היום תקיים מועצת האופטומטריסטים בישראל את תערוכת האופטיקה הראשונה בארץ, במלון ליאונרדו סיטי טאוור ברמת גן. לצד הצגת החידושים והעיצובים החדשים של מסגרות המשקפיים, עדשות המגע והמכשור החדשני לבדיקות עיניים, יתקיים גם כנס מקצועי בנוכחות נציגים מהאקדמיה ומהמחקר, אופטומטריסטים ורופאי עיניים. לדברי מארגני הכנס, אחד הנושאים המרכזיים שידונו בו הוא המאבק המתמשך בתופעה ההולכת וגוברת של אופטומטריסטים שעוסקים במקצוע ללא רישיון.
"בשנים האחרונות, תחום האופטומטריה עבר שינויים רבים. שחקנים חיצוניים נכנסו אליו והם מציעים שירותי אופטומטריה ובדיקות עיניים, לעתים ללא רקע, ידע וניסיון, וחמור מכך - ללא רישיון משרד הבריאות ותוך כדי התחזות לאופטומטריסט. מי שעוסק באופטומטריה ואין בידו רישיון, עובר על החוק, והענישה על כך היא מאסר של שנה או קנס של אלף שקלים", מבהיר מרקוביץ'.
איך מישהו שלא למד את המקצוע יודע בכלל איך לערוך בדיקת עיניים?
"כיום ברוב חנויות האופטיקה ישנו רפרקטומטר, מכשיר ממוחשב לבדיקה אוטומטית של ליקויי ראייה. את מניחה את הראש על המכשיר והוא נותן בשיעור מקורב את המספרים, או נותן הערכה בשיעור מקורב של מספרי עדשות המשקפיים שלהם נדרש הלקוח. חייבים להדגיש שכל מטרתו ותכליתו של מכשיר זה הוא לקצר את זמן הבדיקה של האופטומטריסט, אבל הוא לא בא במקום האופטומטריסט. זהו רק אחד הכלים שנמצאים בשימושו, והמכשיר גם נותן באופן גס מאוד איזושהי תוצאה. למשל, אם התוצאה שלך במכשיר יוצאת מינוס 3, זה נותן לאופטומטריסט אינדיקציה שלא יתחיל לבדוק ממינוס 1/4 או ממינוס 3/4, אלא שיתחיל ממינוס 2.5.
מובן שהבדיקה של האופטומטריסט היא לא רק נקודתית לגבי המספר בכל עין. צריך לעשות איזון בין שתי העיניים, הן צריכות לעבוד יחד, צריך להביא בחשבון את מכלול הפרמטרים שמאפשרים ראייה נאותה של הפציינט, כגון ראייה לקרוב, לרחוק, ראייה היקפית, מיזוג ראייה. זוהי תורה שלמה, שלומדים בשבילה ארבע שנים לתואר ראשון ושנה נוספת עושים סטאז'. אגב, הרבה פעמים בזמן בדיקת ראייה רגילה אופטומטריסט גם מאתר בעיה מסוימת בעין ושולח את הלקוח לרופא עיניים להמשך טיפול. אופטומטריסט מקצועי ומוצלח יכול למשל להבחין במקרים שבהם יש לאדם גידול בעין, ובמקרים של לחץ תוך־עיני מוגבר. לחץ תוך־עיני למשל זה הגורם מספר אחת לעיוורון בעולם המערבי. ומה לגבי הילדים הצעירים שנבדקים על ידי מתחזים ונגרם להם נזק עתידי?".
כשירות נהיגה לעיוור
על פי נתוני המועצה הישראלית לצרכנות, בין התאריכים 1 בינואר 2017 ל־8 במרץ 2018, הוגשו 264 תלונות הקשורות לתחום המשקפיים ועדשות הראייה, והטענות העיקריות היו עניינים שקשורים במוצר (23.9%), הטעיה (23.5%), וסירוב לביטול עסקה (22.7%). "על הצרכן מוטלת אחריות, כמו בכל עסקה צרכנית, לבדוק, להשוות ולוודא את קיומם של תנאים שונים, ובעיקר בדיקת תעודה ורישיון לעסוק באופטומטריה, שאותם על האופטומטריסט להציג במקום בולט בעסק וכן להציגם לפי בקשת הצרכן", נמסר מהמועצה הישראלית לצרכנות. "מאחר שהאופטומטריסטים במקרים רבים מועסקים בחנויות לממכר משקפיים על כל סוגיהם (מסגרות ועדשות), גם על המשווקים ישנה אחריות כלפי הצרכן להעסיק אופטומטריסטים מקצועיים שהוכשרו כנדרש ומורשים בדין לעסוק בתחום, וכן לתת לצרכנים ייעוץ מקצועי ואופטימלי, ולא להישען רק על ההיבט השיווקי ועל גריפת הרווחים.
חשוב למשל לציין שנושא עדשות המולטיפוקל מהווה חלק ניכר מהתלונות המתקבלות במועצה לאורך השנים. במקרים רבים נטען להיעדר הסתגלות לעדשות אלה ולחוסר הבנה של העוסקים בתחום בדבר תלונות הצרכנים על היעדר הסתגלות לאותן עדשות, עד לכדי פגיעה באיכות שגרת חייהם עקב כך. לא פעם התבצעו מטעם הצרכנים בדיקות נוספות של אותן העדשות שיוצרו עבורם בידי אופטומטריסט אחר, שאינו זה שבדק אותם בתחילה, והתקבלו סטיות במדידה של העדשות ובהתאמתן לעיני הצרכן".
על פי נתוני משרד הבריאות לשנת 2017, בארץ ישנם 2,022 אופטומטריסטים בעלי רישיון פעיל. חוק העיסוק באופטומטריה תשנ"א־1991 קובע כי "לא יעסוק אדם באופטומטריה ולא ישתמש בתואר אופטומטריסט או תואר דומה המרמז על היותו אופטומטריסט, אלא אם כן יש בידו רישיון לפי חוק, למעט המקרים החריגים הקבועים בחוק, שגם בעניינם נדרש אישור מראש ממשרד הבריאות".
"אנחנו מדברים על בערך 20% מהשוק שהם מתחזים לאופטומטריסטים", אומר מרקוביץ', "זה המון, זה בלתי נתפס אפילו. תחשבי כמה עיניים עוברות תחתם, ואנחנו מדברים רק על קצה הקרחון. חלק מאותם מתחזים גם מזייפים חותמות של אופטומטריסטים מקצועיים ומשתמשים בהן. תחשבי שאותם אנשים חותמים על כשירות נהיגה לנהגי משאיות ולנהגים שאת רואה על הכביש מולך".
איך בכלל נודע לך על התופעה?
"לניצני התופעה הזו נחשפתי כבר בשנים 2011־2013. אז אולי היו עשרות בודדים של מקרים כאלה, כיום יש כבר יותר מ־200. בתוך עמי אני חי, ואופטומטריסטים מתקשרים אלי ואומרים לי, למשל: 'מר מרקוביץ', נכנס אלי מישהו עיוור כמו עטלף וכעס שלא חתמתי לו על טופס כשירות נהיגה, כי בחנות לידי כן חתמו לו'. מתברר שבחנות של המשקפיים שכן חתמו לו, מעסיקים כאילו אופטומטריסט, שפעם מכר שווארמה".
מה אתם עושים נגד זה?
"המועצה מפעילה משרד חקירות על בסיס קבוע שתפקידו לאתר את המתחזים האלה, וכבר הצלחנו לגלות כ־60 איש. פנינו גם למשרד הבריאות, שם נאמר לנו שאין זה מעניינו של המשרד, שהם לא הכתובת ושצריך לפנות למשטרה. כבר כשרק התחלנו לשמוע על התופעה, הגשתי בשמי, כיו"ר מועצת האופטומטריסטים, תלונה במשטרה, העברנו חומרים, ולא יצא מזה שום דבר. אמרו לנו שאין עניין לציבור. לאחר מכן, לפני כשנתיים־שלוש, מועצת האופטומטריסטים בישראל פנתה גם לבתי המשפט והגשנו 12 תביעות. התביעות נדחו על ידי השופטים בטענה שלא המועצה היא זו שצריכה להגיש את התביעה, כלומר, אין לנו מעמד בנושא אכיפת ההוראות העונשיות בחוק המדובר".
מה בעצם אתם מתכוונים לעשות עכשיו?
"אף על פי שאנחנו מרגישים שאין לנו אוזן קשבת, אנחנו ממש לא מרימים ידיים, להפך. אנחנו נמשיך ונפעל ולא נרפה עד שנמצא גוף שיטפל בבעיה הזו. לכן חשוב מאוד גם לעורר מודעות ציבורית לנושא. הבעיה היא שבשביל קמפיין בטלוויזיה צריך תקציב שאין לנו, אז אנחנו מנסים לפעול באמצעים שאנחנו יכולים. גם הציבור חייב לשתף איתנו פעולה, כדי למגר את התופעה הזו. פשוט לא להתבייש ולשאול: 'האם אתה אופטומטריסט מוסמך?', לבקש תעודה, לבקש תג זיהוי. אפשר גם להיכנס לאתרי משרד הבריאות ומועצת האופטומטריסטים, כדי לוודא אם לאדם מסוים אכן יש רישיון".
מספרים שונים
נפתלי אוחנה, חוקר פרטי מחברת "טרגט חקירות", נשכר על ידי מועצת האופטומטריסטים כדי לאתר את המתחזים ולהוכיח שהם אכן כאלה. "עשינו כ־40 בדיקות בכל רחבי הארץ, וב־90% ויותר אכן גילינו מתחזים לאופטומטריסטים", הוא מספר.
איך איתרתם אותם?
"עשינו בדיקה מדגמית על פי מידע מוקדם שהגיע למועצה מתלונות שונות, לגבי מקומות שבהם עובדים אנשים שאין להם רישיון. הגענו אליהם עם ציוד סמוי ושלחנו אנשים להיבדק. גם אני בעצמי נבדקתי, העובדת שלי נבדקה והכל תועד והוסרט באודיו ובווידיאו. בסיום הבדיקה ביקשנו מהבודקים טופס שאכן נבדקנו, ובדרך כלל הם פשוט חתמו לנו עם חותמת של החנות בלי מספר רישיון של הבודק. ישנם מקומות אחרים שהגדילו לעשות וחתמו בחותמת של הבודקת מהבוקר שאכן יש לה רישיון, אבל היא לא נכחה בכלל בבדיקה, וזו ממש התחזות. והיה גם מקום מסוים בירושלים שחתם לנו בחותמת של בודק מורשה, שבכלל לא קשור לעסק ורק משכירים ממנו את החותמת".
אמרתם משהו לבודקים הללו?
"לא התעמתנו איתם, עשינו הכל באופן חסוי. אני יכול להגיד לך שמדובר בתופעה ארצית, מחקירות שערכתי בכל הארץ, מצפון ועד דרום. בעלי חנויות פשוט רוצים לחסוך כסף ולכן הבדיקה לא מקצועית".
לפני כארבעה חודשים ניגשה ליאורה (שם בדוי), לבקשת מועצת האופטומטריסטים, לכמה חנויות אופטיקה כדי לתעד את הבודקים הפועלים ללא רישיון. "היינו עם מצלמות נסתרות, היה לנו מידע למי בוודאות אין דיפלומה והלכנו אליהם במיוחד. אלה היו ארבעה מקומות במרכז הארץ", היא מספרת. "הגעתי עם משקפיים ואמרתי שאני צריכה לעשות בדיקת עיניים. אחד מהם עשה לי בדיקה מאוד מפורטת, שאל אותי אפילו אם אני לוקחת איזשהן תרופות שיכולות להשפיע לרעה על הראייה. הבדיקה שלו הייתה מאוד מקיפה ונראתה מאוד מקצועית. כל אלה שהגעתי אליהם, עשו חוץ מהבדיקה של הרפרקטומטר גם בדיקה נוספת, והיה מאוד מעניין לראות שכל בודק הביא לי בסופו של דבר מספר שונה. המספר הנכון שלי בעין אחת הוא מינוס 4 ובעין השנייה מינוס 3, ורובם נתנו מספרים הרבה יותר קטנים, ברמת מינוס 1.5, שזה לא הגיוני. כאמור, כל התוצאות היו שונות זו מזו".
מה קרה בסופה של הבדיקה?
"רכשתי משקפיים לפי המלצה של כל אחד מהם, בחרתי מסגרת, ואחרי ששילמתי, אמרתי להם שאני צריכה את מספר הרישיון שלהם במשרד הבריאות כדי לקבל החזר מהעבודה על הרכישה. כולם ללא יוצא מהכלל החלו לגמגם. ראיתי לפי הבעות הפנים שהם נחרדו, וכולם הציעו החזר. אחד מהם אמר ש'אם תבואי מחר, תוכלי לקבל חותמת'. אחר אמר: 'חכי פה, אביא מישהו שיחתום לך'. הוא גם הסתכל עלי במבט מפוחד ואמר לי: 'מי שלח אותך?'. במקום אחר הבודק הסתגר בחדר ומנהלת החנות התווכחה איתי, ויש לנו הקלטה שלה שבה היא אומרת ש'אין לו רישיון בארץ, כי הוא לא למד פה'. כאמור, בסופו של דבר כולם החזירו לנו את הכסף במעמד הוויכוח".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בסמכותינו לפעול מול אנשים בעלי רישיון או תעודה לעסוק במקצוע רפואי. מכיוון שבמקרה זה לא מדובר בכך, יש לפנות למשטרה".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "לא ברור על מה מלין מר מרקוביץ', כאשר התלונה האחרונה הוגשה לפני כחמש שנים ונסגרה כי לא בוצעה כל עבירה פלילית. הניסיון לקושש כותרות על חשבון מערכת אכיפת החוק מביש את הדובר, וחבל שכך. אם אכן יש בידי הדובר תלונות וחומרים כאלו, הוא מוזמן להגיש תלונה בתחנת משטרה במקום לספק כותרות חסרות שחר".