לאחר שלושה שבועות ארוכים, עם לא מעט חשש וציפייה לחזור הביתה. שבה היום (ראשון) דליה חדד לישראל, לאחר ששוחררה מאזרבייג'ן, שם שהתה בתקופה האחרונה בעקבות מציאת תרמילי כדורים בתיק שלה, אשר נשארו שם מהטירונות של בתה. חדד היתה הישראלית השנייה במדינה שנעצרה בעקבות תרמילי כדורים בתיקה בשבועות האחרונים, לאחר שאלי אברהם גם כן נעצר בשל תקרית דומה. 19 מקרים שונים אירעו ברחבי העולם בשנה האחרונה, בה ישראלים מצאו בתיקי היד שלהם קליעים. בחלק מהמדינות היו מעצרים בתנאים לא קלים, ובמשרד החוץ מזהירים שוב מבדיקת תיקים.
שני הישראלים שוחררו בסופו של דבר עם קנס, ואפילו לא גורשו מהמדינה. בשיחה בתוכנית הצהריים של "כאן" רשת ב', סיפרה חדד על השבועות בהם בילתה במדינה, וסיפרה כי נעזרה באנשים מקומיים וישראלים, אשר עזרו לה לשרוד את התקופה: "חוסר הוודאות היה קשה מאוד. אני שמחה מאוד לחזור לישראל. אנשים פה מדהימים, ולמזלי זה קרה במדינה כמו אזייברג'אן.
"הגעתי לפני שלושה שבועות וחצי לסוף שבוע קצר עם בעלי ועוד חברים, כשהגעתי למכס המזוודה שלי היתה מסומנת בסרט, העבירו אותה שיקוף וקראו לי לחדר צדדי. הייתי רגועה לגמרי, אמרתי שבטח יש לי מספריים או פצירה בתיק, ופתאום החוקרת שלפה חמישה כדורים של M-16. כמובן שאמרתי שזה לא שלי כי הייתי בטוחה שזאת טעות, ואז היא חזרה ואמרה שזה שייך לי. נזכרתי שהבת שלי היתה עם התיק הזה בטירונות של הקורס, ושאלתי אותה בהודעה אם יש כדורים, היא ענתה 'כן' והוסיפה גם 'חחחח...'. בעלי הזהיר אותי לפני שהשתמשתי בתיק הזה וביקש שאחליף אותו, אבל התעקשתי עליו משום מה. המזל הגדול הוא שחשבתי מה היה קורה אם היא היתה לוקחת את זה לתאילנד אחרי הצבא, מה היה קורה לה. אני רק הייתי מעוכבת".
לאחר מכן סיפרה חדד על ההרגשה: "היא היתה קשה, כי בסוף החקירה החזירו לי את הדרכון, אבל עד סוף החקירה, היו לי כמה ימים מאוד קשים. למרות שלא הייתי במעצר, גם מעוכב יציאה זה קטע קשה. לא ידעתי מה יהיה, אם אלך למשפט או לא. חוסר הוודאות היה מאוד קשה. לא הייתי במעצר בכלל, חשבתי לברוח איכשהו, אבל הבנתי שזה מעשה לא חכם, סה"כ הבנתי שאני חופשייה, לא יודעת מה היה קורה במקום אחר".
את מבינה שאת נשארת להרבה זמן, שאת אמורה לעמוד לדין
"היה שם עוד ישראלי באותו מצב בדיוק (אלי אברהם - מ.א), כשהוא עזב אני נשארתי. הוא היה שם מעל חודשיים, אני הייתי שלושה שבועות ויומיים. החלטתי לקחת את זה ברוח טובה, לא היו לי יותר מדי רגעים קשים, הייתי חזקה, והייתי מוקפת באנשים גם בטלפון וגם פיזית".
"היה איזה רגע אחד שהקונסולית אמרה לי ש'אם הם היו רוצים שתהיי במאסר, כבר היית במעצר'. הצפי היה למשפט וקנס, ואולי גירוש. אלי אברהם, שהיה כבר שם באותה סיטואציה, קיבל קנס. היה שם מישהו מקומי שאימץ אותי, שמע עליי מהפייסבוק. לקח אותי למסיבות, בילויים, הכל. כל הזמן אמרה לי ש'אם את צריכה אותי תתקשרי'. הוא אפילו לקח אותי לשדה. הוא חבר לחיים. עכשיו אני באוטובוס בדרך למשפחה, ומחכה לפגוש אותם".
