העיסוק בהר הבית בכל הנוגע לקשר היהודי למקום שוב עלה לכותרות לאחר שאתמול צולם השגריר האמריקאי, דיוויד פרידמן, מקבל תצלום בו נראה בית המקדש על ההר, כאשר מהמקום נעדרים כיפת הזהב ומסגד אל אקצא. "תמונות של בית המקדש על הר הבית הופצו בעותקים רבים בשנים האחרונות החל מחב"ד שחלקו אותן בקמפיין גדול ועד ארגונים שעוסקים בלימוד תיאורטי. אלו תמונות נפוצות מאוד", מספר אסף פריד, דובר מטה ארגוני בית המקדש, המאגד מספר ארגונים המעודדים את העלייה היהודית להר הבית.

העלייה להר צברה תאוצה בשנים האחרונות כאשר המספרים רק הולכים וגדלים. לקראת יום ירושלים, שהתרחש בשבוע שעבר, התקיים קמפיין 'אלפיים ביום ירושלים', בתקווה להביא לעליית שיא ביום בו נכבש המקום במלחמת ששת הימים, משימה שהוכתרה בהצלחה יתרה.
לפני כחודשיים הגיעו מאות משתתפים לשטח מתחם דוידסון למרגלות הר הבית והשתתפו בטקס תרגול הקרבת קרבן פסח, שחזור של המאורע שעל פי המסורת היהודית היה מתרחש מדי שנה על ההר עצמו, בשטח בו שכנו שני בתי המקדש הראשונים ועל פי האמונה היהודית צפוי להיבנות גם השלישי בעתיד.

השנה לראשונה אפשרה המשטרה לבצע את התרגול ממש בסמוך להר. מבחינת המשתתפים היה מדובר רק בהכנה לדבר האמיתי. בערב ליל הסדר, אכן ניסו חלק מהפעילים להבריח גדיים אל הר הבית, כפי שעשו בשנים האחרונות, על מנת לבצע את ההקרבה במקום, אך נבלמו על ידי המשטרה שנערכה מבעוד מועד.
"הר הבית נמצא כבר 51 שנים בידינו", מוסיף פריד, "לאחר הקריאה המוכרת של מוטה גור 'הר הבית בידינו', הלך משה דיין שהיה שר הביטחון, בלי אישור ובלי סמכות, ומסר את האחריות לידי הוואקף הירדני. אחרי 2000 שנות כיסופים, הוא לקח את המקום הכי קדוש לעם ישראל, בו עמדו בית המקדש הראשון והשני ובעזרת השם השלישי ומסר לידי הוואקף. מאז מזה שני דורות יהודים נאבקים להחזיר את השליטה על הר הבית".
 
השגריר פרידמן והתמונה הפרובוקטיבית. צילום: ישראל כהן, כיכר השבת

עיקר הטענה של אנשי הר הבית היא שהיחס לעולים היהודים, עם דגש על אלו בעלי חזות דתית, הוא יחס מפלה ונמנעת מהם מה שהם רואים כזכותם להתפלל במקום הקדוש. "במשך השנים הוואקף מתנהג בהר הבית בצורה ברברית", אומר פריד, "בגלל שהוא קיבל את הסמכות בגיבוי של מדינת ישראל הוא גם אוסר פולחן דתי של יהודים בהר הבית. אסור להתפלל, אסור להשתחוות, יהודים נכנסים בצורה מאוד מוגבלת. הפלסטינים נכנסים דרך עשרה שערים, יהודים נכנסים לדקות ביום וכל יהודי שמזוהה כדתי נכנס מלווה באיש ואקף. שלא חס ושלום ימלמל תחת השפתיים או ייכנס עם תהילים ותנ"ך או כל דבר שמזכיר יהדות.
"היחס בהר הבית בעצם מתחלק לשלושה. מוסלמים - ערבים ישראליים ופלסטינים, תיירים וישראלים שאינם מזוהים כדתיים, שנכנסים דרך שער המוגרבים שעות ספורות ביום אבל בסך הכל יכולים להתנהל בחופשיות בהר הבית למעט כיפת הסלע ואל אקצא והקבוצה השלישית היא יהודים דתיים שמוגבלים לנתיב אחד המקיף את הר הבית והמשטרה לא מאפשרת סטייה מהנתיב".
 
עלייה להר הבית. צילום: חיים קרויזר

 
למרות הביקורת שעדיין ישנה, במטה ארגוני המקדש מדגישים מנגד כי הם כן מזהים שינוי לטובה ביחס המשטרה לעולים. "חשוב לציין שבשנים האחרונות המדיניות של הממשלה והמשטרה כלפי יהודים שרוצים לעלות להר הבית השתנתה בצורה דרמטית. למשל שהשר ארדן התבטא שיש אפליית יהודים בהר הבית ועושים הכל כדי לטפל בה.
"בעבר המשטרה התנכלה לעולים, הגבילה את מספר הקבוצות וכל יהודי שרק העז למלמל משהו שהיה חשוד כתפילה היה נעצר והיה מוגש נגדו כתב אישום על הפרת הסדר הציבורי. בשנתיים האחרונות המשטרה מאפשרת ומעלימה עין מתפילות של יהודים והיחס בין העולים למשטרה הרבה יותר טוב מאשר היה בעבר. יש מה לשפר כי התחלנו מנקודה נמוכה, אבל יש השתפרות למרות שאנחנו עדיין במינוס בנושא. מגיע יישר כוח לשר למפקד המחוז יורם הלוי, מפקד המרחב חיים שמואלי ועוד שעשו הרבה מאוד מאמצים לשנות דברים שהתקבעו במשך השנים בהר".
כיום יש עשרות אלפי יהודים שעולים להר הבית בתדירות כזאת או אחרת. על פי הנתונים בשנת 2017 עלו 22,000 יהודים שמזוהים כדתיים בעוד בשנת 2005 עלו פחות מ-5,000. "בשנים האחרונות המאבק היהודי סביב הר הבית התגבר ויש שינוי עקבי ואיטי הנובע ממספר דברים", מסביר פריד, "קודם כל אם לפני חמישים שנה חששו להתעסק בנושא, היום רבנים מכל המגזרים מורים לעלות להר הבית. מצד שני, גם ההשתלטות האסלאמית והמציאות שכמעט איבדנו את הר הבית בהסכם קמפ דיוויד השני לפני 19 שנה דוחפים יהודים להר הבית. הנושא השלישי והמרכזי הוא נושא הציונות. השאלה היא למה בעצם הקמנו כאן מדינה. בשביל אמריקה 2? או בשביל החזון הציוני שסובב סביב המקדש והשראת שכינה בארץ?".
גורל אל אקצא

כאמור, על פי החזון המוצהר של הפעילים, השאיפה היא להקים את בית המקדש השלישי, אך כידוע בשטח ההר נמצאים כיפת הסלע ומסגד אל אקצא. "המטרה שלנו לבנות את בית המקדש על הר הבית במקום שמיועד לו. בית מקדש יהודי ללא דתות אחרות ולחדש את עבודת הקורבנות ועבודת הכוהנים", אומר רפאל מוריס, רק בן 22 אבל מהדמויות המוכרות בכל הקשור לנושא הר הבית ויו"ר תנועת 'חוזרים להר'.

"את כיפת הזהב, כיפת הסלע, צריך להחליף לבית מקדש. את מסגד אל אקצא לא צריך דווקא להרוס אבל אפשר לעשות לו הסבה למשהו שקשור להר הבית. יכול להיות בית כנסת, יכול להיות משהו אחר. זה לגמרי אחריות של המדינה לעשות את זה כבר מחר בבוקר. להזכיר לציבור למה באנו למדינה הזאת, שוויון זכויות לכולם או מדינה יהודית? אנחנו טוענים מדינה יהודית. ההמשך של הקמת המדינה זה להקים את בית המקדש", אומר מוריס.

רפאל מוריס. ללא קרדיט


"מבחינת היהדות אל אקצא נמצא בכלל מחוץ להר הבית, בשטח ההרחבה", אומר פריד, "כיפת הסלע הוא מבנה שנבנה בשטח בית המקדש ומעולם לא התפללו בו. אין לנו בעיות עקרוניות עם האסלאם, אם הוא יכול לחיות איתנו בשלום. אפשר לשדרג את מבנה כיפת הסלע למבנה המקדש ומסגד אל אקצא יוכל להישאר כמסגד מוסלמי. אם הערבים ינסו למנוע מעם ישראל לחזור להר הבית אז הם ימצאו את עצמם בחוץ לחלוטין, אבל אם הם יבינו שעם ישראל נשאר כאן לנצח אפשר לתת להם להשתמש באל אקצא כמקום תפילה".

לא כולם בעד
העליות להר הבית לא מתקבלות בשביעות רצון אצל כלל הציבור הדתי. מבין הרבנים החרדים ישנו רוב גדול שאינו רואה בעין יפה את הדבר, למרות שבשנים האחרונות החלו בודדים מהציבור החרדי גם כן לעלות למקום. לטענת הרבנים הללו העובדה שאין וודאות לגבי השטח המדויק בו עמד המקדש, אליו אסור להיכנס בימינו, וכן החשש מהיכנסות בטומאה וללא היטהרות מתאימה מובילים לכך שעידוד העלייה להר נחשב כמעשה חמור. גם בקרב רבני הציונות הדתית נשמעים קולות נגד, הנתמכים בהחלטת הרבנות הראשית לישראל לאסור על העלייה, ושלטים מטעמה אף נתלו בכניסה להר הבית ומזהירים מפני כניסה למקום.
 
"הטענות נשמעו לפני מאה שנה כלפי הציונות", אומר מוריס, "החרדים ענו שאנחנו לא מוכנים ויש הלכות שאנחנו לא יודעים ובסופו של דבר ראינו מה קרה, צריך להפסיק לפחד מהצל של עצמנו. פותרים בעיות בהלכות שבת וכשרות ואפשר לפתור גם את זה. מדובר בעניין של השקפה - האם לקדם את הגאולה או לחכות שתבוא על כנפי נשרים. הזכות שלנו על הארץ היא מהתנ"ך וכמו שהוא נתן לנו את הזכות לגור בתל אביב הוא נתן לנו את הזכות להיות בהר הבית".

רוצים את הזכות לגור בהר. עלייה להר הבית