למרות מזג האוויר היבש הצפוי בשבוע הבא: עדיין קיימת סכנת שיטפונות בנחלים

החזאית התורנית בשירות המטאורולוגי בבית דגן, רינת רחמים מסרה היום (שבת) כי ביום ראשון צפויה עלייה נוספת של 3-1 מעלות במידות החום. בצפון מזרח הארץ קיים סיכוי לגשמים מקומיים. מידות החום בתל אביב יגיעו ל-25 מעלות, בירושלים - 26, בבאר שבע - 30, בצפת 23 ובאילת - 31.

ביום שני תימשך מגמת ההתחממות ומידות החום יעלו בעוד 3-2 מעלות. באזורים נרחבים יהיה חם ויבש על גבול השרבי. למרות החום הכבד, יירדו גשמים מקומיים ברוב האזורים וקיים חשש קל משיטפונות בנחלי הדרום והמזרח. גם בימים שלישי ורביעי ימשיך להיות חם ושרבי וייתכנו גשמים מקומיים, היוצרים חשש משיטפונות בנחלי הדרום והמזרח.

בתוך כך, רשות המים פרסמה את סיכום הנתונים שנאספו מאירועי השיטפונות שאירעו במהלך השבוע בנחלי הדרום והמזרח. מהנתונים עולה כי הם היו הגדולים ביותר בשמונה השנים האחרונות. הרשות פרסמה את סיכום הנתונים מהימים האחרונים, במהלכם 12 צעירים מצאו את מותם - עשרה באסון השיטפון בנחל צפית וצעיר וצעירה שנספו ביום רביעי בשיטפונות בדרום ובמזרח. 

"מדובר באירוע שיטפונות ממושך, חריג הן מבחינת משכו והן מחינת עוצמתו", ציינו ברשות המים. בימים רביעי, חמישי ושישי ירדו כמויות משקעים גבוהות בזמן קצר באזורים שונים בארץ וגרמו לשטפונות בנחלים בנגב הדרומי, המרכזי, לאורך בקע הערבה וים המלח ובבקעת הירדן. באזורים אחרים בארץ נרשמו הצפות בערים במרכז מישור החוף, בשפלה ובירושלים.

עוצמות גשמים חריגות נרשמו במקומות כמו נגבה, חפץ חיים והכמות הגבוהה ביותר נמדדה בקיבוץ חמדיה בעמק בית שאן - 72 מ"מ בפחות משעתיים. ברשות המים הבהירו שאירועי שיטפונות בתקופה זו של השנה אינם תופעה נדירה. באגנים בנגב, בערבה ומדבר יהודה מתקבלים השיטפונות החזקים ביותר בעונות המעבר (אוקטובר-נובמבר ומרץ עד תחילת מאי). עם זאת, האירוע בשבוע שעבר היה חריג במשכו ובעוצמתו.

עוד ציינו ברשות כי "שלושה גלי שיטפונות עוקבים בשלוש יממות נפרדות הינם תופעה חריגה". הם הדגישו כי מבחינת עוצמת השטפונות - ספיקות השיא ונפח המים שזרם בנחלים - מדובר באירוע השטפונות הגדול ביותר בשמונה השנים האחרונות, מה-17 בינואר 2010. אמנם ב-7 במאי 2014 נרשם אירוע שטפונות משמעותי, שהיה גדול יותר מבחינת ההיקף המרחבי של השטפונות, אבל ספיקות השיא ונפחי הזרימה באירוע בשבוע שעבר היו גבוהות ונדירות הרבה יותר.    

על פי רישומי התחנות ההידרומטריות של השירות ההידרולוגי של רשות המים, מוקדי השיטפונות החריגים ביותר היו בהר הנגב ובאגנים ממשית וימין -יובלים של נחל צין. ספיקות שיא גבוהות נרשמו גם בנחלים פארן, נקרות, חיון וצין ובכביש 90. מדובר ב-200 מ"ק לשנייה לעומת שיא ידוע של 750 מ"ק-שנייה שנרשם בינואר 2010. באמציהו, צפית,  פרס וצאלים ליד כביש 90 נרשמו 300 מ"ק-שנייה. מדובר בספיקה המתקבלת אחת לעשרות שנים ואשר היתה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2004.

גם בנחלים במרכז ובצפון מדבר יהודה נרשמו זרימות ערות, אולם לא חריגות. כך גם בנחלים בהרי אילת ובנגב והערבה הדרומית.  ברשות סיכמו כי לגשמים אשר ירדו בשיטפונות של השבוע שעבר הייתה תרומה מועטה למשק המים. "הנחלים בצפון ובמרכז הארץ כמעט לא זרמו, השפיעה במעיינות לא התגברה ולא נרשמה עלייה במפלס הכנרת", הסבירו, "מבחינת משק המים, מלבד קיטון קל בהתאיידות וחיסכון מסוים וזמני בהשקיה, אירוע הגשם והשיטפונות הממושך לא סייע". עוד עולה מסיכום הנתונים, כי רצף חמשת השנים השחונות, יצר חוסר מצטבר מדאיג של 2.5 מיליארד קוב במקורות המים.

בתוך כך, מנהל גף אקלים בשירות המטאורולוגי בבית דגן, עמוס פורת, הסביר כי "המצב הסינופטי שגרם להיווצרות העננים המפותחים והשטפונות בעקבותיהם היה שקע רום בשכבות הבינוניות והגבוהות של האטמוספירה, ואפיק בשכבות הנמוכות. מרכזו של שקע הרום היה ביום רביעי מעל סיני ודרום הארץ והוא נע באיטיות מזרחה". הוא הוסיף: "שקע הרום לווה באוויר קר, והשילוב של האוויר הקר בשכבות הגבוהות של האטמוספרה עם אוויר חם ולח בשכבות הנמוכות, גרם לאי יציבות אטמוספרית ולהיווצרות של ענני סערה מפותחים מעל מזרח הים התיכון".

לדבריו, הגשמים התאפיינו בעוצמות חזקות מאוד, אולם כיוון שהיתה תנועה אטמוספרית, בשל קיומו של שקע הרום, משך שהייתם מעל כל אזור היה קצר. הדבר גרם לעוצמות קיצוניות לפרקי זמן קצרים של 15-10 דקות, על פני אזורים נרחבים. פורת סיכם שעוצמות הגשם החזקות לפרקי זמן קצרים היו יוצאות דופן.