על רקע המתיחות השורה בין המשטרה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) וחרף הסערות שפקדו את מערכת אכיפת החוק בעת האחרונה, חושף הדוח השנתי שמפרסמת הבוקר (שלישי) מח"ש כי הנתונים השנתיים של השנה החולפת מצביעים על עליית מדרגה כמעט בכל הפרמטרים. מסתבר כי מתוך למעלה מ-640 תיקים בהם נחקרו שוטרים באזהרה, נתקבלו החלטות על העמדה לדין של שוטרים בכ-40 אחוזים מהמקרים (249 תיקים), מהם במעלה מ-50 אחוזים (136 תיקים) הוגשו כתבי אישום פליליים. עוד נמצא כי ב-71 אחוזים מהמקרים מוצתה החקירה עד תום.
במח"ש רואים חשיבות עליונה בעבודת המחלקה ומציינים כי טיפול במישור הפלילי בכ-250 תיקי חקירה כשמדובר בארגון כמו המשטרה הפועל רוב הזמן בנורמות ראויות נורמטיביות, יש בו משום הוכחה לאכיפה משמעותית ואפקטיבית. בדוח השנתי מצוין כי אחוזי ההרשעה של שוטרים בתיקים פליליים שהתבררו בבית משפט, עומד השנה על 85%, כאשר רק 3% מהתיקים הסתיימו בזיכוי.
"אחוז ההתערבות בהחלטות המחלקה, במסגרת עררים והשגות שהוגשו עליהן, אשר נבדקו השנה בפרקליטות המדינה, והעומד באופן מסורתי על אחוז מזערי, התייצב השנה על נתון חסר תקדים של 0%. מדובר בנתון חריג, המעיד על תהליך קבלת החלטות איכותי ומקצועי ברמה הגבוהה ביותר, המתבצע במח"ש", נכתב בדו"ח.

בשנה האחרונה הוגשו 170 עררים על החלטות מח"ש. למרות כמות העררים הרבה והביקורת הצמודה על ההחלטות המתקבלות במחלקה, אחוז ההתערבות בהחלטות המתקבלות במח"ש הוא נמוך ביותר. מבין 91 עררים שכבר נבדקו לא נמצא ולו מקרה אחד שבו היה מקום להתערב בהחלטות שהתקבלו במח"ש.

במח"ש רואים בנתונים האמורים תוצאה של מאבק בלתי מתפשר ומקצועי בתופעות פסולות במשטרה  חשיפת עבירות פליליות משמעותיות מצד שוטרים והוקעתן, כל זאת תוך מבלי לחשוף שוטרים שפעלו כדין לאימת החקירה הפלילית, בהיעדר יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה.

"המחלקה נאלצה לספוג מתקפות פומביות"

אורי כרמל, מנהל המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה רומז בדוח השנתי על המתיחות הקשה בין המשטרה למח"ש וההשתלחות כביכול של בכירי המשטרה במח"ש. "על רקע המתח המובנה בין המשטרה למח"ש, נוכח מצוקה אליה נקלע פיקוד המשטרה בעקבות מספר אירועים מביכים, נאלצה המחלקה לספוג במהלך השנה מספר מתקפות פומביות ואחרות, חסרות תקדים בגסותן ובבוטות שאפיינה אותן ומשוללות יסוד בטיבן, וזאת מצד גורמים שונים במשטרה". 
"מח"ש הגישה השנה בממוצע כחמישה תיקים פליליים או משמעתיים נגד שוטר אחד או יותר מדי שבוע ובסך הכול כ- 250 תיקים פליליים או משמעתיים. תיקי מח"ש רבים אלה, המועברים ומדווחים למשטרה, אמורים לשמש את פיקוד המשטרה בהרחקת שוטרים שסרחו, ב'ניקוי השורות', בזיהוי מוקדים עברייניים, בהדחת מפקדים כושלים, בזיהוי תופעות פסולות או כשלים מערכתיים, ולהעניק לפיקוד המשטרה פלטפורמה יעילה להכוונת התנהגות שוטרים, הדרכתם וחינוכם, תוך יצירת הרתעה פנים-ארגונית אפקטיבית".
"בתיקי מח"ש בוחנת המערכת את עצמה. אכן, בתיקים אלה היא עשויה לתבוע מחיר מבניה שלה, ולעיתים יכול שיהיה זה מי מבכירי בניה. ברם, רק אכיפה מקצועית, ללא משוא פנים, בתיקי מח"ש, תבטיח את אמון הציבור במשטרה ובפרקליטות כאחד, ואת עיקרון ה"שמירה על השומרים", הוסיף.
נבהיר כי במהלך שנת 2017 ניהלה המח"ש מספר חקירות מורכבות שיצרו חיכוך שהוביל עד כדי משבר במערכת היחסים בין בכירי מח"ש לבכירי המשטרה ובהם המפכ"ל רנ"צ רוני אלשיך. אחת הפרשות שליבו את היצרים בין שני הארגונים הייתה אם אל חיראן, חקירה שיצרה אינטריגות בין המשטרה למח"ש והובילה להאשמות הדדיות חריפות ונוקבות.

פרשה שממשיכה להדהד. ריטמן. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 
פרשה נוספת היא פרשת ניצב רוני ריטמן ראש הלהב 433 במשטרה שנחשד בהטרדה מינית של קצינה ששירתה תחת פיקודו. פרשה זו עדיין ממשיכה להדהד במחלוקות בין שני הגופים ולאחרונה אף נחשפו קלטות שהצביעו על חשדות להתנהלות בלתי תקינה בלשון המעטה בקרב חוקרים בכירים במח"ש.
בימים אלו אמור מנהל מח"ש כרמל לסיים את תפקידו והוא סבור כי הגם שהמלאכה עוד מרובה. "זאת אחת התקופות המשמעותיות בחיי, מבחינה מקצועית ואישית כאחת, תקופה סוערת, מופלאה, גדושה בעשייה ערכית שחשיבותה הציבורית והחברתית ארוכת הטווח לא תסולא בפז". כרמל סבור שבתוך המח"ש צמחה עם השנים מנהיגות העתיד והוא בטוח שתמשיך בעשייה הברוכה.

המשטרה: "הדוח מעיד על ארגון לומד וערכי"

במשטרה מסרו בתגובה לדוח שפורסם: "כל גוף אוכף ראוי שיהיה עליו פיקוח ובקרה המשמשים כאמצעי ריסון נוסף על הכללים והנהלים בארגון. מ"י רואה במח"ש חזקה כלי נוסף להשגת משטרה איכותית וערכית. אנו שמחים לראות כי עפ״י ממצאי הדו״ח הנוכחי, מגמת הירידה בכמות התלונות נגד שוטרים מתחזקת כנגזרת של למידה מן העבר ופעילות פנימית מונעת ואפקטיבית של המשטרה. בשנת 2017 חלה ירידה דרמטית של כ-20% בכמות התלונות על שוטרים, ושיעור ירידה דומה ביחס לחקירות מח״ש שנפתחו כנגד שוטרים בהשוואה לשנת 2016".

"זאת, בהמשך לעובדה כי רק כ-10% מסך התלונות נגד שוטרים מסתיימות בהעמדה לדין פלילי או משמעתי - מעידה על ארגון לומד וערכי היודע להשתמש באופן ראוי ומידתי בסמכות להפעלת כוח המוקנית לו על פי חוק. כאמור משטרת ישראל לא מסתפקת בפיקוח החיצוני של מח״ש ויזמה החל משנת 2016 מבדקים תעסוקתיים המשמשים לבדיקת מהימנות ונורמות ארגוניות בכל התחומים ומאפשרים למיין טוב יותר את הבאים בשעריה, לאתר חריגים בשירותיה, לדווח באופן יזום למח״ש (ככל שמדובר בפלילים) כמו גם לייצר מנגנוני מניעה על מנת לצמצם מעידות בדגש על תפקידים רגישים.
החל מנובמבר נכנס לתוקף חוק ההתאמה התעסוקתית המחזק מאד את התהליך שנבנה במ"י וממסד אותו, כולל בשימוש בפוליגרף".

"בהמשך השנה הנוכחית, צפויים להיכנס לשימוש במשטרה גם מצלמות גוף לשוטרים בשטח שהיוו אמצעי תיעוד נוסף, מנגנון ריסון, פיקוח ובקרה עבור הארגון, ולא פחות חשוב מכך כלי למניעה של תלונות שווא וריסון האלימות המופנית כנגד שוטרים, כשברקע עלייה של כ-18% בכמות אירועי תקיפות השוטרים במהלך השנה החולפת (אל מול שנת 2016)".

"משטרת ישראל תמשיך להוביל מגוון מהלכים (שנושאים פרי כאמור), לשירות ערכי וראוי של שוטריה, תוך כדי שיתוף פעולה הדוק עםצמח"ש, כשכל חריגה מהנורמות וערכי הארגון מטופלת בהתאם, וכך ימשיך להיות גם במהלך השנה הבאה".