במסגרת פרויקט "זיכרון מבעד לעדשה", פגשו בחודש האחרון שני תלמידי כיתה י' מבית-הספר "אורט שפירא" בכפר-סבא את דינה קמחי, שורדת שואה המתגוררת במגדלי-הים התיכון בעיר. דינה נולדה וגדלה בהולנד, שרדה יחד עם משפחתה את השואה כולל כשנה וחצי במחנה הריכוז ברגן-בלזן שבגרמניה, ועלתה עם משפחתה לארץ ב-1950. בנוסף למפגש ולהקשבה לסיפורה האישי של דינה ושל שורדים נוספים, במסגרת הפרויקט מנציחים התלמידים את מורשתם באמצעות צילום. השורדים בוחרים משפט המופיע לצד התמונה, ובסופו של התהליך מופיעות התמונות בתערוכה המוצגת בכיכר המשפחה ב"יד ושם", בסימן הנושא השנתי: "ניצולי השואה מעצבים זיכרון ובונים מדינה – בסימן 70 שנה למדינת ישראל".
הפרויקט מתקיים זו השנה השלישית בשותפות בין רשת אורט ובית־הספר הבינלאומי להוראת השואה ב"יד ושם", ובליווי הצלם ירון בן- חורין. השנה לקחו בו חלק תלמידי עשרה בתי-ספר של רשת אורט מרחבי הארץ שפגשו כ-150 שורדי שואה. על המפגש עם התלמידים, פרי שיתוף פעולה בין בית-הספר אורט שפירא בכפר סבא למגדלי הים התיכון בכפר-סבא, מספרת דינה: "סיפרתי להם על הדברים שעברו עליי במחנה ועל ההתמודדות שלי עם המציאות הקשה כילדה, אבל הדבר שהם הכי התלהבו ממנו היה סיפור שממחיש איך התמודדנו עם המצוקה.
"כשהיינו בברגן-בלזן, כל זמן שהיה אפשר אבא שלי היה מספר לי את סיפורי התנ"ך. בגלל בעיית שמיעה ממנה סבלתי, הוא אייר את הסיפורים וכך המחיש לי אותם. הפנקס של הציורים שמור היום ב'יד ושם'." בתמונה שצילמו התלמידים נראית דינה כשהיא מציגה תמונות של משפחתה מן העבר ומההווה, ותחתה מופיע המשפט "אני מרגישה שליחות לספר את הסיפור שלי לדורות הבאים כמו שאבא שלי עשה."
"כשהיינו בברגן-בלזן, כל זמן שהיה אפשר אבא שלי היה מספר לי את סיפורי התנ"ך. בגלל בעיית שמיעה ממנה סבלתי, הוא אייר את הסיפורים וכך המחיש לי אותם. הפנקס של הציורים שמור היום ב'יד ושם'." בתמונה שצילמו התלמידים נראית דינה כשהיא מציגה תמונות של משפחתה מן העבר ומההווה, ותחתה מופיע המשפט "אני מרגישה שליחות לספר את הסיפור שלי לדורות הבאים כמו שאבא שלי עשה."
צבי פלג, מנכ"ל רשת אורט: "רשת אורט רואה בקיום מפגשים שוטפים בין בני נוער לניצולי שואה ערך עליון בצריבת זכרון השואה לדורות רבים עשרים בתי ספר של הרשת הפכו למרכזים קהילתיים לניצולי שואה במשך כל ימות השנה ובני נוער פעמים עם משפחותיהם מלווים את הניצולים במפגשים שבועיים תוך תיעוד מסכת חייהם כעדות חיה לשואה הארורה. אלו מעגלי השרידים האחרונים מתקופת השואה וככל שבני נוער רבים יספגו מיד ראשונה את הקורות אותם כך נבטיח את הזיכרון לשנים רבות".