עכשיו זה רשמי: הכנרת לא רק רועדת, היא גם נכחדת

האם האגם הלאומי של ישראל, או מה שנותר ממנו, יחזיק מעמד עד שתצא לפועל התכנית שאישרה הממשלה רק לאחרונה להשבת המים לכנרת באמצעות הולכה הפוכה של מים במוביל הארצי? אם לשפוט על פי סקירה מקיפה של מצב האגם שפרסמה היום (ראשון) רשות המים, גם הקיץ הנוכחי שרק התחיל, מסכן את קיומה של הכנרת כבית גידול טבעי לחי ולצומח. 

בימי הקיץ החמים, ואחרי חמש שנות בצורת קשה בצפון, מתאדים מדי יום מהכנרת בין 800 אלף קוב ל-1.6 מיליון קוב (בין 800 מיליון  ל-1.7 מיליארד ליטרים מדי יום). לכנרת מלאה חסרים כמעט חמישה מטרים של מים, 4.915 מטרים ליתר דיוק. מדי יום מתאדים בין 0.5-1 סנטימטרים מהמפלס. רמת מליחות האגם, פעם מקור המים המתוקים העיקרי של ישראל, כבר עלתה לרמה הגבוהה ביותר שנמדדה בחמישים השנים האחרונות. וכל זאת למרות צמצום השאיבה מהכנרת למערכת הארצית כמעט לחלוטין בשלוש השנים האחרונות. 

"אף שרק זה מכבר עוד זכינו לקצת גשמים, מפלס הכנרת כיום נמצא כ-71.5 סנטימטרים מתחת לקו האדום התחתון. "על פי קצב ההתאיידות אנו צפויים להגיע לקראת סוף הקיץ בסמוך לקו השחור, כשאיננו יודעים עדיין איך ייראה החורף הבא" אומר אורי שור, דובר רשות המים. "המצאות מפלס הכנרת מתחת לקו האדום לקראת סיומה של עונת הגשמים הנו מצב חריג ומאוד לא טוב. המחסור המצטבר בנפחי מים בכנרת בחמש השנים שחלפו הוא הגדול ביותר המתועד במאה השנים האחרונות".

 

הקו השחור של הכנרת, הוא הסיוט הגדול ביותר לא רק של ראשי משק המים אלא גם של שומרי הטבע. מדובר במפלס שמתחת לו הכנרת תהפוך מאגם מים מתוקים לאגם מלוח שלא ניתן יהיה עוד להשתמש במימיו, גם לא לשם העברתם לממלכת ירדן הצמאה במסגרת הסכמי השלום. צימאון שעלול לסכן את יציבות בית המלוכה הירדני ואת ביטחונה של ישראל בגבול הארוך ביותר שלה. אבל יותר מכך, מדובר בסימן שחור באמת לעתידו של האגם הלאומי כבית גידול לכל הדגה והצמחייה המוכרת לכל ישראלי שבילה בחופי האגם מאז ומעולם. 

צריך להתרגל. הנתונים שמפרסמת רשות המים מוכיחים שהכנרת, מסמליה האהובים והמובהקים של ארץ ישראל לאורך הדורות, נמצאת בסכנת הכחדה ממשית ומשלמת כמו הרבה מקווי מים דומים ברחבי העולם את מחירה של התחממות כדור הארץ, שהמדענים מזהירים מפניה כמעט חצי מאה, אבל האנושות נזכרה בצורך להילחם בה, ובנפט, הפחם והגז הטבעי שמאיצים אותה, רק בשנים האחרונות ובקצב איטי מדי. 

ככל שכמות המים הנכנסת לאגם נמוכה, כך רמת מליחות המים עולה וזאת למרות פעילות יזומה של מקורות ורשות המים שמפחיתה את ריכוז המליחות באגם. אבל את המלחמה בירידת מפלס הכנרת לכיוון הקו השחור נכון לעכשיו הטבע הוא זה שמנצח. ירידת המפלס מרחיקה את קו המים ממקומות המסתור וההטלה של דגי הכנרת, מותירה פחות אזורים המתאימים להטלה וגורמת לבעיה אקולוגית הולכת וגדלה. לדוגמא: דג אמנון הגליל, שהראה התאוששות במספריו בכנרת בין 2008 ל-2015 אבל מאז 2016 הוא שוב נמצא בירידה עקבית. רשות המים מנסה להילחם בירידת אוכלוסיית האמנונים החיונית ליציבות האקולוגית של הכנרת באכלוס של כמיליון דגיגי אמנון הגליל בכל שנה. אבל ככל שהמפלס ירד והמליחות תגדל, המשמעות של פעולות הצלה אלה תרד. 

ברשות המים מוסיפים: "אנחנו מפעילים פיקוח הדוק על כל גורמי הזיהום באגן היקוות הכנרת ולשמר את המערכת האקולוגית ואת איכות המים באגם למרות הירידה הדרסטית בכמות המים הטבעיים הנכנסים אליו, ירידה אשר גרמה באגמים אחרים בעולם לקריסת המערכת האקולוגית". אבל הכתובת של הנתונים רשומה על הקיר ואם הממשלה אינה רוצה לאבד את הכנרת כפי שאפשרה ליד האדם החמדנית את הטבע להכחיד את ים המלח לנקודת האל חזור, עליה לפעול מהר יותר ליישום תכנית השבת המים לכנרת.