"הרחקת עולי צפון אפריקה לא נעשתה בחוסר תכנון אלא בעודף תכנון"

בעקבות פניית הבמאי דוד דרעי והשרה מירי רגב, הודיעה שרת המשפטים איילת שקד כי תתקיים ישיבה ובה יעברו מחדש על החומר שעוסק ביחס לעולים מצפון אפריקה בעקבות שידור הסדרה 'סלאח, פה זה ארץ ישראל'. אחד מיוצרי הסדרה, דורון גלעזר, התייחס ב-103FM לנושא. "הסדרה עוסקת בפרויקט הרחקת עולי צפון אפריקה לעיירות הפיתוח החל משנות החמישים ועד לדור השני. עד כה הסדרה עסקה בפיזור האוכלוסייה שמדינת ישראל ראתה לנכון להעביר במרמה, כפייה ומניפולציות את עולי צפון אפריקה שלא ידיעתם לעיירות הפיתוח. מה שעוצמתי בסדרה הוא הניסיון להעביר את הדיון מרמת דעות לרמת העובדות. יצרו שיטה שכללה בירוקרטיה אגרסיבית מול אזרחים פרימיטיביים שלא הבינו מה עשו להם. דוד בן גוריון התבטא כשהתייחס לעולי פולין שבניגוד לעולי צפון אפריקה הורשו להגיע למרכז הארץ וטוען שזו האפליה המוכרחת", אמר גלעזר.

לדבריו, "הטענה הרווחת היא שנעשו טעויות עם עולי צפון אפריקה שלא במתכוון. אנחנו מראים בסדרה שזה פשוט לא נכון. ב-1948-1951, השנים הקשות ביותר של מדינת ישראל כמעט ולא הגיעו עולי צפון אפריקה ובגלל הכאוס וחוסר התכנון קלטו את העולים מפולין במרכז הארץ, נתנו להם קרקעות לרכישת דירות אטרקטיביות, העניקו להם חינוך שאפשר להם להגיע לאוניברסיטה ולהיות אנשי העולם החופשי. אנחנו מראים בסרט שדווקא בשנים שיש מדינה מסודרת, החל משנת 1954 המדינה מנצלת את הסדר והמנגנון כדי להעביר את עולי צפון אפריקה לשטחים, זה לא נעשה מחוסר תכנון אלא מעודף תכנון. זה מה שהפרוטוקולים מלמדים אותנו".

על הסערה שעוררה הסדרה טען: "אכן עפו עליי לאחר פרסום הסדרה. הפרויקט שלנו לא רק חושף את מה שהיה אלא מאבק משולב של אנשים החרדים לגורלה ודמותה של מדינת ישראל".

לשיחה הצטרף ראש עיריית מגדל העמק, אלי ברדה שסיפר על ההחלטה להסיר את שמותיהם של המעורבים בסדרה מהרחובות במגדל העמק: "החלטתי להחליף את שם בית הספר יוספטל על שם אסף ואילן רמון בעקבות התוכנית שמתקיימת בבית הספר. זו החלטה שהתבשלה אצלנו מספר שנים והסדרה המטלטלת האיצה אותה. מחר תתקיים ישיבת מועצת העיר ותתרחש הצבעה. אין לי משהו אישי נגד גיורא יוספטל, חינכו אותי לראות הכל לטובה. חשבתי שהסיפורים של הורינו נבעו מהבדלי הזמן והמקום אך לאחר קריאתם התעוררה סערה גדולה בתוכנו. מדובר באדם שהציל המון אנשים בישראל ויש לו זכויות אך במהלך תפקידו הוא ביצע אפליה. הדור הזה הוא המנצח האמיתי כי הילדים והנכדים שלהם מנהלים כיום את המדינה. אנחנו עוד נקים מוזיאון שיתייחס לעולים החדשים ולאתוס של מפעל העלייה במדינת ישראל".

השיב לו דרור גלזר: "מדובר בדור שלם שהיה מגויס למטרה לפרויקט לאומי מסוים שחשב שלטובתו צריך להקריב את חייהם של אחרים. לא מדובר באדם אחד שאשם בכך אלא דור שלם של מנהיגים. יוספטל היה מוכשר מאוד והוא הבורג בתוך המערכת. אני חושב שהקמת מוזיאון בכל עיירה הוא מאוד חשוב אך גם כיום ישנם מאבקים שלא נגמרו".

הפעילה החברתית ואשת הקולנוע כרמן אלמקייס עמוס התייחסה לדברים: "ברור לי שיש להכות על חטא אך לא ברורה לי הבהלה. המדינה הזו גם ככה נמצאת במצב כל כך לא טוב שכל תיקון אמור להתקבל בברכה. גם אשכנזים וגם מזרחים צריכים להיות בעד תיקון שכזה. אפשר להפסיק לקרוא להורים שלנו שקרנים, בכיינים, מכופחים בעוד. זה כבר לא מעניין היום. אנחנו, הדור השני והשלישי, אוהבים את המדינה הזו ולא נשתוק יותר. להורים שלנו היה חלק משמעותי ביותר בהקמת המדינה והם עד היום משמשים כבשר התותחים. זה מאוד מצחיק אותי לשמוע שהשרה שקד ושר דרעי רוצים לפתוח ארכיונים בו בזמן שמפנים שכונות בגלל גזענות".

עוד הוסיפה: "אמנם אני הצלחתי לפרוץ את תקרת הזכוכית אך היא נוצרה בעקבות הדורות שלפני. אני חולקת על דבריו דרור גלזר וחושבת שיש לאנשים הללו שמות. קוראים להם גיורא יוספטל, ארתור רופין, ד"ר שיבא ודוד בן גוריון. אמנם דוד בן גוריון הוא אדם ענק שהקים את המדינה אך הוא גם פשע ופגע בהורים שלנו וזה בסדר להכיר בחולשות שלו. גדלים בישראל דורות שלמים היום וסובלים מהטעויות שהוא ביצע. התיקון הוא לדבר על זה ולהכיר בזה".

"יש פה בלבול", טען גלעזר, "נעשו כאן דברים רעים והם עדיין נעשים ואכן יש מאבקים שיש להמשיך אותם. עיירות הפיתוח עדיין סובלות מקיפוח. אם הממשלה הנוכחית רוצה להפיק לקחים היא לא להכתים שמות אלא ליצור מדיניות כלכלית וחברתית שתטיב עם מצבם של שכבות המצוקה במדינת ישראל ותעשה צדק חלוקתי אחת ולתמיד".

אלמקייס סיכמה את הדיון: "אני חושבת שאנחנו צריכים גם וגם. אני פעילה בהמון מאבקים בפריפריה ומתגוררת באשקלון. אני חושבת שמאבק הקרקעות הוא חשוב מאוד. איך ייתכן שמפנים אנשים שבן גוריון קרא להם חלוצים?  אני שמחה שראשי הערים קמים ועושים צעדים בנידון וקוראת לעם לא להיבהל. הדרך לתיקון היא אמנם קצת מפחידה אך היא נכונה".

עריכה: איתמר זיגלמן