בעומק של כ־20 מטר מתחת לפני הקרקע מתבצעות במשך 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, עבודות חפירת מנהרת "הקו האדום" של הרכבת הקלה של גוש דן. עד היום בוצעו חפירות באורך כולל של כשמונה קילומטרים שהגיעו עד מתחם שרונה בלב תל אביב. לראשונה, נחשפו אתמול מנהרות הקישור בין שתי מנהרות האורך המקבילות.
כ־400 מהנדסים ועובדים מסין אמונים על מלאכת החפירה המורכבת באמצעות שבע מכונות TBM ובקצב ממוצע יומי של כעשרה מטרים בכל אחת מהמנהרות. בקרוב תוכנס לפעולה המכונה השמינית. לכל אחת מהמכונות ניתן שם. בשמות שנבחרו: גולדה, אהובה עוזרי, וונדרוומן וגם שם סיני שתרגומו – צדק מופלא.
עבודות החפירה של מנהרת הרכבת הקלה החלו עם מכונת ה־TBM גולדה בפיר גלי גיל בפאתי מתחם הבורסה ברמת גן. העבודות מתבצעות בשני כיוונים: לעבר מרכז תל אביב ולעבר רחוב ז'בוטינסקי ברמת גן ובבני ברק. במעמקי חולות העיר העברית הראשונה, החפירות הגיעו לאזור שרונה. במקביל, בחודשים האחרונות החלו עבודות חפירת המנהרות מרחוב הרצל פינת לילינבלום בתל אביב לכיוון רמת גן ומתחת לכביש 4 – מפתח תקווה לרחוב ז'בוטינסקי בבני ברק.
בסיור שערכנו אתמול במנהרות הרכבת הקלה התחושה הייתה של מעין עיר בבנייה במעמקי האדמה, עיר תחתית תוססת בפועלים ובתנועה ללא הפסקה. עד כה נחפרו כשמונה קילומטרים של שתי המנהרות המקבילות. בעוד כמה חודשים יגיעו המכונות החופרות מכיוון רחוב הרצל, והמפגש ביניהן ישלים את הקטע התל אביבי במנהרה.
בנת"ע מעריכים שמרבית עבודות החפירה של המנהרות, שהאורך הכולל שלהן 24 ק"מ (12 ק"מ כל מנהרה) יסתיימו בתוך כשנה. "הקו האדום" כולל גם 12 ק"מ מעל פני הקרקע – בפתח תקווה, בשדרות ירושלים ביפו (ממתחם התחנה) ובבת ים. התוואי יכלול כעשר תחנות תת־קרקעיות וכ־20 תחנות עיליות.
המהנדסים והעובדים הסינים נראים מתורגלים בעבודה במעמקי האדמה. הם אפילו מוצאים זמן להתבדח ולהציץ מדי פעם בטלפונים הסלולריים. העבודה מורכבת וקשה. מנהרות הקישור בין מנהרות האורך שנחשפו אתמול לראשונה נחפרות באמצעות מקדחי יד "קונגו". "המנהרות המקשרות נועדו לאפשר מילוט מהמנהרות הראשיות של הרכבת בעת חירום", מסביר גיא סגל, ראש אגף ביצוע הקו האדום בנת"ע, "כדי לבנות אותן, מתחילים בהזרקת 'דייס' לחיזוק הקרקע, ואז חופרים בזהירות בין המנהרות. מערבלי בטון מיוחדים משמשים לדיפון המעברים שנחפרו".
מדי יום מוצאים מפיר גלי גיל, בצד עבודות החפירה לאורך המנהרות, כ־6,000 טונות של עפר באמצעות כמאה משאיות הממתינות בשיירות. המשאיות נשטפות כדי למנוע את הפיכת הכבישים לעיסת בוץ, והעפר מפונה לאתרים מורשים. כמו כן, מדי יום נשאבות מהאתר כמויות גדולות של מי תהום.
שטחי המנהרות בוטנו באמצעות פלטות במשקל כשש טונות כל אחת, וכבר הוצבו מסילות לרכבת המפנה כל העת את האדמה הבוצית שמכונות ה־TBM חופרות בעוצמה רבה. בניגוד לתוואי הרכבת המהירה לירושלים, שם החציבה הייתה בסלעים, בגוש דן החפירה היא באדמה חולית העשירה במי תהום. כדי לוודא שאין זעזועים בקרקע, מוצבים חיישנים לכל אורך המנהרה שמתריעים על כל תזוזה חריגה של האדמה.
מנכ"ל נת"ע יהודה בר־און הוא האיש שהוציא לפועל את הפרויקט שדחף בממשלה שר התחבורה ישראל כץ ואשר נחשב בעבר לבלתי אפשרי. בר־און מציין שמאז תחילת העבודות באוגוסט 2015 מתקדם פרויקט הקו האדום על פי לוח הזמנים לקראת הפעלת הקו, המתוכננת לאוקטובר 2021. נוסף על חפירת המנהרות, התחנות התת־קרקעות הולכות ונבנות מתחת לפני השטח, וגם במקטע העילי ביפו ובבת ים מתבצעות היום עבודות.
"במקביל לעבודות הבנייה בשטח אנחנו מתמקדים עכשיו בשלב ההייטק של הפרויקט", מסביר בר־און, "בחודשים הקרובים נאיץ את תכנון הקרונות ואת מערכות החשמל והתקשורת של הקו האדום, ונתחיל כבר בהכנות לשלב ההפעלה של הקו".