בדרך לבחירות? איך תיראה הפוליטיקה הישראלית בשנת 2018

שנת 2018 עשויה להביא באמתחתה תשובה לשאלות המטרידות את המערכת הפוליטית בישראל. במוקד תעמוד גם בשנה הקרובה שאלת השאלות: האם החקירות המתנהלות נגד ראש הממשלה בתיקים 1000 ו־2000 יבשילו לכדי המלצות להגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואחר כך גם לכדי כתב אישום, והאם בהמשך ייפתחו נגדו גם חקירות גם בתיקים אחרים כמו תיק הצוללות?

מכאן ייגזר גורלה של המערכת הפוליטית לשבט או לחסד, שכן ההערכה היא שהמלצות לכתב אישום נגד ראש הממשלה בתיקים של שחיתות או שוחד יגרמו במקרה הטוב לזעזוע בקואליציה, ובתרחיש אחר לפירוקה ולהקדמת הבחירות. עבור רוב חברי הכנסת המכהנים בכנסת ה־20, בחירות פירושן קץ הקריירה הפרלמנטרית, שכן ברור כי יותר ממחציתם לא ישובו לחבוש את ספסלי הכנסת הבאה. האם במקרה של המלצה או הגשת כתב אישום, הקואליציה תמשיך לגבות את נתניהו והבחירות יתקיימו במועדן, ב־5 בנובמבר 2019, או שמא כאמור הקואליציה תתפרק והבחירות יוקדמו?

את אפקט הדומינו עשויה להוביל מפלגת כולנו, בשל הלחץ הציבורי הכבד שיופעל עליה לפרק את החבילה. במקרה כזה, מסקרן יהיה לדעת אם נעמוד בפתחו של מפץ פוליטי חדש: חבירה של גוש מרכז חדש שיכלול את יש עתיד בראשות יאיר לפיד, כולנו בראשות משה כחלון ואולי גם המחנה הציוני בראשות אבי גבאי, כשעל הקווים מתחמם שר הביטחון לשעבר, משה בוגי יעלון, שהצהיר על כוונתו לעמוד בראש פלטפורמה פוליטית חדשה, אף שהוא עשוי למצוא את עצמו כמספר 2 בגוש מרכזי חדש.

שאלה אחרת היא האם בכירי הליכוד יקומו ויעשו מעשה, כלומר יבקשו להחליף את נתניהו ולהמשיך להנהיג את המפלגה ואת המדינה ללא בחירות כדי להבטיח את המשך שלטון הליכוד?

התערערות מעמדו של נתניהו וירידתו מהבמה הפוליטית עשויה להוביל למלחמת ירושה פנימית בליכוד, כשגם השרים ישראל כץ וגלעד ארדן, השר לשעבר גדעון סער ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ילטשו עיניים להוביל את הליכוד ביום שאחרי נתניהו.

שנת בחירות תקבע כמובן גם את גורלו של אבי גבאי, זה שמקרוב הגיע, הדיח את יצחק הרצוג, גבר על עמיר פרץ וקיבל לידיו על מגש של כסף את המפלגה הוותיקה שהקימה את המדינה. 

השנה האזרחית החדשה אינה מבשרת טובות ליו"ר הקואליציה היוצא, דוד ביטן, ובמהלכה, ואולי כבר בתקופה הקרובה, נוכל לדעת עד כמה הוא מסובך עד צוואר בפרשיות החמורות שבהן הוא נחשד, ואם מדובר בסוף הקריירה הפוליטית שלו. גם מפלגת השמאל מרצ עומדת בפני הכרעה חשובה: האם לאמץ את רעיון הפריימריז הפתוחים של יו"ר זהבה גלאון, או לבחור דווקא בפריימריז סגורים על ידי כלל חברי המפלגה? כמו כן, עולות השאלות: האם גלאון תפרוש מהחיים הציבוריים במקרה של כישלון, והאם במקרה כזה מרצ תעמוד בפני פילוג?

אם הקואליציה הנוכחית תצליח לשרוד את התקופה הקרובה, היא תעמוד בפני מכשול רציני בדמות תקציב המדינה החדש. שאלה מסקרנת נוספת היא האם נחזה בקאמבק של אהוד ברק, האזרח המודאג שזורק רמזים מעורפלים ומעיד על עצמו כי הוא דמות בשלה יותר מכל אחד אחר להנהגה?

השנה הקרובה תעמוד גם בסימן הבחירות המוניציפליות שיתקיימו באוקטובר 2018, אז נגלה אם רון חולדאי ימשיך להוביל את העיר העברית הראשונה; אם ניר ברקת יתמודד לכהונה נוספת בירושלים או שיפרוש לטובת התמודדות בזירה הארצית; ואם נהיה צפויים למהפכים פוליטיים בשורה ארוכה של ערים ורשויות מקומיות.