"הרגשתי מה זו סגירת מעגל", מספרת בהתרגשות רב"ט מור נדיבי, המשרתת בפלוגת הנדסה קרבית שבה שירת אחיה, סמ"ר מושיקו דוינו ז"ל, שנהרג בעת מבצע צוק איתן. מור נדיבי הלכה בעקבות אחותה הגדולה, צדק דוינו, שאף היא שירתה בהנדסה קרבית ושמרה על המורשת של אחיה. "התחושה היא של המשכיות. המורשת של מושיקו נמשכת", הן מספרות.
סמ"ר דוינו, שהיה מפעיל צמ"ה בהנדסה קרבית, נהרג ב־28 ביולי 2014. "מושיקו נהרג במהלך פעילות מבצעית בדחפור, מטיל נ.ט.", מספרת צדק דוינו.
"התגייסתי לצה"ל חצי שנה אחרי האסון הנוראי. בתחילה שיבצו אותי לגיוס כלל צה"לי, אבל רציתי להגיע למקום שבו מושיקו היה. פניתי לקצינת הנפגעים והצלחתי בעזרתה להגיע".
היא סיימה קורס מדריכות בהנדסה קרבית ואז הכירה מקרוב לוחמים ששירתו עם אחיה. "חיל ההנדסה קטן והאווירה משפחתית. כולם מכירים את כולם", מספרת דוינו. "נדהמתי לראות איזו הערכה ואהבה יש כלפי מושיקו. שמעתי סיפורים קטנים שלא ידעתי עליהם".
איך הייתה התחושה להדריך חיילים לתפקיד שאח שלך מילא?
"לימדתי חיילים להיות כמוהו. כל קורס נמשך שלושה חודשים, ובסוף הקורס עשיתי לחניכים מורשת קרב וסיפרתי להם על מושיקו עם מצגות ותמונות. זה תמיד ריגש את כולם", היא אומרת. "כאשר חזרתי לחופשות בבית סיפרתי סיפורים ששמעתי וכולם התרגשו".
מור נדיבי אומצה על ידי משפחת דוינו כאשר הייתה בת 6, לאחר שהוריה נפטרו. "הדודה אימצה אותי והפכתי לחלק מחמשת הילדים במשפחה. מושיקו היה עבורי תמיד אח גדול ואני הרגשתי האחות הקטנה בבית". נדיבי זוכרת גם את הרגעים הקטנים עם מושיקו בימי ילדותה. "הוא היה מעיר לי לקום לבית הספר. כשמישהו הציק לי – מושיקו בא עם כל החברים שלו".
שבר ענק
האחיות מספרות שכאשר מושיקו החליט להתגייס להנדסה קרבית, המשפחה נלחצה. "הייתה דאגה רבה. בהתחלה הוא שובץ לחיל האוויר, אבל סירב להתגייס לשם. הוא רצה רק שירות קרבי, ואז החליט ללכת בעקבות חבר טוב שלו שהיה בהנדסה קרבית", הן מספרות. לאחר האסון הכבד, היה שבר ענק. "לא קל למשפחה לקבל את זה. היה שוק מוחלט ותחושה שכלום כבר לא יהיה אותו הדבר", מספרת נדיבי. "אבל אנחנו משפחה גדולה וחמה וחשוב להמשיך הלאה ולהנציח את האישיות שלו. שום דבר לא ישבור אותנו.
"אחרי שצדק התגייסה וסיפרה דברים על מושיקו ועל התפקידים בהנדסה קרבית – זה עשה לי חשק להתגייס לשם ולעשות מה שאחיו ואחותי עשו", היא מספרת.
איך היה המפגש עם הפלוגה שבה שירת אח שלך?
"לא היה לי הכי קל בפלוגה. סגן המ"פ הכיר את מושיקו והמ"פ היה המפקד שלו. אני כל הזמן שומעת המון סיפורים, חיה את הפלוגה ורואה המון דברים שהוא סיפר עליהם".
במה מתמקד התפקיד שלך?
"אני עושה הכל – לדאוג לחיילים גם לדברים הכי קטנים. אני מרגישה כמו אמא קטנה. השירות מאוד מעניין ומאתגר. היינו בקו צפון ואנחנו עוברים קווים. הצל של מושיקו מרחף בכל מקום".
אירוע מרגש לחיילים והמשפחה היה במסע הפלוגתי למצדה. "המשפחה הגיעה והשתתפה, והתחושה הייתה של סגירת מעגל והמשכיות", היא אומרת.
מפקד פלוגת הצמ"ה בגדוד 603, רב סרן דור בוגנים (27) ממושב חנניה, הכיר מקרוב את מושיקו ומשפחתו.
"מושיקו היה חייל עם מוטיבציה גבוהה. בהנדסה קרבית יש לחבר'ה מוטיבציה של סיירת מטכ"ל", הוא מספר ומדבר בעצב על הרגע שבו שמע שמושיקו נהרג: "שמעתי בקשר שדחפור חטף טיל נ"ט. מושיקו נהרג במקום. אחרי שחילצנו את הדחפור, סיפרנו לחיילים והם היו המומים. לא חשבו שזה יקרה אצלנו. דיברתי ובכיתי, וכולם בכו".
איך הרגשת כשגילית שאחותו משרתת כפקידה פלוגתית?
"אני מכיר אותה עוד לפני שהתגייסה ונמצא בקשר רצוף עם ההורים. הם הפכו לחלק מהמשפחה של הפלוגה. הנדסה קרבית זו דרך חיים".