קרב היורשים: הכירו את המועמדים לראשות עיריית ירושלים

ההודעה וההודאה היום (ראשון) של ראש העיר ירושלים ניר ברקת, על הצטרפותו לשורות הליכוד ולפוליטיקה הארצית, הותירה ברדאר המקומי בעיקר את השאלה מי עשוי רשת את ראשות עיריית ירושלים, לאחר כמעט עשור בו כיהן ברקת. ירושלים, כידוע, אינה עיר פשוטה כשמדובר במגזרים, כך שהבחירות המוניציפליות, שעתידות להתקיים בסוף חודש אוקטובר השנה, ישקפו ככל הנראה את יחסי הכוחות הרגישים בבירה. 
 

השאלה המסקרנת ביותר שנותרת על עמדה כעת, היא האם יהיה מועמד שלא מהמגזר החרדי שבכל זאת יצליח לזכות במרבית הקולות ובהם גם של חרדים. אם אכן כן, סביר להניח שהקלף המנצח הוא בידיו של משה ליאון, נציגו המובהק של הציבור הדתי לאומי, שהוכיח בעבר כי סגירת בתי עסק בשבת אינה בדיוק למרות רוחו. ליאון (56), רואה חשבון במקצועו, ששב והכריז היום לאחר הודעת הפרישה של ברקת, על מועמדותו שלו לראשות העיר, הפך ליד ימינו של ברקת לאחר שהפסיד לו בבחירות האחרונות לראשות העיר. הפסדו הקודם, ככל הנראה, היה נעוץ בין השאר בעובדה שהעתיק את מקום מגוריו מגבעתיים לירושלים רק לקראת הבחירות, מה שהפחית מהאהדה שרחש לו הציבור הירושלמי באותו הזמן. 
 

בקצה האחר ניצב עו"ד יוסי חביליו, לשעבר היועץ המשפטי לעיריית ירושלים. חביליו (58), שמוביל קו ליברלי מובהק בכל הקשור לירושלים ולצביונה החילוני, מזוהה עם מאבקים ציבוריים הנוגעים בדבר. כך למשל, הוא ייצג משפטית את גלריה ברבור (שלפני כשנה קיבלה צו סגירה מעיריית ירושלים לאחר שאירחה את הרצאה ארגון "שוברים שתיקה") ואת פאב המפלצת (פאב שכונתי שקיבל גם הוא צו סגירה מהעירייה מאחר והיה פתוח בערבי שבת). חביליו אומנם ירושלמי במקור, אך רק לאחרונה שב לגור בה לאחר שנים בהן התגורר במושב אורה הסמוך (משפחתו בימים אלה בתהליכי מעבר), כך שלא בתי סביר שייאלץ גם הוא להתגבר על המשוכה שבבחירות האחרונות הכשילה את ליאון. 

 

מי שמחזיק בתואר המועמד הצעיר הוא עופר ברקוביץ', ופחות בשל גילו, 34 (נכון לעכשיו הוא הצעיר ביותר שהכריז מועמדות), ויותר בהיותו עומד בראש סיעת "התעוררות", המזוהה עם צעירי העיר. הקלף הזה, של המועמד בעל מיעוט הניסיון היחסי אך אהוד הסקטור הסטודנטיאלי, משתקף היטב בסקר שנערך לפי כשנה והראה שבעוד רק כשליש מהציבור הירושלמי נחשף לשמו של ברקוביץ', מרבית הנחשפים רוחשים לו אהדה. השאלה היא אם זה מספיק לקלף מנצח או די רק להקנות לו בבחירות הבאות את תואר חביב הקהל. 
 

עד לפני מספר שבועות לא היה מופרך להניח שבמעמד ראש העיר יזכה מאיר תורג'מן, שהכריז לא פעם על כוונותיו להתמודד. אולם מעצרו לפני שבועיים בחשד שקידם את ענייניהם של בעלי עסקים בירושלים בתמורה לטובות הנאה – ככל הנראה יסכל את סיכויי היבחרותו ובכלל את התמודדות.  תורג'מן (65), נבחר לפני כ-20 שנה נבחר לראשונה כחבר מועצת העיר, וכמו בהתאם, מייצג גם את קולו העממי של הציבור הירושלמי: הוא חובש כיפה אך לא מזוהה אידיאולוגית עם מגזר כזה או אחר, כיו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבנייה קידום בנייה בשכונות שמעבר לקו הירוק הוא בראש מעייניו ולשונו הגסה כבר עשתה שמות (לפני כשנה פורסם שנבח על חברי מועצה חרדים "נתפוס אתכם בביצים" במהלך ויכוח שהתלהט, התבטאות עליה התנצל). 


חזרה הביתה? 
 

מועמד אחר ומוכר משמעותית פחות הוא עו"ד אבי סלמן, לשעבר בכיר באגף לקידום עסקים ובאגף היועץ המשפטי בעירייה שהודיע לפני מספר חודשים על כוונתו להתמודד על ראשות העירייה. לצד כל אלה, אי אפשר להתעלם מכוחם של המועמדים החרדים במערכה על ראשות העיר ירושלים, שלא בלתי סביר כי יזכו ברוב במכריע של הקולות. ביניהם, יוסי דייטש יו"ר סיעת יהדות התורה בעירייה ויצחק פינדרוס מסיעת דגל התורה.
 

ייתכנו גם הפתעות בשנה הקרובה: בעוד ברקת עושה דרכו מהמגרש המוניציפלי לארצי, יש כאלה שמאותתים סימני חזרה הביתה: הח"כים רחל עזריה (כולנו) ויו"ר הקואליציה דוד אמסלם (ליכוד), שהחלו את דרכם הציבורית בעירייה. בסביבתה של עזריה אומרים כי קיבלה פניות, אולם היא טרם הביעה כוונות מפורשות בנושא, וכך גם אמסלם. במקביל, נודע כי השר לענייני ירושלים ומורשת זאב אלקין (ליכוד) בוחן גם הוא אפשרות להתמודד.