הטרגדיה הגדולה של משפחת אלמקייס, הורגשה היום היטב (חמישי), במהלך הלווייתו של ליאל בן ה-14, אשר נהרג מפגיעת גמל ברכב המשפחתי, וכתוצאה מכך נפגעו גם יתר בני משפחתו. מאות אנשים הגיעו אל בית העלמין במצפה רמון, על מנת לחלוק כבוד אחרון לילד, אשר משפחתו לא יכלה להיות במקום עקב פציעותיהם, ורק לאחר מכן, הובא האב, כשהוא על כסא גלגלים, על מנת להיפרד מבנו.
ההספדים תיארו מעט את אישיותו של ליאל שנהרג, והכאב היה קשה מנשוא: "מי שהיה רוצה להתברך בחבר טוב, היה אומר ליאל, נשמה", נאמר באחד בכאב: "אתה החבר הטוב. ידעת לתת תשומת לב לחלשים, ידעת לא רק לתת למען הכיתה ולא רק לתלמידים אחרים מהכיתות האחרות. אתה יזמת בכל יום ראשון במתנ"ס מפגש עם ניצולי שואה, שאותם חיבקת, שאותם שימחת, הם שמחו בזכותך".
הבכי והכאב היו באוויר לאורך כל ההלוויה, והרב הוסיף: "הם היו מלאי תקווה בזכותך. ואתה ליאל, עשית כל אשר יכולת כדי להיות למופת. ועכשיו, העיר נותרה בלעדיך, אתה חסר לכולם. ועדיין, אנחנו מבקשים מהקב"ה שתהיה רפואה שלמה לאמך חגית, ולאחיך, ואחיך שאמור ללוות אותך ואת כל השבעה לשבת לבד. הוא לבד".
אביו, שי, הגיע אף הוא לבית העלמין, אבל בגלל פציעתו, והקושי להתנהל במקום, הגיע לשלב בו נפרד באופן סופי מבנו ולקבורה שלו. אמו של הילד, חגית אלמקייס, אשר נפצעה באורח קשה, עדיין מאושפזת בבית החולים, כשהיא במצב קשה, אך ישנה הטבה במצבה. האם עדיין לא יודעת כי בנה לא בין החיים, בעוד שאחיו של ליאל, ששוחררו אמש, כבר נמצאים בחזקת הסבא והסבתא של המשפחה.
בת דודתו של ליאל, אלין דרעי, אמרה במהלך ההספדים והפרידה כי: "הדרך היחידה שאני יכולה לחשוב על איך להפסיק את הדמעות היא לחשוב שהכול חלום, או יותר נכון סיוט. המציאות האיומה ממשיכה לצוף ולא מתעכלת. ילד שכולו קסם אהבה ונתינה. היה לו חיוך מקסים. משכת את תשומת הלב של כולם עם החיוך הכובש שלך".
הבכי והכאב היו באוויר לאורך כל ההלוויה, והרב הוסיף: "הם היו מלאי תקווה בזכותך. ואתה ליאל, עשית כל אשר יכולת כדי להיות למופת. ועכשיו, העיר נותרה בלעדיך, אתה חסר לכולם. ועדיין, אנחנו מבקשים מהקב"ה שתהיה רפואה שלמה לאמך חגית, ולאחיך, ואחיך שאמור ללוות אותך ואת כל השבעה לשבת לבד. הוא לבד".
אביו, שי, הגיע אף הוא לבית העלמין, אבל בגלל פציעתו, והקושי להתנהל במקום, הגיע לשלב בו נפרד באופן סופי מבנו ולקבורה שלו. אמו של הילד, חגית אלמקייס, אשר נפצעה באורח קשה, עדיין מאושפזת בבית החולים, כשהיא במצב קשה, אך ישנה הטבה במצבה. האם עדיין לא יודעת כי בנה לא בין החיים, בעוד שאחיו של ליאל, ששוחררו אמש, כבר נמצאים בחזקת הסבא והסבתא של המשפחה.
בת דודתו של ליאל, אלין דרעי, אמרה במהלך ההספדים והפרידה כי: "הדרך היחידה שאני יכולה לחשוב על איך להפסיק את הדמעות היא לחשוב שהכול חלום, או יותר נכון סיוט. המציאות האיומה ממשיכה לצוף ולא מתעכלת. ילד שכולו קסם אהבה ונתינה. היה לו חיוך מקסים. משכת את תשומת הלב של כולם עם החיוך הכובש שלך".
ליאל, תלמיד כיתה ח' בבית ספרנו, נהרג בתאונת דרכים סמוך לכלא נפחא. הדבר עורר תדהמה ואבל גדול בבית הספר "השלום" בו למד במצפה רמון. על הלוח השחור שהוקם בבית הספר, הוצבה תמונתו של ליאל, ומתחת דברי פרידה מהחברים והצוות הלימודי בהם נכתב: "ביום שלישי האחרון נתבשרנו על הטרגדיה הנוראית, מותו בטרם עת של ליאל שלנו".
"נזכור לעד את הנער הנהדר, יפה התואר, עם החיוך הכובש, הביישנות, שמחת החיים, חבר אמיתי, בעל נוכחות כובשת וצניעות". סבו של ליאל, יצחק, סיפר בראיון ברשת ב': "כולנו היינו בדרך לחתונה בחיפה. קיבלנו טלפון על התאונה, וחזרנו. נותר רק להתפלל לשלומה של חגית בת אסתר". חבר הכנסת, בצלאל סמוטריץ', אמר כי הוא "חש אחריות על התאונה, כולנו היינו צריכים להתאמץ להשלים את חוק סימון בעלי חיים". כזכור, זהו התלמיד השני שנהרג בחודשיים האחרונים מבית הספר "השלום" במצפה רמון, לאחר שעינב סוויסה, אשר היה בכיתה י"ב, נהרג גם כן בתאונת דרכים קטלנית.