לדבריה, קמיר נעצר היום לנוכח התפתחות בחקירה. בעוד המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו של החשוד בשמונה ימים, ביקשה פרקליטתו של קמיר, עו"ד שרון קליינמן, לשחררו לחלופת מעצר בטענה "שמרשי נחקר בנוגע לעבודות הייעוץ לבזק כבר במחצית השניה של 2017 ומכאן שאין חדש תחת השמש". בנוסף, טענה עורכת הדין קליינמן כי קמיר שוחרר רק הבוקר ממעצר בן שבעה ימים בפרשה אחרת ועולה חשד כי המעצר הנוכחי נועד להפעיל לחץ בכל הנוגע לחקירה בתיק האחר, פרשה 1270. השופטת פוזננסקי כץ הוסיפה בהחלטתה כי עיינה בדוח סודי שהונח על שולחנה וציינה בחלטתה כי לא ניתן היה לחקור את קמיר בתקופת מעצרו בפרשה האחרת בגין החשדות שמיוחסים לו בפרשה הנוכחית וראיה לכך מצויה בדוח הסודי.
השופטת המשיכה והבהירה בהחלטתה כי אמנם החשוד נחקר בנוגע לפרשה קודמת במהלך שנת 2017, "אלא שהפרשה בפניי היום הינה פרשה אחרת שלה תשתית ראייתית שונה וחמורה. מעורבותו של החשוד בפרשה הנוכחית קיימת באופן משמעותי וכזה שעולה בקנה אחד עם בקשת המשטרה להאריך את מעצרו. הראיות שנאספו, עילת המעצר של חשש מפני שיבוש ופעולות החקירה, כולם עוסקים בפרשה החדשה המכונה פרשת 4,000. העובדה שהחשוד אינו בעל שליטה בבזק או נושא משרה הינה בעלת משקל מסוים אולם אין בכך כדי להוביל למסקנה כי יש להורות על שחרורו של החשוד לחלופת מעצר".
כזכור, נחשף כי קמיר קיבל שכר שנאמד ב-40,000 דולר בחודש בגין ייעוץ שהעניק לחברת בזק, ומשדירקטוריון החברה סירב לחתום על סכום שכזה, חתמו על העסקתו אלוביץ' עצמו ומנכ"לית החברה סטלה הנדלר. ראוי להסביר כי מדובר בסכום גבוה באופן משמעותי מזה הנהוג לשלם עבור שירותים מסוג זה. בהקשר זה, חושדים במשטרה וברשות לניירות ערך שהוא שימש צינור, שדרכו עברו כספים לגורמים אחרים מאלוביץ'.
בתיק 1,270 נעצר קמיר בחשד שהעביר לשופטת הצעה למנותה ליועמ"ש תמורת סגירת תיק מעונות רה"מ של שרה נתניהו לפני יותר משנתיים, בעת שזו הציבה את מועמדותה לכהונה כיועצת המשפטית לממשלה.
בפרשה זו מסרה עדות פתוחה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שטענה כי הפרטים הובאו לידיעתה רק בדיעבד אחרי שמועמדותה של גרסטל לתפקיד היועמ"ש כבר לא היה רלוונטי. לדבריה, גרסטל, מסרה פרטים עלומים ללא שמות כפי שבחרה להעביר, טענה שדחתה את ההצעה על הסף ולכן לא יכלה לחשוב שקיים חשש לעבירה פלילית.
