כזכור,קצב הורשע בעבירות של אונס ועבירות מין אחרות, ונגזר עליו עונש מאסר בן שבע שנים. בדצמבר 2016 נעתרה וועדת השחרורים לעתירתו והחליטה לקצר שנתיים מעונש המאסר שהושת עליו, ובהחלטתה קבעה כי עד לתום תקופת המאסר בדצמבר 2018 הוא ישהה במעצר לילי. את הבקשה להתניה זו העלו הפרקליטות והמשטרה, שטענו כי יש לנהוג עם קצב כפי שנוהגים עם כלל עברייני המין והאנסים שמשתחררים מהכלא והם מוגדרים כאסירים ברישיון.
עוד טענה המדינה כי בבוא הוועדה לדון בבקשה היא צריכה לקחת בחשבון גם את הקורבנות, נפגעות העבירות. במשטרה טענו כי יכולת הפיקוח והמעקב אחרי אסירים מסוג אלו בשעות הלילה נפגמת וכמעט בלתי אפשרית.
קצב, באמצעות עורכי הדין אמיר ואילוז, כאמור, עתר גם לנשיא המדינה ראובן ריבלין, כדי שיחון אותו, אולם זה החליט לדחות את העתירה. באפריל שעבר הגיש קצב בקשה לוועדת השחרורים, אולם בהמלצת הפרקליטות והמשטרה נדחתה הבקשה. בדצמבר האחרון הגיש את העתירה לבית המשפט המחוזי כדי שיבטל את החלטת וועדת השחרורים.
בעתירה נטען כי מכיוון שהנשיא לשעבר עבר ועובר תהליך שיקומי, וכבר נקבע כי לא נשקפת ממנו כל מסוכנות, אין יותר שום טעם במעצר הלילי למעט העובדה שהוא כלוא בחדרו החל מהשעה 22.00 בלילה.
עו"ד ציון אמיר הסביר אז. "אנחנו חושבים שמכיוון שמדובר באדם בן 72, שריצה את עונש המאסר שלו בגין מעשים שאירעו לפני כ-20 שנים, ובשל העובדה שנאמר עליו בכל דוח אפשרי של גורמי הטיפול בשב"ס שלא נשקפת ממנו כל מסוכנות, וזו עמדתם לאורך כל השנים - הותרת התנאי למעצר בית לילי הוא בלתי סביר בעליל ואינו משרת כל תכלית ראויה זולת השפלתו וביזויו להיות כלוא בחדרו החל משעה 22.00". הוא הוסיף כי "כל המערכות וכל גורמי הטיפול מציינים במפורש שממר קצב לא נשקפת כל מסוכנות לכן אין שום טעם להותיר את התנאי האמור".