המערכת החורפית הסוערת והקצרה בדרך. במשך כיממה יירדו גשמים חזקים לפרקים, משבי הרוחות יגיעו ל-100 קמ"ש וייתכן שלג בפסגות הרי הצפון. החזאי התורן בשירות המטאורולוגי בבית דגן, ואדים דימנשטיין מסר היום (שלישי) כי מחר צפויים במהלך הבוקר גשמים מידי פעם בצפון הארץ ובמהלך היום הם יתפשטו עד לצפון הנגב. אבל לקראת ערב תהיה היחלשות של הגשמים. במקביל, תחול ירידה קלה במידות החום. בירושלים הטמפרטורות יגיעו ל-11 מעלות, בתל אביב – 17, בחיפה – 15, בבאר שבע – 16 ובאילת – 20.
ביום חמישי בבוקר יהיה עדיין מעונן חלקית וייתכן גשם מקומי בצפון הארץ. מידות החום יירדו ב-3-2 מעלות והן יהיו מתחת לממוצע. אבל במהלך היום הסערה הגדולה תגיע. הרוחות יתחזקו והמשבים יגיעו למהירות של 100 קמ"ש וייתכן אובך בכל הארץ. לקראת ערב יהיה גשום וסוער מצפון הארץ עד לצפון הנגב וקיים חשש להצפות ושיטפונות. בפסגות ההרים בצפון קיים סיכוי לשלג.
ביום שישי בבוקר ימשיך להיות סוער והטמפרטורות יירדו בעוד 3-2 מעלות. גשמים יירדו מצפון הארץ עד הנגב, ינשבו רוחות ערות ובפסגות הצפון קיים סיכוי לשלג. בשירות המטאורולוגי מזהירים מפני סכנת הצפות במקומות המועדים וסכנת שיטפונות בנחלי המזרח והדרום.
אבל המערכת הסוערת תיחלש כבר לקראת שישי בצהריים וימשיך להיות קר מהרגיל. בשבת הכל כבר יהיה מאחורינו ומזג האוויר צפוי להיות נאה עם עלייה של כשלוש מעלות. לנוכח הגשמים החזקים הצפויים בחמישי ובשישי, נראה שרבים ינצלו את מזג האוויר הנאה לאחר הסערה לטיולים בטבע וצילומים ליד הנחלים והמפלים הזורמים.
לקראת שנת בצורת חמישית
שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, כינס דיון מקצועי לגבי הצעדים בהם ינקטו רשות המים, חברת מקורות והגורמים המקצועיים הרלוונטיים, על מנת להתמודד עם ארבע שנות בצורת רצופות, ותחילתה של שנה חמישית, בה שיעור המשקעים הצפוי יעמוד על כ-70% מהממוצע הרב שנתי.
בדיון הוצגו שני כיווני פעולה עיקריים הנדרשים להתמודדות עם הבצורת המתמשכת בישראל, תוך הערכת המשמעויות הכספיות, תוספת המים הנדרשת למשק, לוחות הזמנים ליישום והפעולות הנדרשות לפתרון החסמים הקיימים, בהן פעולות להגדלת ההיצע ולפיתוח מקורות מים נוספים בישראל ופעולות שונות לצמצום הביקוש ולריסון צריכת המים.
הפעולות להגדלת ההיצע ופיתוח מקורות מים נוספים, כוללות, בין היתר, הגדלת תפוקה ממתקני התפלה קיימים והגברה, ככל שניתן, של ההפקה מקידוחים, לרבות קידוחים חדשים והקמת מפעלי קולחים. פעולות אלו יאפשרו את הגדלת היצע המים ויאפשרו את חיזוק אמינות האספקה למשק המים הישראלי. בנוסף, נקבע כי יש לקדם את הקמתו של מתקן ההתפלה בגליל המערבי.
כמו כן, הפעולות הנדרשות לצמצום הביקוש וריסון צריכת המים כוללות צמצום צריכת המים לגינון הציבורי, פעולות שונות להסברה וחינוך, קמפיין ציבורי רחב לחסכון במים וקיצוץ כמויות המים לחקלאות, ככל שכמות המשקעים תרד אל מתחת לרף מסוים.
השר שטייניץ ציין בדיון, כי המחסור במים טבעיים בשנה זו הנו הגדול ביותר ב-100 השנים האחרונות מאז החלה המדידה. מצב זה מביא את מקורות המים בצפון הארץ לשפל חסר תקדים. למרות הגשמים האחרונים, הכנרת צפויה לרדת במהלך הקיץ הקרוב לפי התחזיות, לראשונה בהיסטוריה, אל מתחת לקו השחור - מה שמסכן את היכולת לשאוב ממנה, ועלול להביא לירידה משמעותית של איכות המים בה.
גורמי המקצוע הזהירו, שבמידה ונחווה שנת בצורת שישית ברציפות, עלול להיווצר אתגר באספקת המים לשתייה במקומות מסוימים. הם הוסיפו, כי בהתחשב בכמויות המשקעים הנמוכות שהצטברו בחודשים אוקטובר-דצמבר 2017 במערכת הארצית, 2018 כולה צפויה להסתיים כשחונה ולהיות מוגדרת כ- ''בצורת אקלימית, הידרולוגית וחקלאית'' קיצונית. מדובר במצב חירום מבחינת מקורות המים הטבעיים אשר דורש פעולות מיידיות על מנת להתגבר על המחסור.
בעקבות הדיון, הנחה השר, בין היתר, על קידום הקמת שני מתקני התפלה חדשים, כך שתוך מספר שנים תהיה הגדלה משמעותית של אפשרות הייצור מים מותפלים, בכדי לתת מענה לגידול באוכלוסייה, ולתמיכה במערך המים בתקופות בצורת, במקרה של רצף שנים שחונות. תכנית ההתפלה אמורה לספק כמות מספקת של מים, גם כדי להתמודד עם ירידת מפלס הכינרת עקב השינויים האקלימיים וההתחממות העולמית. כחלק מסל הכלים, אושרו צעדים הכוללים קידוחי מים חדשים והגדלת כמויות המים המושבים בטווח המיידי. בסיום הדיון הנחה השר שטייניץ להכין את המלצות הצוות כהצעת מחליטים לאישורה של הממשלה.