי בהתמחות ולהעניק עצה רפואית טובה".
המתנה קריטית
ד"ר מנג'ין אינו לבד: על פי ארגוני עולים כמו "נפש בנפש", יש רופאים ורופאות יהודים רבים מסביב לעולם שהחלו בתהליך המפרך של עלייה לארץ, אבל באחרונה, בעקבות שינוי נוהלי הגיוס של רופאים עולים, החליטו לעצור את התהליך.
לטענת ארגוני הסיוע לרופאים העולים, לא זו בלבד שהדבר צפוי להוביל לירידה בהיענות לעלייה של רופאים ורופאות לישראל, אלא שהוא נעשה ללא תיאום מראש או אפילו יידוע שלהם, של משרד הקליטה או של משרד הבריאות. היום התקיים בוועדת העלייה והקליטה בכנסת דיון מיוחד בנושא כדי לנסות לצמצם, אפילו במעט, את רוע הגזירה. במהלך הדיון, שנערך הבוקר, צה"ל נסוג בו מההחלטה וטען שאתר צה"ל פרסם את הדברים על דעת עצמו ובלי תיאום. נציגי צה"ל התנצלו על שארגוני הסיוע לא יודעו, ואמרו שהדברים נדונים בימים אלה באכ"א, תוך התחשבות בהשלכות הרפורמה על המוטיבציה של רופאים לעלות לארץ. סא"ל צחי רביבו, סגן מפקד יחידת מיטב, המופקדת על ביצוע הליכי המיון והשיבוץ של כלל המיועדים לשירות ביטחון, אמר בדיון כי "ההנחיות עדיין בתהליך ולא גובשו עד תום. כל רופא-עולה שכבר פתח תיק עלייה - ההנחיות החדשות לא יחולו עליו".
לדברי סא"ל גנדי מיינשלוס, ראש ענף רופאים-עולים בחיל הרפואה, יש מחסור ברופאים בצה"ל, אך "הביטחון העצמי, הניסיון המקצועי והמיומנות שרופא-עולה רוכש בשרות הצבאי, לקראת ההשתלבות במערכת הבריאות האזרחית - אין להם תחליף". לדבריו, 155 רופאים-עולים התגייסו בשבע השנים האחרונות, רובם מרוסיה ומאוקראינה.
"מה שחמור מאוד הוא שהם לא התייעצו עם משרד הקליטה, עם גורמי הקליטה וארגוני העולים", אמר ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד), יו"ר הוועדה, בטרם הדיון. "אם אכן זה המצב, אנחנו נדע זאת בוועדה. אנחנו מקיימים את הדיון כדי לשמוע את כל הצדדים".
עם זאת, את התנגדות העולים הפוטנציאליים לקריטריונים המחמירים, לדבריו, הוא יכול להבין. "אני בעד שאנשים ישרתו בצבא, אין שום ויכוח", אומר ח"כ נגוסה, "אך אני רוצה לבדוק בדיון מה באמת המוטיבציה של צה"ל. האם הם ראו את החסרונות הללו, ומה גובר על מה? האם צה"ל יגיד: ידענו ששיעורי העלייה של רופאים עלולים לרדת ולקחנו סיכון, אבל לא הייתה ברירה? ההחלטה שלהם (של הרופאים - ע"ר) להתגייס צריכה להיות השיקול".
"לפני פחות מחודש שמענו על הקריטריונים לראשונה", אומר יונתן רובינשטיין, מנהל התוכנית "עולים מדיקל" של ארגון הסיוע "גבהים" לליווי רופאים ורופאות המבקשים לעלות ארצה. "כבר נסענו לצרפת עם מצגת שמסבירה לרופאים על הצבא. סיפרנו להם על השירות שצריך לעשות, ולא בהכרח במומחיות שלהם, וזה הפחיד אותם. הם אמרו לנו: לפחות אם אנחנו יכולים לעסוק במומחיות שלנו, זה בסדר. אחר כך אמרנו להם שייתכן שהצבא יעלה את זה לגיל 35, ולשנתיים שירות. אנשים הסתכלו עלינו ואמרו: טוב, מה אתם רוצים? אנחנו לא יכולים לחכות".
ההמתנה הזאת כדי לזכות בפטור, למי שמעוניין בכך, עלולה להיות קריטית. ככל שחולף הזמן מסיום הלימודים, ככל שהרופא או הרופאה כבר מעמיקים במסלול שהחלו בו, האפשרות שלהם לצאת ממנו קטנה. לקטוע מסלול קריירה אחרי חמש שנים - אין דינו כמו לקטוע אותה אחרי עשור. וכמובן ישנו עניין המשפחה.
"ההחלטה שלהם משנה את כל תוכנית החיים שלי", מודה ג', רופא מפילדלפיה שביקש להישאר בעילום שם כדי שלא לפגוע באפשרות שלו בכל זאת לעשות עלייה. "הסיבה לכך שחיכיתי לעלייה היא שיש לי שני ילדים קטנים. אם אתגייס, אני לא יכול להבטיח שאראה אותם. זה מגוחך".
בימים אלה ג' מבקר עם משפחתו בישראל, בעיצומן של ההכנות למעבר הקבוע - כולל התפטרות מהעבודה ומציאת חדשה, חיפוש דירה וכל מה שביניהם. עכשיו כל זה מוקפא מבחינתו. "למדתי על השינוי הזה ב־6 בדצמבר, יומיים לפני שהגענו לכאן", הוא מספר באנגלית. "קיבלתי מייל מהבחור שעוזר לנו ב'נפש בנפש', שבו הוא כתב: 'אני יודע שזה ישפיע עליכם'. נכנסתי לפאניקה, הם משנים את כל התוכנית של חיי שלושה שבועות קודם, זה פשוט מגוחך. הרבה אנשים באמצע התהליך כאן, וזה פשוט לא הוגן, אפילו מטופש. אם הם רוצים שיותר יתגייסו לצבא, עליהם להפוך את התנאים ליותר מתאימים למבוגרים".
ג' התכוון לעשות עלייה כבר לפני שנים, עוד כשלמד באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא חשב שישוב לארצות הברית לתקופה ואז יחזור ארצה. אז גילה על השירות התובעני שצה"ל דורש מרופאים עולים, והחליט להמתין עם זה עד שימלאו לו 32, והוא יקבל פטור. כעת הוא אומר שהעלאת גיל הגיוס לא מפריעה לו כל כך, אלא חוסר הוודאות; המחשבה שיוצב, למשל, במקום שמאפשר לו לראות את משפחתו רק אחת לשבועיים, דרישה נפוצה למדי מרופאים ורופאות המשרתים בצה"ל.
"הייתי שמח להתגייס אם היו מבטיחים לי שאראה את המשפחה בכל יום, אם יציבו אותי בתל אביב למשל", הוא אומר. "אני שמח לתרום למדינה שלי, אבל מצב כזה שבו הם לא יכולים להבטיח שאהיה עם משפחתי, אינו מקובל עלי. זה לחלוטין שיבש את התכנון שלי עם העבודה הנוכחית. לא בנינו בית בניו יורק כי תכננו לעשות עלייה. להחלטה שלהם יש הרבה השלכות עלינו, כלכליות ונפשיות".
"פשוט חבל מאוד", אומר ח"כ נגוסה. "זה לא צריך להיעשות כי נאבד את הרופאים הצעירים שאחר כך ישתלבו במערכת הבריאות בישראל. שינו הרבה תנאים, וזה לא ממש יעודד אותם להתגייס. גם אלה שעלו וגם אלה שפוטנציאליים לעלות - זה יוריד להם את המוטיבציה. המדינה מפסידה".
סוגיית השכר
בארגוני הסיוע לעולים טוענים כי מאחורי נוהלי הגיוס החדשים עומד המחסור בכוח אדם רפואי בצה"ל והניסיון לחפות על הפער בין ההיצע הנמוך לצורך ברופאים צה"ליים. אלא שעדויות שהגיעו לידי "מעריב המגזין" מלמדות כי אפשר שכוח אדם דווקא יש בבריכה המקומית - רק שצריך גם להושיט יד ולקחת.
"כשעליתי לארץ בשנת 2015, באתי מיוזמתי לבקו"ם בתל השומר", אומרת ד"ר קרולין אוחיון (33). "אמרתי להם שאני רוצה להתגייס. אמרו לי: 'אנחנו מאוד מעוניינים'. הלכתי לפגוש אותם ואמרתי: 'אני מעוניינת להתגייס, אני חושבת שאוכל להיות כוח שאתם צריכים כי אני מומחית במה שאתם צריכים'".
בתור מומחית לרפואת משפחה ורפואה דחופה, ד"ר אוחיון עונה לכאורה בדיוק על הצרכים של צה"ל.
"הקו הראשון של רופאים שצריכים הוא רופאי נשים, משפחה ופסיכיאטרים", היא אומרת. "כמומחית ברפואה דחופה הייתי אמורה להיות הקו הראשון שלהם, אבל הם לא מאורגנים בצורה טובה. אך אחד לא חזר אלי עד היום. התקשרתי כמה פעמים ביוזמתי כדי להגיד: 'היי, אני פה אם אתם צריכים'. אני חושבת שעבור מי שעולה לארץ, לפחות רווק ללא ילדים, זו יכולה להיות אפשרות טובה לקליטה טובה ונעימה, גם מבחינת השפה והתרבות".
שנתיים אחרי, ד"ר אוחיון כבר הפסיקה לשבת ליד הטלפון בציפייה שמישהו יחזור אליה, אבל היא מכירה רופאים שנרתעים מלעלות בגלל נוהלי הגיוס. השכר הנמוך הוא לא העניין, היא אומרת, שהרי מי שעולה - עושה זאת מסיבות ערכיות. אבל עם שנתיים של שירות חובה בגיל 30 פלוס, השכר הופך לבעיה.
"יש המון דברים ששמים על המשקל לפני שעולים, במיוחד רופא עצמאי שמרוויח כיום הרבה יותר ממה שהוא ירוויח פה", אומרת ד"ר אוחיון. "בנוסף, עכשיו אתה אומר לאותו רופא לשרת בבסיס במקום להיות רופא עיניים ולחלק גימלים לחיילים. מי ילך לשם? אפילו מי שבא מסיבות ציוניות - לא יעשה את זה כי מבחינה מקצועית, הוא יאבד המון. היום אני אפילו לא מבינה את העלייה שלי עצמי, ואני עוד ידעתי למה אני הולכת. צריך להתחיל הכל מחדש, אז ברור שאנשים לא יבואו. הם יחכו לגיל 35, אבל בשלב הזה כבר יש להם משפחה, הם מבוססים טוב במקצוע. למה שהם יעלו? הם כבר יחכו לגיל הפנסיה ויבואו".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה״ל בוחן בימים אלו את שינוי הגיל המקסימלי שבו יחויבו עולים בעלי תואר ברפואה בשירות ביטחון. בנושא מתקיימת עבודת מטה".