למרות אחדות נדירה בכנסת: אישורו של הפתרון למשבר הנכים - בספק

האופוזיציה רשמה היום (רביעי) במליאת הכנסת הישג סמלי כשהצעת החוק של ח"כ מיקי רונזנטל (המחנה הציוני) וסיעת המחנה הציוני עברה פה אחד בקריאה טרומית ברוב של 76 ח"כים שתמכו ללא מתנגדים, אבל אליה וקוץ בה. הצעת החוק של המחנה הציוני היא תרגום אחד לאחד של התחייבות משרדי האוצר וראש הממשלה לנכים מלפני יום כיפור האחרון, מתווה לפיו בתוך ארבע שנים תוכפל קצבת הנכות המקסימלית, מתווה שהממשלה כבר שלושה חודשים לא מצליחה לכנס לכדי חוק משלה בשל אי הסכמות בין משרדי הממשלה השונים. הסיבה שהקואליציה החליטה בצעד נדיר לתמוך בהצעת החוק של האופוזיציה מקורה באי רצונה של הממשלה להראות כמי שמתנגדת למתווה שהיא עצמה התחיבה אליו בפני הנכים.

הסיבה הרשמית היא שביום ראשון הקרוב יביא שר הרווחה והעבודה, חיים כץ (הליכוד), הצעת חוק ממשלתית לאישור ועדת השרים לחקיקה לפני קריאה ראשונה בכנסת ואליה תוצמד הצעת החוק של רוזנטל. רק שהצעת החוק הממשלתית רזה הרבה יותר – היא אינה כוללת את ההתחייבות ארוכת הטווח שנתנו כחלון ונתניהו לנכים, אלא רק את "הפעימה הראשונה", וגם לא את הצמדת קצבת הנכות לשכר הממוצע.

עם זאת, שר הרווחה כץ כן הצליח לשפר, בהצעת החוק הממשלתית שהוא מציע, את הפעימה הראשונה של התוספת לקצבאות הנכים בשורה של צעדים – החל מביטול רמות זכאות לקצבה והכללת יותר נכים בתוספות הגבוהות יותר לקצבה, דרך הכפלה של תקרת ההשתכרות לנכים עובדים ללא קיזוז שכרם מקצבת הנכות וכלה בהכללת הקשישים הנכים במתווה. את כל זאת הצליחו משרד הרווחה והביטוח הלאומי לעשות בתוך מסגרת התקציב שמשרד האוצר הקצה לקצבה – 1.3 מיליארד שקל לשנה החל מ-2018.

אבל למעריב אונליין נודע כי גם אחרי שלושה חודשים של דיונים, טרם הושגו הסכמות בין משרד הרווחה לבין משרד האוצר בנוגע להצעת החוק הממשלתית המוצעת ויתכן שהאוצר יבקש דחייה נוספת ביום ראשון, מה שיקבור סופית את הסיכוי להתקדמות בחקיקה עד סוף החודש. "אחרי שהאוצר התנגד לתוספת שהציע שר הרווחה לפעימה הראשונה, עכשיו יש להם גם השגות על גודל התוספת לקצבאות לשנה הקרובה שהם עצמם התחייבו עליה בפני הנכים עוד לפני שמשרד הרווחה נכנס לתמונה", אומרים לנו גורמים במשרד הרווחה שמוסיפים: "יש רצון באוצר להפחית את גודל התקציב לנכים לשנה הקרובה מ-1.3 מיליארד שקל למיליארד. אנחנו נאבק על זה".

יוזם הצעת החוק של המחנה הציוני, ח"כ מיקי רוזנטל, אמר מעל דוכן הכנסת בנאום נרגש: "אני משלם 3000 שקל בחודש על טיפולים וציוד רפואי בעקבות מצבי ואני מקבל קצבה של 2400 שקל. בורכתי ומרבית חיי הצלחתי לפרנס את עצמי ואת משפחתי אבל לא כל הנכים יכולים לעשות זאת. אם לא הייתי חבר כנסת היה עלי לבחור בין תרופות למזון.  זו המציאות של עשרות אלפים בישראל. בשנה שעברה נעדרתי 90 יום מהכנסת בגלל מצב רפואי. איזה מעסיק חוק מהכנסת היה מקבל דבר כזה?".

היוזם המקורי של הצעת החוק להעלאת קצבת הנכות, יו"ר סיעת מרצ ח"כ אילן גילאון, הוסיף: "זהו צעד חשוב אבל לפנינו צעד חשוב עוד יותר, השלמת החקיקה עד סוף החודש, כדי שהכנסת תעמוד בהבטחתה לציבור זכאי קצבאות הנכות בישראל. מדובר ברבע מיליון ישראליות וישראלים שלא יכולים לעבוד לפרנסתם ונאלצים לנסות לשרוד מ-2,342 שקל בחודש. ללא חקיקת בזק בשבוע הבא, גם הכנסת וגם הממשלה לא יעמדו בהבטחתם לנכים שצריכים לראות את הכסף בבנק ב-1.1.2018 כפי שהתחייבה הממשלה". 

אבל הסיכוי שחקיקת בזק תקרה הוא קלוש. גם אם האוצר לא ישים הפעם רגליים להצעת החוק של שר הרווחה, הביטוח הלאומי זקוק לזמן היערכות ליישום החוק של מספר חודשים מרגע שיכנס לתוקף בקריאה שלישית. בארגוני הנכים מאיימים כי אם לא תהיה התקדמות בחקיקה כבר בשבוע הבא לקראת קריאה ראשונה בכנסת והכנסת מלוא התחייבות הממשלה על סך 4.2 מיליארד שקל לארבע שנים לנכים, אל לשון החוק, כלל ארגוני הנכים בהם תומכי הפשרה עם הממשלה, יחדשו את המאבק ביתר שאת.

נעמי מורביה, יו"ר מטה מאבק הנכים, אומרת: "אני בטוחה כי ממשלת ישראל תעמוד בהבטחתה לחוקק את החוק בשלוש קריאות עוד החודש, אבל אם הדבר לא יקרה בחקיקת בזק, ונבין שהסחבת נמשכת על גבם של הנכים, נחדש את המאבק ביתר שאת". יו"ר "נכה, לא חצי בן אדם", אלכס פרידמן, מוסיף: "אנו מאוכזבים קשות כי תזכיר החוק הממשלתי אינו מעגן את כל הפעימות, אינו מתייחס למנגנון ההצמדה לשכר הממוצע במשק ומעניק לביטוח הלאומי שישה חודשי היערכות שהינם גזרה קשה עבור רבע מיליון נכים במצוקה קיומית. אני קורא לכל המעורבים בדבר לעמוד בהתחייבותם להעביר את החוק, בהתאם להסכמות עם הממשלה, עד סוף החודש".