שינויים בהרגלי צריכת המזון המוגברת לקראת חג הפסח במיוחד בקרב מי מאיתנו שמארחים את ארוחות החג המשפחתיות ממשיכים גם השנה לתת את אותותיהם בהקשר של יוקר המחיה וממש לא רק בקרב השכבות החלשות. מסקר שערכה עמותת "חסדי נעמי", לקראת מבצע התרומות של העמותה עבור רכישת מזון לנזקקים לפני החג, עולה כי לא פחות משליש מהציבור הישראלי יצטמצמו ברכישת מזון לפסח, בכלל זה כרבע מבעלי ההכנסות הגבוהות יותר. 32% מהציבור יוציאו מעל ל – 1,000 שקלים על קניות מזון לקראת הפסח, 55% יוציאו בין 301 ל-1000 שקלים ו-13% יוציאו פחות מ-300 שקלים.
ד', אם חד הורית מהמרכז שתקבל השנה סלי מזון מחסדי נעמי מספרת: "תמיד לקראת החגים אני נכנסת ללחץ. החג מייצר לי ולילדים תחושות מאד מכאיבות. בזמן שכל עם ישראל שמח אנחנו על סף דמעות כי המצוקה הכלכלית בחג מוחשית הרבה יותר". גם נ', ניצולת שואה המקבלת מהעמותה מזון לקראת החג מספרת על תחושות דומות: "אני לא מצפה להרבה, אבל הייתי רוצה למות בכבוד. השנים לקראת מותי הן לא שנים שמביאות כבוד והחגים רק מזכירים לי כמה עלובים החיים שלי. תחושת הרעב לא זרה לי. לפחות פעמיים בחודש אני הולכת לישון עם תחושת הרעב שמקרקרת בבטן. עברנו את היטלר אבל מי חשב שנתקשה לעבור את החיים אחריו".
פערי המעמדות מתבטאים גם בהוצאה של סל הקניות: 44% מהאוכלוסייה שמרוויחה מעל הממוצע תוציא מעל 1000 שקלים – לעומת 29% מהאוכלוסייה שמרוויחה מתחת לממוצע. 19% מבעלי ההכנסות שמתחת לממוצע במשק מציינים שיאלצו לרכוש פחות בשר, 18% פחות מצות, 9% פחות דגים. עוד עולה מהסקר של חסדי נעמי שדווקא שהאוכלוסייה המבוגרת תצטרך להצטמצם יותר: 35% מגילאי 29 ומטה, 33% מגילאי 30-49 ו-39% מגילאי ה-50 ומעלה. הסקר, שבוצע על ידי מכון סמית, מיפה את המצוקה הכלכלית גם על פי אזורים גיאוגרפים. הדרום מוביל עם 45% שייאלצו לצמצם את צריכת המזון לחג, 41% מתושבי הצפון, 30% באזור ירושלים וסוגרים את הרשימה 28% מתושבי המרכז.
 
מתנדבים אורזים משלוחי מזון בעמותת חסדי נעמי/. צילום: חסדי נעמי


"משתדלים שלא לקרוס" 

לא זו בלבד שמומחי אקלים וחקלאות ברת קיימא מכל רחבי העולם מתריעים זה שנים כי העולם עומד בפני משבר מזון גלובלי שיביא להתייקרות עקבית במחירי המזון בכלל והמזון מן החי בפרט, וזאת בשל שינויי האקלים וכשלי בזבוז המשאבים והזיהום בתעשיית המזון, הרי שיבשראל המצב חמור פי כמה בשל כשלונה של הממשלה להתערב בשוק המזון הריכוזי שמביא למחירי מזון יקרים פי כמה מברוב מדינות המערב. זאת ועוד, רק לפני שבועיים פורסם דוח המזון הלאומי של ארגון "לקט ישראל" שהצביע על כך שבישראל לבדה נזרקו במהלך השנה החולפת 2.3 מיליוני טונות מזון מהם 1.1 מיליון מזון בר הצלה לכל דבר שאם רק 20% ממנו היה ניצל מהאיוולת הכלכלית-חברתית הזאת, ניתן היה למגר את תופעת אי הביטחון התזונתי בקרב כרבע מיליון משפחות בארץ.
מהסקר של "חסדי נעמי" עולה בהקשר זה תמונה מפתיעה – המודעות למירוץ הלא הגיוני אחר המזון הכי 'יפה' וההתפנקות של הציבור לרכוש את המזון הכי 'טרי' לכאורה, במחיר שהולך ונעשה כבד בכיס, גם היא כבר מחלחלת לתודעה הצרכנית. לא פחות מ-83% מהציבור מוכן יהיה לרכוש מזון מעודפים (מזון בר הצלה שנזרק רק בגלל תחלופה עם מזון טרי יותר) אם יהיה זול יותר. 43% ציינו שהיו קונים מוצרי מזון מעודפים אם היו זולים יותר ב-50%, 18% אם היו זולים יותר ב- 10-35% ו-22% ציינו שהיו שוקלים זאת.
משה כהן, מנכ"ל חסדי נעמי, מספר למעריב: "כבכל שנה הלחץ לקראת החגים גובר ומדי שנה הקושי לספק את המזון לנתמכי העמותה, מעל 50 אלף בני אדם, הופך למאתגר יותר ויותר. אנחנו עובדים במלוא המרץ ימים כלילות לקראת פסח ומשתדלים לא לקרוס. מעבר לקושי הפיזי קיים גם קושי רגשי בקרב כל המתנדבים. אנחנו במלחמה מתמדת מול העוני".

לתרומות וסיוע ניתן לפנות ל-03-6777-777 או דרך אתר "חסדי נעמי" www.naomi.org.il