עלייה של פי שניים וחצי נרשמה בשימוש בבעלי חיים לצורך ניסויים בשנת 2017. כך, על פי דוח חדש, שמפרסמת היום (שני) המועצה לניסויים בבעלי חיים שבמשרד הבריאות, הסוקר את כלל הפעילות בשנת 2017 בישראל. בסך הכל, בשנת 2017 שימשו כ-1,238,178 בעלי חיים שונים את בני האדם בניסויים, וזאת במסגרת 3,184 מחקרים (שבוצעו מתוקף היתרים פעילים שהתקבלו). לצורך השוואה: בשנת 2016 שימשו כ-507,018 בעלי חיים לניסויים במסגרת 3,135 מחקרים, ובשנת 2015 שימשו 334,767 בעלי חיים לניסויים במסגרת 2,888 מחקרים.
עיקר השינוי, כך על פי הדוח, הוא בדגים, עם עלייה של פי חמישה בכמות הדגים שנעשה בהם שימוש בניסויים ביחס לשנת 2016 - מכ-180 אלף דגים בשנת 2016 לכ-887 אלף בשנת 2017, מתוכם, 857 אלף דגים הוחזרו בתום המחקר ללהקה (97% מהדגים אשר שימשו למחקר).
למרות הנתונים המדאיגים והמספרים הגבוהים, במשרד הבריאות דווקא רואים את העלייה בשימוש בבעלי חיים בחיוב, שכן, עיקר העלייה הוא בשימוש בבעלי חיים מסולם התפתחותי נמוך, שנובעת מפיתוח שיטות וטכנולוגיות חדשות שמאפשרות שימוש בבעלי חיים אלו לצורך מחקר. מבין בעלי החיים ששימשו בניסויים, פחות מ-1% מהם (0.66%) היו מסולם התפתחותי (פילוגנטי) גבוה יותר, כאשר ערכי הכאב והסבל משמעותיים יותר ככל שבעל החיים מפותח יותר (לעומת זאת, בשנת 2016 עמד הדוח על 1.13% מכלל בעלי החיים ששימשו במחקר).
היתר, מסולם התפתחותי נמוך: 71.69% מהם היו בעלי החיים בעלי דם קר (מרביתם דגים), 25.67% מקבוצת המכרסמים (עכברים וחולדות) ו-1.99% מקבוצת העופות (בעיקר תרנגולות). בכל הקשור לפוטנציאל הכאב שהופעל על בעלי החיים בניסויים (ולא מידת ביטויו), בסולם של חמש רמות, 8% מהמחקרים היו ברמה הנמוכה ביותר, 19% ברמה השנייה, 29% ברמה השלישית, 31% ברמה הרביעית ו- 13% ברמה הגבוהה ביותר.
יש לציין שרק 43.6% מהמחקרים (פחות ממחציתם) שימשו למטרות קידום בריאות, קידום הרפואה ומניעת סבל. היתר נועדו לקידום המחקר המדעי (46.7%), לבדיקה או ייצור של חומרים או חפצים (8.3%) ולחינוך והוראה (1.4%).
מבחינת שיקום בעלי החיים, אומנם הם אינם משוקמים לאחר הניסויים, אך מהנתונים של משרד הבריאות עולה כי מתחזקת מגמת השיקום. כך לדוגמא, 40% מהקופים שוקמו, 100% מהבקר שוקם והוחזר לעדר, 67% מהכבשים שוקמו והוחזרו לעדר, 31% מהחזירים שוקמו והוחזרו לעדר, 93% מהעטלפים שוקמו והוחזרו לטבע, 100% מהדרורים שוקמו והוחזרו לטבע , 97% מהדגים שוקמו והוחזרו ללהקה.
עוד עולה מהדוח, שבמהלך שנת הפעילות 2017 הנפיקו ועדות ההיתרים כ- 1,986 היתרים חדשים לעריכת מחקרים בבעלי חיים (שתוקפם עשוי להתארך עד ארבע שנים). כשליש מבקשות המחקר אושרו בסבב הדיונים הראשון בוועדות ההיתרים ואילו כ-8% מהם נדחו או שטרם אושרו.
במשרד הבריאות אומרים כי השימוש בבעלי חיים לצורכי מחקר נעשה "תוך יישום קפדני של עקרונות העבודה בבעלי חיים, המקובלים בעולם ובארץ, לפיהם יש לעשות שימוש בבעל החיים הנמוך ביותר בסולם ההתפתחותי היכול לענות על צרכי המחקר הנדון". עוד מוסיפים, כי "טרם הנפקת כל היתר והיתר מתקיימת בחינה קפדנית של הקצאת בעלי החיים ונעשים מרב המאמצים לאשר את המספר המזערי של בעלי חיים שיספק תוצאה תקפה מבחינה מדעית למחקר הנדון, זאת בהתאם לחוק ולכללים בארץ, התואמים את הכללים הבינלאומיים".
יש לציין כי משרד הבריאות הקים בשנת 2013 קרן מחקר ייחודית המעניקה מענקי מחקר לשם פיתוח שיטות חלופיות לניסויים בבעלי חיים. במסגרת הקרן מומנו עד כה 12 פרויקטים בתחום החלופות, במגמה לפתח שיטות שיאפשרו לצמצם את השימוש בבעלי החיים, בלי לפגוע בתוצאות המחקרים ובתקפותם. אולם במפתיע, לא כולם רואים זאת בעין יפה. לדבריו של יו"ר הפורום הבין אוניברסיטאי לקידום הרפואה, פרופ' גון פינברג, בעוד כי "הדוח משקף את המשך המגמה לקידום חלופות וזה מבורך, לצערנו הירידה במספר בעלי חיים מראה כי לא מדובר רק בחלופות וכי יש נסיגה כוללת במחקר הביו רפואי במדינת ישראל".
לדבריו, "כולנו מתרגשים כאשר חוקר ישראלי זוכה בפרס נובל , מפתח תרופה או מקבל הכרה מגוף בינלאומי, אבל הירידה בכמות הניסויים מעידה כי המחקר נמצא בירידה זאת תופעה בעייתית שתפגע בקידמה המדעית של מדינת ישראל בשנים הקרובות והרחוקות, ואת תוצאותיה נרגיש כולנו בירידה בכמות פיתוח התרופות, ירידה בפיתוחים הטכנולוגיים, ירידה באיכות המדע במדינת ישראל ובעיקר פגיעה בחולים ובני משפחותיהם".