"מפגע סביבתי": שלל מקומות נסגרים בפני רוכבי הסוסים

כל החיים אני מטייל ורוכב על סוסים", מספר רן טמיר, בן 49, איש עסקים מתל אביב. "אבל בתקופה האחרונה אני ורוכבים נוספים מרגישים שרשות הטבע והגנים החליטה שסוס הוא לא חיה רצויה לטיול בטבע, אלא מזיק של הטבע". לדברי טמיר, תחושתו זו מגובה בהגבלות שונות המוטלות עליו ועל חבריו לרכיבה. "כל מיני מקומות שבעבר היינו מטיילים בהם ללא הפרעה, פתאום עכשיו לא מאפשרים לנו זאת", הוא מספר. "למשל אזור מבוא חורון־נטף, שבו נהגתי לרכוב הרבה שנים. בשבוע האחרון רדף אחרינו פקח ואמר שהמקום הוכרז כשמורת טבע, ואסור לסוסים להיכנס. יש גם דברים שהם ברמת האבסורד. למשל אזור רמת הנדיב. הרי על שם מי קרוי המקום? על שם הברון רוטשילד, שהיה ידוע כאוהב סוסים, וזו גם משפחה שעד היום מגדלת סוסים. גם משם גירשו אותי. הרגשתי את האדמה רועדת ושהברון מתהפך בקברו. 
 

"יש בארץ 20 אלף בעלי סוסים, אלפים מהם מטיילים. אנחנו לא מזיקים, ואני לא יודע מי החליט שסוס זה מזיק", מוסיף טמיר. "בכלל לא ברור לנו מאין באה ההוראה הזאת. איזה נזק אנחנו עושים? הסוס הוא לא חיה טורפת, אנחנו לא רומסים שום דבר. לאופניים מותר להיכנס לכל מקום, ואילו לסוסים אסור להיכנס, וזה ממש נגד הטבע. דיבר איתי עכשיו חבר, שיש לו כבר 5,000 שקל קנסות בגלל זה, ואת אשתו זימנו לבית משפט".
 

מבחינת טמיר וחבריו, הרכיבה על סוסים היא חלק בלתי נפרד מזהותם. "כל החיים היו לי סוסים", הוא מבהיר. "בגיל שלוש, כשרוכלים היו צועקים ברחוב 'אבטיח', הייתי ישר רץ אחרי הסוס. נולדתי עם חיידק הסוסים בבטן. יש לי סוסה אחת, ואני מטייל איתה כמעט כל יום שישי בכל הארץ. כולם צריכים להבין שציבור רוכבי הסוסים הוא ציבור שאוהב את הארץ, אוהב את הטבע ולא רוצה להזיק. לפני שבועיים, למשל, רכבתי לכיוון שמורת טבע וראיתי שנכנסו לתוכה אופנועים, כשהיו בה צבאים ואיילים. אני כרוכב סוסים הוצאתי אותם משם, לא הפקח. גם אם אנחנו רואים זריקת אשפה, אנחנו קוראים לפקחים כי הטבע הוא שלנו, הוא חשוב לנו". 

 

"יש לנו קבוצות רכיבה קבועות בארץ המחולקות לפי כל מיני גזעים", מסביר רון לופה, 30, מאלף סוסים ומדריך רכיבה טיפולית ממושב חניאל. "פעם כל סוגי הסוסים היו רוכבים ביחד, אבל היום הקבוצות יותר מחוברות לפי גזעים. בגלל שאני מתעסק באילוף סוסים, אני רוכב עם כל הקבוצות: גם עם סוסי מיזורי, סוסי טנסי, רוקי מאונטיין ועוד". 
 

לופה, הרוכב מגיל 14 על סוסים, מספר ש"אנחנו רוכבים קבוע כל בימי שישי בעיקר, ויש כאלה הרוכבים בשבתות. כולנו מדברים על כך שבשנה־שנתיים האחרונות לאט־לאט מוציאים אותנו משמורות הטבע. בכל מיני מקומות בארץ התחילו לשים מחסומים לאופנועים וטרקטורונים, וגם אותנו מחשיבים למטרד, בדיוק כמו את כלי הרכב. מבחינתם, סוסים זה כאילו מטרד, זה כאילו הורס את הטבע". 

 

"היכן שהולכי הרגל הולכים, גם אנחנו רוצים לטייל שם, אבל בעזרת סוס ולא ברגל. הסיפור הזה הוא ממש אירוני, כי אנשי הסוסים הם אנשים שהכי אוהבים טבע וחקלאות ושומרים על הסביבה. תמיד הם משאירים נקי אחרי ארוחות שטח, לא משאירים אש דלוקה". 

אתה יכול לציין מקומות ספציפיים שבהם נתקלת בתופעה הזאת?

"למשל בשפיים־געש חסמו את כל השמורה עם מעקה מכוער, ויש גם שלטים נגד סוסים, טרקטורונים ואופנועים, ועכשיו המקום אינו נגיש. כמו כן, בהרבה חופים נותנים קנסות לבעלי סוסים. קודם הרגשנו חופש רב יותר לטייל ולזוז בלי שייתנו לנו קנסות. חברים שלי קיבלו קנסות, וגם לי היו כמה סיטואציות שבהן באו אלי ואל חבריי פקחים של רשות הטבע והגנים. אבל לא התווכחנו איתם. אמרנו: 'לא ידענו' וחזרנו אחורה".
 

"הם חושבים שסוסים נמצאים בתוך הרשימה של הטרקטורונים ושהם חלק מהמפגע הסביבתי. אבל זו ממש טעות לחשוב ככה. רוכבי הסוסים הם אנשים שהכי אוהבים טבע, והם מתחשבים בהולכי רגל ובכל האנשים שמטיילים. אני יודע שאנשים כתבו מכתבים לרשות הטבע והגנים, ניסו לדבר ללבם של הפקחים ולהסביר להם. המטרה העיקרית שלנו היא שנוכל לטייל בשקט בלי שיפריעו לנו, כי אנחנו באמת לא מפריעים לאף אחד. אני מאוד מקווה שמישהו יבין את הבעיה שלנו ושישנו את כל הסיפור הזה".

"אנחנו כבר לא נגישים יותר למקומות שאנחנו רגילים לטייל בהם. בעצם כופים עלינו להישאר בבית".

אין מקומות אחרים לטייל בהם? 

"לא, כי זו מגמה שמתפשטת בכל הארץ. רוצים בעצם לסגור את כל שמורות הטבע לרוכבי סוסים, ואז לא יישאר לנו איפה לרכוב. סוס זה לא חיה שמזהמת את הסביבה, זה לא טרקטורון או אופנוע שמזהם שטחים חקלאיים. אין שום סיבה לראות בסוס גורם מפריע". 

 

בעקבות ההגבלות שלדבריהם מוטלות עליהם יזם טמיר עצומה המופנית לשר להגנת הסביבה זאב אלקין, וחבריו, ובהם לופה, הצטרפו אליה. "תיור הארץ מגב הסוס זוהי אחת מהדרכים העתיקות ביותר שבה נהנו אוהבי הארץ מנופיה, עוד בטרם קמה המדינה והרשויות שתחתיה, בטרם קבעו מה היא שמורת טבע וגבולותיה ובטרם ידעו אמצעי טיול אחרים כגון אופניים, ג'יפים, אופנועים וכדומה...", נכתב בעצומה. "שטחים פתוחים, שבעבר נהגנו לטייל בהם ללא מפריע, מוכרזים כשמורות טבע,  נחסמים, מגודרים בגדרות תיל המזיקות לחי ולטבע, ומוצבים שלטים האוסרים כניסה לסוסים, כך גם בגנים לאומיים ואתרי בילוי אחרים בטבע... אנו נרדפים על ידי פקחים שדולקים אחרינו ברכבי 4X4 שעושים נזק סביבתי גדול לאין ערוך מהסוסים. במקרה הטוב, אנחנו מסולקים מהנוף, במקרה הפחות טוב נענשים כספית הפכו אותנו לעבריינים בעל כורחנו". "העצומה תופסת תאוצה", אומר טמיר. "אני מחכה למאסה קריטית של חתימות, ואז נגיש אותה לשר".
 

"נמשיך הלאה. אולי נעשה רכיבת מחאה של רוכבי סוסים".

"אני עצמי עדיין לא נתקלתי בבעיה הזאת, אבל כדי להקדים תרופה למכה מיד חתמתי על העצומה", מספר ברק ברבי, 48, סטנדאפיסט וספר נייד מטבריה. "אני חושב שאי אפשר לסגור מקומות יפים בארץ שלנו, ולא ייתכן מצב שלא ניהנה מהם ולא נראה אותם מעל גב הסוס". לברבי תמיד היה חלום לגדל סוסים. "בגיל 33 הגשמתי את החלום הזה", הוא מחייך. "כיום יש לי שתי סוסות רכיבה ועוד שתי סייחות למכירה, שנמצאות בשטח של חבר ליד פוריה".

מה הסוסים מהווים עבורך?

"סוס זה חצי מהחיים שלי, חצי מהנשמה שלי, אני לא יכול להיות קיים בלי סוס. יש לי סוסה בשם 'טנקה', שהיא כבר בת 18. לא אמכור אותה תמורת כל סכום בעולם. כשאני רוכב עליה, היא מכירה כל תנועת גוף שלי, היא ממש מחוברת אלי. אני רגיל לטייל עם הסוסה בשבתות בכל מיני שטחים, ושמעתי שיש עכשיו בעיות. אני ממש מבין ללבם של הרוכבים שכבר נתקלו בהן. אני לא מוצא שום סיבה בעולם שיעשו כזה דבר. כל שבת אני יוצא לטייל עם קבוצה של רוכבים. אנחנו עושים את נחל תבור, נחל יבניאל, ישנים בלילה בשקי שינה, באוהלים. זו ממש מסורת וחוויה עבורנו, ואף אחד לא יכול לקחת את זה מאיתנו". 

 

מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה: "הכנסת בעלי חיים לשמורת טבע מחייבות היתר. ציבור הרוכבים על בעלי חיים, ביניהם סוסים/ חמורים/ גמלים, הוא חשוב והרשות משקיעה מאמצים רבים על מנת לאפשר לו פתרונות. על פי המדיניות הרשותית בנושא, מותרת הליכת בעל חיים באופן גורף על שבילי רכב המורשים בשמורות הטבע ובשבילים ייעודיים לבעלי חיים כדוגמת שביל גמלים אשר קיים באזור מכתש רמון דרך הבשמים".

התגובה הוסיפה: "בנוסף, קיימים נהלים אשר מגדירים קשירת בעלי חיים, חניית לילה, אכילת מזון, איסוף צואה בשטחי שמורות הטבע. אין היתר למעבר בעלי חיים בשבילים המיועדים להולכי רגל הן בשל הסיכון הבטיחותי והן בשל השחיקה לקרקע בדומה למדיניות הקיימת בעולם. ציבור מטיילי הסוסים מטייל רבות בשמורות ובגנים ונהנה מהטבע. רק לפני שלושה חודשים קיבלו נציגי הארגון היתר לטיול מאילת ועד הצפון תוך שהם עשו זאת בתיאום מראש ושמירה על הטבע. פקחי רשות הטבע והגנים עושים כל שביכולתם לשמור על שמורות הטבע. אין ומעולם לא היה מאבק עם המטיילים ורוכבי הסוסים בארץ. החיכוך למעשה מתקיים כאשר עוברים על החוק ופוגעים בשמורות ובערכי הטבע המצויים בו".