נורהאן אבו גבר מרהט, וביסאן נסאר מבאר-שבע, תלמידות כיתה י' בבית-הספר "כוכבי המדבר למנהיגות", יסיימו בקרוב שנה ראשונה של לימודי מדעים במכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון וייצמן למדע. נורהאן, התלמידה הבדואית הראשונה שלומדת במסלול חמש יחידות מדעי-המוח במכון דוידסון, מתארת את התהליך שעברה מאז תחילת השנה.



"בהתחלה היה לי קשה. הלימודים מצריכים לא רק שליטה בשפה העברית אלא גם במונחים מדעיים, ובשלב הראשון הייתי בפער בעניין הזה לעומת יתר התלמידים, שהם כולם יהודים. להיות הערבייה היחידה היה דבר מאתגר גם במובן החברתי. אני קצת ביישנית ובמצבים בהם צריך לעשות עבודה בזוגות זה לא פשוט. אבל עם הזמן התרגלתי, פיתחתי יותר ויותר אהבה למקצוע, והיום אני מצטיינת". הלימודים במכון, היא מספרת, הם מבחינתה תחילת הדרך. "אני שואפת לנצל בעתיד את ההישגים שלי. מכיתה ז' אני חולמת להיות מהנדסת גנטית, וזה היעד שלי גם היום".



ביסאן היא התלמידה הבדואית הראשונה שלומדת במסלול חמש יחידות לכימיה במכון. על הלימודים במכון היא מספרת: "בחרתי כימיה כי זה מקצוע חדש בשבילי שלא למדתי לפני-כן. אני למדתי לפני כן ביולוגיה ופיזיקה בבית-הספר, ורציתי ללמוד גם כימיה". שתי התלמידות מציינות את חשיבות התמיכה לה זכו מצד ההורים והמשפחה. "בהתחלה אבא שלי לא אהב את הרעיון", מספרת נורהאן. "הוא העדיף שאשאר איך שאני. אבל כשסיפרתי לו שמדובר במכון וייצמן ושאני היחידה שהתקבלה לתכנית הוא ממש התלהב". "ההורים תמכו בי מההתחלה", אומרת ביסאן, "ומאחותי הגדולה שלומדת ביו-טכנולוגיה אני מקבלת דוגמה להשקעה ולהתמדה בלימודים אקדמיים. היא מהווה מודל לחיקוי עבורי".



הדגש הוא לא רק על האינדיבידואל


נורהאן וביסאן לומדות בבית-הספר התיכון למנהיגות של עמותת "כוכבי המדבר", היושב במרכז ג'ו אלון שבקיבוץ להב, וסיפורן הוא חלק מתהליך שינוי רחב יותר שהעמותה שואפת לחולל במציאות של הקהילה הבדואית, הנמצאת בתחתית הסולם הכלכלי-חברתי בישראל. בית-הספר פועל זו השנה השנייה במתכונת ייחודית, שבה התלמידים לומדים בכיתות קטנות עם צוות מורים מעורב יהודי-ערבי, ובכל אחר-הצהריים נשארים בבית-הספר לפעילות חינוכית בלתי-פורמאלית במרכז העשרה. "הקמת צוות חינוכי מעורב מאפשרת לנו ליצור בחדר המורים דינמיקה ישראלית", מסבירה אחלאם אל-סאנע, מנהלת בית-הספר. "במקום לשלוח תלמידים בדואים ללמוד בבית ספר יהודי, אנחנו מביאים מורים יהודים אל התלמידים הבדואים. בתהליך החינוכי שלנו מתגבש תלמיד ששומר על המסורת ועל הזהות שלו, ושבה בעת נעשה חשוף יותר לתרבות הישראלית הרחבה. אנחנו רואים קפיצה ברמת העברית של התלמידים אחרי כיתה ט', והגורם המרכזי הוא המפגש בין הדמויות הבוגרות לבין התלמידים".



אחלאם אל-סאנע. צילום: עמרי קרן לפידות



אחד הנדבכים החינוכיים של בית-הספר הוא שינוי מעמיק בדרכי הלמידה המסורתיות. "ילד בדואי וילד יהודי הבדואי יוצאים מרחם אמם עם פוטנציאל זהה. הפערים בשיעורי הזכאות לבגרות מתחילים לצמוח כשהילדים נחשפים להזדמנויות שונות, ואני מאמינה שאחד הגורמים לפער הוא השוני בדרכי הלמידה. נורהאן וביסאן לומדות במכון בדרך של עבודת-חקר, ומבחינתי הן מהוות מופת ומקור השפעה על כלל התלמידים - מופת ללמידה שבה לתלמיד יש עצמאות ובחירה, ושאינה מבוססת על שינון והוראה פרונטאלית".



בנוסף על בית-הספר, מפעילה העמותה את "החממה למנהיגות ויזמות" המיועדת לבוגרי תיכון, וכן רשת המלווה את בוגרי התכניות בהתפתחותם האקדמית והתעסוקתית ומשמשת כפלטפורמה ליוזמות חברתיות. באמצעות תכניות אלה חותרת העמותה לפיתוח דור חדש של מנהיגות בדואית צעירה. "הדגש בבית הספר ובעמותה הוא לא רק על האינדיבידואל", מבהירה אל-סאנע. "החזון הוא לייצר שכבת מנהיגות, ואנו שואפים כי בוגרי התכניות לא רק יצליחו באוניברסיטה ובעולם התעסוקה, אלא גם ינהיגו את החברה הבדואית, ולאחר מכן את החברה הישראלית בכלל".



אתגר נוסף שבית-הספר הציב לעצמו הוא שבירת מחסומי השבטיות המאפיינת את החברה הבדואית. בעוד שמרבית בתי-הספר במגזר הבדואי קולטים את תלמידיהם לפי אזורי רישום ומנציחים את ההסתגרות השבטית, בית-הספר למנהיגות קולט תלמידים מיותר מעשרים שבטים. "התלמידים שלנו פוגשים את כל השבטים במגזר הבדואי, ולאט לאט הם מתחילים לחשוב בצורה לא שבטית".



מתן יפה, מנכ"ל עמותת "כוכבי המדבר": סיפור ההצלחה של נוראהן וג'ינאן הוא מסוג הסיפורים אותם אנחנו רוצים לראות יותר ויותר במגזר הבדואי והערבי בכלל. המטרה העיקרית היא לדרבן ולחזק את הצעירים הבדואים לפריצת גבולות, לחשיבה מחוץ לקופסה ולהצלחה ברמה הישראלית. נמשיך לטפח ולתמוך בתלמידים הבדואים והתפתחותם כמנהיגים צעירים לטובת החברה הבדואית, כלל תושבי הנגב והחברה הישראלית בכללותה".