בקיץ 1944 החלו כוחות סובייטיים להתפשט מערבה. בזה אחר זה הם שחררו את מחנות הריכוז והעבודה בשטחה של פולין והוציאו לחופשי את הכלואים בתוכם. השחרור מהמחנות וממקומות המסתור היה רק תחילת הדרך עבור שורדי השואה. עוד עמד בפניהם תהליך ארוך של איסוף חייהם מההריסות והם נדרשו לנחישות ולתעצומות נפש שלא ייאמנו.
פרט לרכוש ולצלם אנוש נגזלו מהם גם משפחותיהם, ורבים מהשורדים עזבו את המחנות ומקומות המקלט כשהם לבדם. השורדים שעשו את דרכם לישראל חשבו בוודאי שהם כבר לא ירגישו לבד, אבל המציאות שבפניה הם ניצבים 70 שנה לאחר מכן שונה בתכלית. אוכלוסיית ניצולי השואה בישראל ממשיכה להצטמק ואחוז משמעותי ממנה סובל מקשיים כלכליים. מחקר של מכון ברוקדייל שנערך לאחרונה מצביע על כך שבנוסף למצוקה זו דיווחו כ־%40 מהם על תחושת בדידות.
"לבדידות יש תופעות לוואי בסיסיות של פגיעה באיכות החיים, בתפיסת האושר וכן בתפקוד הגופני, וזה דבר משמעותי", אומר מנכ"ל עמותת מטב, ליאור שטרסברג. "גם אם ניצולי השואה נמצאים בקשר עם בני משפחתם ואלו מבקרים אותם פעם או פעמיים בשבוע לכמה שעות, הרי שרוב שעות היממה עוברות עליהם לבדם".
בשנים האחרונות קיבלה מצוקתם של הקשישים בכלל ושל שורדי השואה בפרט תשומת לב גדולה מבעבר, הן מבחינת מודעות והן מבחינת תקציבים. לאחרונה יזמה הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, בשיתוף פעולה עם ארגון הג'וינט בישראל שיחד עם עמותת מטב הוציאו לדרך יוזמה חדשה בקנה מידה ארצי, שמטרתה להתמודד עם תופעת הבדידות בקרב שורדי השואה. במסגרת תוכנית "עכשיו זה הזמן", מבקרים מתנדבים בבתיהם של הניצולים ומארחים להם חברה.
"אנחנו רואים בפרויקט צעד שיכול לפתור את אחת הבעיות הקשות ביותר בקרב ניצולי שואה חסרי בית - בעיית הבדידות", אומרת עפרה רוס, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה. "נמשיך לפעול כדי לסייע לניצולי השואה, ולספק מענים הולמים באיכות המיטבית לצורכיהם הנפשיים והגופניים".
"פיתוח מערך ההתנדבות להפגת בדידותם של ניצולי השואה בישראל נועד לתת מענה לאחד הצרכים הבוערים ביותר של הניצולים – תחושת הבדידות. מדובר באוכלוסייה מבוגרת, לרוב כבר מעל גיל 80, חלקם אף מרותקי בית", אומר יוסי היימן, מנכ"ל אשל־ג'וינט בישראל. "ייחודיות המיזם היא בהצמדת מתנדבים קבועים שילוו את ניצול השואה לאורך זמן, יכירו אותו ויפתחו קשר ארוך טווח. זו זכות גדולה בעבורנו לפתח את מערך ההתנדבות למען ניצולי השואה ולסייע בשיפור איכות חייהם".
התאמת המתנדב לניצולי השואה חשובה והכרחית להצלחת הפרויקט, ומתאפשרת רק באמצעות תכנון ומאמץ קפדניים. "ישנו תהליך של ראיונות שמטרתו להבטיח חיבור טוב בין המתנדב לניצול", אומר שטרסברג. "אם הדבר מתאפשר, אנחנו מנסים להביא לכך שקשישים ייפגשו עם מתנדבים בעלי תחומי עניין דומים ומבנה אישיות מתאים".
עד כה הצטרפו לפרויקט כ־500 מתנדבים והמטרה היא להגיע ל־5,000. "הפרויקט ייתן מענה לניצולים בכל המדינה – מקריית שמונה ועד אילת – וזו אחת מהסיבות שמטב היא בחירה טבעית ומתאימה במיוחד עבור. שכן, יש לנו סניפים בכל הארץ", אומר שטרסברג.
זה 60 שנים שעמותת מטב מספקת מגוון שירותים ליותר מ־30 אלף אזרחים קשישים ומפעילה מספר תוכניות שנועדו לסייע לאוכלוסיית הקשישים בישראל להתמודד עם הבדידות. תוכנית "והדרת" שיזם המשרד לשוויון חברתי, המנוהלת על ידי מטב והמשרד, מחברת בין קשישים בודדים לבין צעירים וצעירות בשנת השירות הלאומי או האזרחי, המגיעים בשעות ובימים קבועים לבתי הקשישים או למרכזים קהילתיים ומסייעים בהפגת בדידות. פרויקט נוסף של עמותת מטב, "חברים לעת זקנה", מאפשר לקשישים שבבעלותם בעלי חיים והם מתקשים לטפל בהם, לקבל עזרה בטיפול בחיות המחמד האהובות.
"להיות מעורב בפרויקטים כאלו יכול למלא את הלב, לתת סיפוק עצום ותחושה של משמעות, שהיא דבר שכולם מחפשים", מסכם שטרסברג. "יש לתוכנית הזו פוטנציאל לשנות את חייו של אדם".
המעוניינים להתנדב מוזמנים ליצור קשר בטלפון: 077־8994140