ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, אמר היום (ראשון) בראיון ל"יומן הבוקר" ברשת ב' כי "הממשלה, בארבע שנים מאז צוק איתן, הייתה צריכה לעשות הרבה מאוד. מונחות על שולחנה הצעות, כמו לכמה פועלים צריך לתת לעבור, או איך ליצור שלא יהיה בעזה חשמל רק ארבע שעות ביום, אך היא לא מתעסקת בהם".
באשר למדיניות הממשלה הנוכחית, אמר ברק כי "למדינת ישראל יש אינטרס עמוק להפריד בין 1.8 מליון אזרחים לחמאס. הרעיון ההזוי הזה שנלחץ על האזרחים כדי שילחצו על החמאס הוא אווילי. אני לא מדבר על סיוע הומניטרי, אלא על טיפול מקיף עם המצרים או האיחוד האירופי למשל, על מנת ליזום תכנית פעולה כיצד מקלים את החיים על אזרחי עזה. איך מונעים משבר הומניטרי שבסופו של דבר יוטל לפתחנו. אם מצב האזרחים היה טוב יותר בעזה, ואת זה אומרים אנשי השב"כ שמבינים את זה יותר חד מכולם, האינטנסיביות של האירועים הייתה נמוכה יותר".
"זו ממשלת דיבורים", המשיך ברק. "ההצעות שמועלות לפתרון המצב לא מגיעות לדיון לאחר שהן מונחות על שולחנה. כשלא היתה כיפת ברזל ולא היה מיגון בתוך היישובים, היה יחס. אני זוכר את עצמי ישן באשקלון בזמן אירועים כאלה. כל המטה של משרד הביטחון היה פרוש בשטח ומסייע לאזרחים. ההתנהגות של הממשלה הזאת היא חרפה והיא לא מתאימה לממשלה שרוצה לזכות באמון הציבור".
במישור הטקטי זה נכון? רה"מ אמר שאם חמאס לא הבין היום, הוא יבין מחר.
"לא ראיתי ממשלה שמדברת כל כך הרבה על עוצמה, עוצמתיות, ועל השורש ע.צ.מ. זו ממשלת דיבורים. ביתושים מטפלת מערכת הביטחון, בביצה צריכה לטפל הממשלה. תפקיד הממשלה הוא לא להמציא אסטרטגיות יותר טובות מאשר איזנקוט. ממשלה צריכה לשאול עצמה שאלות יסוד, מה היא רוצה להפיק, האם ההישג שהיא רוצה להשיג מצדיק או לא מצדיק את הסיכונים, והאם מגיעים למקום אחר או לאותו מקום. אם בוחרים בהסדרה, היה אפשר לעשות את זה גם לפני. הממשלה לא מתעסקת בכלל בהצעות שמונחות אצלה על ידיי צה"ל, שב"כ, ומתאם הפעולות בשטחים, לא בצד הטקטי, אלא בצד שהוא תפקיד הממשלה".
"מדברים שנתיים על הצורך באי מלאכותי", אמר ברק, "עם אפשרות לנמל תעופה בעתיד, צינור גז, אבל לא מתעסקים בזה ברצינות בכלל. אני לא יודע אם זה תכנית מצוינת טובה או בינונית, אבל העובדה שהממשלה לא דנה בזה היא השתקפות של חוסר הרצינות העמוק שלה. מי שמסתכל מקרוב רואה את זה.
היית מנסה להגיע להדיינות עם חמאס?
"אני לא הייתי מדבר עם חמאס, אלא רק עם המצרים. אני לא חושב שישראל צריכה לדון עם החמאס. אבל, הממשלה פועלת כאילו אין לה אינטרס לפעול. היא מתמקדת בהחלשת הרשות הפלסטינית, בלי להגיד את זה, ולא רוצה שהחמאס יפגע כדי לא לחזק אותה. הם כל הזמן מאיימים שמדיניות אחרת תביא את החמאס ליהודה ושומרון, אבל הם אלו שיביאו אותו לשם, כי הם פועלים באופן שיטתי להחליש את הרשות הפלסטינית. אמרתי יותר מפעם, אחרי שתעיפו את הרשות, מי יבוא אחר כך? בני עקיבא? תנועת בית"ר? לא, יגיע החמאס".
מה בנוגע לסיפור ההקלטה של שיחה שלך עם עמירם לוין, שלא רצית שתתפרסם?
"תאר לך שהיית נפגש עם חברים, משוחח על מה שקורה בתאגיד או בפוליטיקה, ומישהו היה מקליט את זה מרחוק ורוצה לפרסם את זה. הייתי מניח שאם אתה יודע שהוא מתכוון לפרסם את זה, היית מונע את זה. אין בשיחה שלי שום דבר שלא נאמר בכל שיחה בין חברים שנפגשים מפעם לפעם ומחליפים דעות על כל מיני דברים. אני לא מודאג, אבל גם אתה היית רוצה ששיחה כזו שלך לא תתפרסם. יש הבדל בין שיחה פרטית בין חברים בתוך חדר סגור, לבין משהו שלוקחים אותו ומפרסמים אותו ומתחילים לשחק בו. אין שם שום דבר שיזעזע את אמות הסיפים. להבא אנחנו נדאג שלא יהיו טעויות שמאפשרות למישהו אחר להקליט".
