למעלה מ-70% מהפעוטות בישראל עד גיל 3 שוהים במהלך היום בפעוטונים ומשפחתונים פרטיים שאינם מפוקחים בשום צורה על ידי הממשלה. בדיקת מעריב מגלה כי עוד הרבה לפני מותה של הפעוטה יסמין וינטה בגנון בפתח תקווה על פי החשד מידי סייעת בגן, עלתה בכנסת יוזמת חקיקה שתכליתה היתה להכניס את כל מעונות היום הפרטיים בישראל לפיקוח המדינה. חקיקה שנופלת עד עצם היום הזה בשל ויכוח בין משרדי הממשלה.
הצעת חוק פרטית בנושא מתגלגלת בנוסחים כאלה ואחרים עוד מהכנסות ה-16 וה-17 כשבכנסת ה-20, הנוכחית, הגישה אותה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) כבר לפני שלוש שנים. אלהרר החליטה לקדם את הצעת החוק ב-2015 בעקבות האבסורד לפיו כל בעל עסק מחוייב כיום בתנאים מחמירים כשגנון פרטי, שמטפל ביקרים מכל להורים, כל אחד יכול לפתוח.
הצעת חוק פרטית בנושא מתגלגלת בנוסחים כאלה ואחרים עוד מהכנסות ה-16 וה-17 כשבכנסת ה-20, הנוכחית, הגישה אותה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) כבר לפני שלוש שנים. אלהרר החליטה לקדם את הצעת החוק ב-2015 בעקבות האבסורד לפיו כל בעל עסק מחוייב כיום בתנאים מחמירים כשגנון פרטי, שמטפל ביקרים מכל להורים, כל אחד יכול לפתוח.
ח"כ אלהרר אומרת למעריב: "הימים האחרונים מסעירים הורים רבים בצדק רב. תקופה ארוכה שאני אומרת שמסגרות לפעוטות מחויבים בפיקוח ההדוק והמחמיר ביותר. כעת אנחנו מחויבים להאיץ בתהליך ולקדם בהקדם את ההצעות הפרטיות או הצעה ממשלתית. אסור למשרד הרווחה להתמהמה בסיפור הזה. זה לא קשור להערכה הרבה שיש לנו לגננות ולסייעות, זהו צורך בסיסי של מסגרת לילדים להיות בעלת רישיון עם פיקוח. אלה הילדים שלנו ולא יתכן שכל חנות חמוצים מפוקחת יותר מפעוטון עם תינוקות".
בפברואר האחרון, לפני ארבעה חודשים, הצליחו סוף סוף חברות הכנסת אלהרר (יש עתיד) מהאופוזיציה ויפעת שאשא-ביטון (כולנו), חברת סיעתו של שר האוצר כחלון מהקואליציה, להעביר בקריאה טרומית בכנסת את הצעת החוק שהגישה ח"כ אלהרר ב-2015 ושתכליתה הסדרת כל התנאים לקבלת רישיון כתנאי להפעלת מסגרת חינוכית לפעוטות. משרד העבודה והרווחה, הגורם המפקח על רשתות מעונות היום עד גיל 3 בהן כ-30% מהפעוטות בישראל, תמך בהצעת החוק הזאת בשני תנאים – שהוא יהיה המשרד האחראי גם על המעונות הפרטיים בשכבת הגיל הזאת ולא משרד החינוך, ושהצעת החוק תוצמד לחוק ממשלתי שהמשרד עצמו יביא. אבל מבדיקת מעריב עולה כי תזכיר הצעת החוק הממשלתית להסדרת הפיקוח על מעונות היום הפרטיים הושלם במשרד הרווחה כבר לפני שנה תמימה ובכל זאת הוא אינו מצליח להביא אותה לקריאה ראשונה בפני הכנסת כשבינתיים החוק הפרטי שהציעו שתי הח"כיות – תקוע.
גורמים במשרד הרווחה מפנים את האצבע המאשימה למשרד האוצר ואומרים ל"מעריב": "עלות הכפפת מעונות היום הפרטיים לפיקוח המדינה, כוללת בין היתר את האחריות להכשרת צוותי הגנים, פיקוח עליהם ותוספת תקנים שיעמדו בסטנדרט אחיד והיא מגיעה לכ-700 מיליון שקלים בשנה שאנחנו זקוקים להם כתוספת תקציבית. האוצר מתנגד נחרצות לעלות הזאת גם היום ומנסה להשית את העלות על הרשויות המקומיות שיגלגלו אותה להורים עצמם. זאת לא לקיחת אחריות של המדינה על המעונות ואנחנו מתנגדים לזה". כשניסינו לבדוק האם בעקבות הריגתה לכאורה של יסמין וינטה בידי סייעת בגנון בו שהתה נפתח שיח מחודש ומזורז בין שני המשרדים כדי לגשר על הפערים ביניהם, קיבלנו תשובה שלילית. ממשרד העבודה והרווחה נמסר לנו בתגובה: "הגשנו את ההצעה הממשלתית לחוק הפיקוח על המעונות ואנחנו מחכים שהאוצר יעתר לתת את התקציב".
עד שזה יקרה, אם בכלל, אומרת לנו מירה (שם בדוי), אם לפעוט בן שנה וחצי השוהה בגנון פרטי במהלך היום: "אחרי מות הפעוטה בפתח תקווה דיברנו בינינו ההורים. היו שניסו להציע סיירת תורנות בין ההורים שיבצעו ביקורי פתע בגנון, כי משהו באמון הבסיסי בגננות נפגע אחרי אירוע כזה. אתה חושב לעצמך מה אני יכול לעשות, אבל אתה מגיע למסקנה שלא הרבה. זאת חייבת להיות אחריות של המדינה. אנחנו ההורים לא זו בלבד שנאלצים לשלם למסגרות פרטיות אלפי שקלים בחודש כי עד גיל 3 אין מענה מסובסד למדינה עבור רוב ההורים, אלא גם לקחת על אחריותנו ועל שיקול דעתנו את גורל הילד שלנו רק על בסיס תחושת בטן. זה נורא ואסור שזה יימשך".
'חוק המצלמות' המוצע חסר סיכוי
בכל הנוגע לבקשת שר העבודה והרווחה, חיים כץ, מאנשי משרדו בשבוע שעבר לבחון אפשרות להצבת מצלמות מעקב במעונות, בנפרד מחוק הפיקוח הכולל שתקוע, פורסם כבר השבוע שמשרד המשפטים הוא זה שמערים קשיים על החקיקה בשל סוגיות של פרטיות. זאת אותה ההתנגדות שהופכת הצעת חוק פרטית להצבת מצלמות של ח"כ שאשא-ביטון (כולנו) לחסרת סיכוי לכשתובא לממשלה בעוד שבועיים אף שמשרד הרווחה תומך בה. עם זאת, למעריב נודע כי במשרד העבודה והרווחה הושלמה חוות דעת משפטית שהוגשה לעיון משרד המשפטים ולפיה המצלמות בגנים יהיו במעגל סגור וייפתחו רק לגורמים מוסכמים לפי צורך כמו המשטרה ושירותי הרווחה. ועדיין, גם בסוגייה הזאת השיח בין המשרדים מתאפיין בעיקר בסחבת ובמבוי סתום.