מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל מקיים השבוע כנס ראשוני וייחודי בשיתוף יד ושם ומכון שלום הרטמן, שיעסוק באחת הסוגיות המסעירות רבים בארץ ובעולם בתקופה האחרונה - זיכרון השואה והאופן שבו יש להטמיע את הזיכרון לדורות הבאים. בכנס יתקיים גם מפגש יוצא דופן בימים אלה עם ההיסטוריון הפולני, פרופ' יאן גרבובסקי, שמחקריו על השואה ועמדותיו ביחס למדיניות הפולנית הנוכחית מעמתים אותו עם צמרת הממשל הפולני ובכירים אחרים באקדמיה בארצו.
ספרו, "ציד היהודים" על בגידה ורצח מצד הפולנים בזמן השואה, ראה אור בעברית בהוצאת יד ושם כבר ב-2016 ועורר בפולין מיד מהומה ציבורית כשקבע כי יותר מ-200 אלף יהודים בפולין נרצחו בשואה באופן ישיר או עקיף על ידי המקומיים וכי רוב אזרחיה של המדינה הכבושה עמדו מנגד גם כשהבינו מה מתרחש מתחת לאפם.
ספרו, "ציד היהודים" על בגידה ורצח מצד הפולנים בזמן השואה, ראה אור בעברית בהוצאת יד ושם כבר ב-2016 ועורר בפולין מיד מהומה ציבורית כשקבע כי יותר מ-200 אלף יהודים בפולין נרצחו בשואה באופן ישיר או עקיף על ידי המקומיים וכי רוב אזרחיה של המדינה הכבושה עמדו מנגד גם כשהבינו מה מתרחש מתחת לאפם.
גרבובסקי המתגורר ועובד בקנדה, שיגיע מחר לישראל, קובע בין היתר: "עדויות שורדי השואה הביאו למצב בו שוררת דיכוטומיה עמוקה בדרך בה יהודים מחד ונוצרים מאידך תופסים את השואה ומבינים אותה. מותם הטרגי של ילדים, הורים, בני דודים וחברים, אנשים שאיתם חלקו ניצולי השואה מקומות מסתור וחיפשו מקלט ביערות ובבקתות איכרים, הטביע חותם עמוק בעדויותיהם של הניצולים. על פי תיאורי רבים מהשורדים היו אלה התושבים ה'ארים' המקומיים, כלומר איכרים פולנים ברובם, שאחראים במידה רבה לסבלותיהם ולמותם של יקיריהם".
עדויות אלה, טוען פרופ' גרבובסקי, היו תמיד יותר ממה שהאתוס של הכבוד הלאומי הנבנה מחדש בפולין המשתקמת מפצעי מלחמת העולם השנייה גם שבעה עשורים אחריה, יכול לספוג רק שכעת שולטת בורשה ממשלה לאומית-ימנית שמבקשת לעצב מחדש בפועל את הזיכרון. בכנס בהשתתפות האורח מפולין יציג מכון שלום הרטמן גם את ה"התכנסות" - כלי חדש לזיכרון השואה מתוך הצורך והאחריות לעצב את התוכן ולהעביר את הערכים לדורות הבאים.
פרופ' מיכל גוברין, חוקרת במכון הרטמן, מסבירה: "בעוד השואה הולכת ומתרחקת וקולותיהם של הניצולים מתמעטים, זיכרון השואה הופך להיות משמעותי מאין כמותו. ה'התכנסות' היא מעגל זיכרון חוויתי ואישי הנערך באופן בו יותר ויותר ישראלים מוצאים בו את מקומם ומוסיפים את קולם לסיפור המשותף. מעגלי ההתכנסות נערכים בקהילות, בבתי הספר, במסעות לפולין, ביחידות צבאיות או בחיק המשפחה והם הזמנה עבור כל אחד ואחת מאתנו לקחת חלק ביצירת הזיכרון החי בסימן 'האחריות לזכור - לזכור באחריות'".
יו"ר מרכז הארגונים, קולט אביטל, מוסיפה: "אנו נמצאים בתקופה קריטית, כאשר מחד אנו עדים לשימוש מניפולטיבי בסמלי השואה שמוביל בהכרח לזילות השואה ומאידך להכחשתה. ההנצחה חשובה במיוחד כשאנו רואים תופעות של חקיקה שנויה במחלוקת, המנסה לשכתב את ההיסטוריה בעקיפין ובמישרין".
עדויות אלה, טוען פרופ' גרבובסקי, היו תמיד יותר ממה שהאתוס של הכבוד הלאומי הנבנה מחדש בפולין המשתקמת מפצעי מלחמת העולם השנייה גם שבעה עשורים אחריה, יכול לספוג רק שכעת שולטת בורשה ממשלה לאומית-ימנית שמבקשת לעצב מחדש בפועל את הזיכרון. בכנס בהשתתפות האורח מפולין יציג מכון שלום הרטמן גם את ה"התכנסות" - כלי חדש לזיכרון השואה מתוך הצורך והאחריות לעצב את התוכן ולהעביר את הערכים לדורות הבאים.
פרופ' מיכל גוברין, חוקרת במכון הרטמן, מסבירה: "בעוד השואה הולכת ומתרחקת וקולותיהם של הניצולים מתמעטים, זיכרון השואה הופך להיות משמעותי מאין כמותו. ה'התכנסות' היא מעגל זיכרון חוויתי ואישי הנערך באופן בו יותר ויותר ישראלים מוצאים בו את מקומם ומוסיפים את קולם לסיפור המשותף. מעגלי ההתכנסות נערכים בקהילות, בבתי הספר, במסעות לפולין, ביחידות צבאיות או בחיק המשפחה והם הזמנה עבור כל אחד ואחת מאתנו לקחת חלק ביצירת הזיכרון החי בסימן 'האחריות לזכור - לזכור באחריות'".
יו"ר מרכז הארגונים, קולט אביטל, מוסיפה: "אנו נמצאים בתקופה קריטית, כאשר מחד אנו עדים לשימוש מניפולטיבי בסמלי השואה שמוביל בהכרח לזילות השואה ומאידך להכחשתה. ההנצחה חשובה במיוחד כשאנו רואים תופעות של חקיקה שנויה במחלוקת, המנסה לשכתב את ההיסטוריה בעקיפין ובמישרין".