עדויות חדשות ששודרו הערב (ראשון) בחדשות עשר מעמיקות את סימני השאלה שעורר התחקיר שפורסם במהדורת "שישי" של הערוץ, על מותו המסתורי בשנת 1984 של הצוער רונן ילין ז"ל, שיצא לניווט עם הצוער דאז ניר חפץ ונדרס על ידי רכבת משא שריסקה את גופו. רס"ן במיל' ירון פרץ, מפקדם של רונן ילין ז"ל וניר חפץ בקורס הקצינים סיפר כי הוא מטיל ספק בכל אחד ואחד מרכיבי עדותו של חפץ לגבי התקרית.

"אני בעצם עוקב אחרי התאונה הזאת לאורך כל הזמן. אני כל הזמן מנסה להבין מה היה שם", אמר פרץ. "אני הייתי המ"מ של רונן ילין וניר חפץ בבה"ד 1, בעצם מד"ח. אני גם זה שהוציא אותם לתרגיל הניווט שלצערי רונן ילין לא חזר ממנו. עם השנים אני מבין שיש הרבה חורים בעלילה הזאת ומשהו לא מסתדר. איך הולכים לישון באמצע ניווט? בעצם קילומטר וחצי מנקודת הביניים, נקודת הסיום של הניווט? ולמה ישנים על המסילה? הדבר הזה לא כל כך מסתדר". 

התחקיר, שביצעה איילה חסון, בוצע בעקבות ידיעה שפורסמה לפני כשבוע על תקרית הדריסה עצמה ונוכחותו של חפץ במקום בטורו של העיתונאי בן כספית ב"מעריב־סופהשבוע". מפרטי הכתבה בחדשות ערוץ עשר עולה כי חפץ והצוער ילין יצאו לניווט לילי בתל שוקת בנגב. שמונה דקות לפני חצות, הגיעה בדהרה למקום רכבת משא בת 32 קרונות וריסקה את גופו של רונן ילין שהיה על המסילה. הנשק האישי והאפוד של ילין לא נמצאו עליו. חפץ היה חשוד בגרימת מותו של הצוער, אולם נמצא חף מפשע. 

"בשעה 23:26 הסתכלתי בשעון, לאחר מכן נרדמתי כשהנשק האישי שלי והאפוד עליי... עד לשלב שנרדמתי ראיתי את המנוח יושב לצידי כשהאפוד עליו", העיד אז הצוער חפץ. "לפתע שמעתי רכבת עוברת מעליי. כשהתעוררתי הסתכלתי מיד בשעון והשעה הייתה 23:52. הסתכלתי למקום שבו ישב המנוח אך לא ראיתי אותו שם...גם לא את נשקו האישי... הרכבת עצרה בשלב הזה. כשעליתי למסילה ראיתי את הנשק של המנוח והבנתי שקרה לו משהו".
 
בתחילה טען תחקיר מצ"ח כי הצוער נרדם על המסילה מסיבה לא ברורה. אולם שלוש שנים מאוחר יותר, בסוף שנת 1987, דיווח הרב של ביה"ס לקצינים בה"ד 1 כי שמע שמועה מצוערים שילין נהרג כתוצאה מפליטת כדור במסע הניווטים, וחפץ - כדי להסתיר את הדבר - הציב את גופתו לרוחב פסי הרכבת. חפץ נבדק במכונת אמת, וגרסתו נמצאה אמינה לחלוטין. למרות האיסור החמור להירדם במהלך משימת ניווט, צה"ל לא הפסיק את ההכשרה של חפץ כקצין, והוא סיים את קורס קצינים והפך לסגן.
 
על פי עדותו של חפץ הוא וילין הגיעו לקרבת הפסים. חפץ נרדם ובשלב הזה ילין נעלם. נהג הקטר העיד שילין היה שרוע על החצץ לרוחב הפסים עד שרכבת המשא, אלף טונות משקלה, דרסה אותו. יהודה, עוזר נהג הקטר בעת התאונה, העיד במשטרה ובמצ"ח: "מה שראיתי זה ראש בצד אחד של המסילה ורגליים בצד השני. הם ישנו כנראה חזק מאוד. אם הם לא התעוררו מהרעש הרי המסילה...הקרקע רועדת כשהרכבת מתקרבת. הוא לא ישן על המסילה החייל השני...הוא שכב למרגלות הסוללה, לא על המסילה".

פסי הרכבת עליהם לכאורה נרדם ילין, מוגבהים מנתיב ההליכה ב-6 עד 7 מטרים. "כשאני הגעתי לנקודת התאונה, הייתי צריך לטפס 6-7 מטרים סוללה מאוד תלולה עם אבנים", סיפר מפקד המחלקה של חפץ. "הנתון הזה לא כל כך מסתדר לי עם המציאות שבעצם גם ניר וגם רונן ילין חזרו מחופשת חג ארוכה. הניווט הזה היה הניווט הראשון שהם עשו באותו שבוע, אז אני לא כל כך מכיר עייפות מצטברת". 

"רונן ילין היה אחד הצוערים היותר מבטיחים והמוכשרים שאני פגשתי בבה"ד 1", אמר פרץ על ההירדמות. "אני, קשה לי, אני מתקשה להאמין שהוא חרג בצורה כל כך בוטה מההנחיות שהוא קיבל. לישון באמצע ניווט, אני כל כך מבין מה היה שם אבל זה לא מתאים לרונן ילין ז"ל". חפץ וילין היו במרחק דקות ספורות בלבד מנקודת הריכוז, סמוך לכביש הראשי. "אנחנו חיכינו להם מתחת לגשר, קילומטר וחצי דרומית למושב נבטים. העובדה שבעצם התאונה הייתה כל כך קרוב לנקודת המפגש והעניין והנקודה שהם בעצם ישנו לכאורה על הסוללה, זה דברים שלא מסתדרים", הוסיף.
שאול מופז. צילום: רוני שוצר, פלאש 90
שאול מופז. צילום: רוני שוצר, פלאש 90
מצ"ח לא פנו אליו בכלל לא בזמן אמת ולא שלוש שנים אחרי כשפתחו בחקירה תחת הכותרת: "סגן ניר חפץ, חשד לגרימת מוות". פרץ סיפר: "אחרי שלוש שנים מהאירוע, החקירה נפתחה מחדש. אותי זה הפתיע. אני לא שמעתי על זה וגם באירוע השני, גם בחקירה השנייה, אני לא שמעתי עליה. זה היה חדש לי".

המ"מ נתן הוראות בטיחות מפורשות לפני היציאה לניווט, כמו בכל ניווט. "אני אמרתי באופן מפורש שאסור ללכת על מסילת רכבת ואסור לחצות...לחצות הם יכולים אבל לא ללכת ובטח לא לישון", אמר. ניר חפץ סיים את אותו הקורס ממש. שאול מופז, הרמטכ"ל לשעבר ומפקד בה"ד 1 באותה תקופה, לא הסביר ממש איך זה התאפשר. 

פרץ סיכם: "רונן ילין לצערי לא סיים את הקורס אבל אני מתאר לעצמי שבתרחיש אחר, הוא היה החייל המצטיין. מבחינתי אני הייתי ממליץ עליו. אני מכיר את המשפחה, אני הייתי אצלם, המשפחה של רונן ילין, וכואב לי הלב על מה שקרה להם, מה שאני מבין או אני חש הוא שבעצם הסיפור הזה לא נסגר. יכול להיות שזה ברמה המקצועית של משטרה צבאית או של המשטרה שלא חפרו ולא חקרו מספיק לעומק. לי זה נראה כמו איזושהי רשלנות בביצוע החקירה".