"אירחתי את התינוקת ברחם שלי ושמחתי להחזיר אותה להוריה"

חוק הפונדקאות מעלה על סדר היום שאלות רבות, בין היתר על תפקיד האם הפונדקאית, על המניעים שעומדים מאחוריו ועל התחושות הנלוות להבאת ילד לעולם ומסירתו להורים אחרים. הילה ביטון בת ה-36 היא אימא לשני ילדים, שהשלימה לפני כשנתיים הליך פונדקאות. היא סיפרה לגיא פלג ב-103FM על חוויותיה מההליך. 

קודם כל, אני מאוד מוקירה את השעה הזו, שעה של לגרש את החושך, ושזה ככה מוצף בדעת הקהל. זו הזדמנות מאוד טובה להציג את התמונה הרחבה, ואני מודה על הבמה הזו. זה רחוק מניצול. אני יודעת שהרבה פעמים קשה לעשות את הניתוק בין נשים פונדקאיות במדינות עולם שלישי, אין ספק שיש מדינות שבהן פונדקאיות מנוצלות, אבל זה לא כך בישראל. המדינה השכילה לחוקק חוקים בנושא לפני 20 שנה, בהם החוק לנשיאת עוברים, שמקיים ועדות שמטרתן לשמור על הפונדקאיות מניצול ומעוד עוולות שעלולות להיות בדרך. 

"תהליך ההפיכה לפונדקאית הוא מאוד מאתגר ולרגעים זה יכול להרגיש אפילו כמו מיונים לקורס טיס", הסבירה ביטון, "בין היתר נדרשים חודשים ארוכים של אבחונים ביורוקרטיים, לרבות בדיקות רפואיות, דרך המצאת מסמכים פורמליים, שיחות עם עורכי דין ורופאים, אבחונים פסיכולוגיים וריאיון מול ועדה. זה תהליך מתמשך".

לי יש שתי בנות שנולדו בהריונות מאוד צפופים. זה בא לי בקלות ולחברה שלי לא. בהיסח הדעת, אמרתי לה ברגע חברי 'מה הסיפור? יש לך כבר עוברים, בואי אני אעשה לך ילדים'. לשמחתנו, היא הפכה להיות אמא, אבל זה הפך לרגע מכונן עבורי, והבנתי שזה משהו שאני רוצה לעשות במסע שלי בחיפוש אחר משמעות".

היא הסבירה כי בהתחלה לא ידעה שכסף מעורב בהליך הזה. "המוטיבציות להיכנס לפונדקאות שונה אצל כל אחת מהנשים", ציינה ביטון, "אני הגעתי לזה מתוך חיפוש אחרי משמעות ורצון להשאיר חותם בעולם הזה. עם זאת, אני מכירה פונדקאיות רבות, והמניעים משתנים".

לדבריה, נכון, וחשוב להדגיש שלא ניתן לצאת למסע כשהמוטיבציה היחידה היא לעשות כסף. "מי שמחפשת לעשות כסף, זו ממש ממש לא הדרך", הדגישה פונדקאית לשעבר, "צריך להכניס את זה לפרופורציות. יש דרכים אחרות לעשות כסף מאשר להשקיע שנה וחצי-שנתיים בזה. אנשים עושים את החיבור בין הכסף לתוצאה, וחשוב להדגיש: לא קונים ילדים בכסף". היא הדגישה כי "התשלום הוא בסך הכל פיצוי על התהליך שהפונדקאית עוברת ועל הזמן שהקדישה לו, והוא שם גם את ההורים במקום חשוב של נתינה".

"אני לא נפרדתי ממנה, אלא החזרתי אותה להורים שלה, בשום שלב היא לא הייתה שלי. התייחסתי לעצמי כאל מארחת ולרחם שלי כאל לב. שמחתי מאוד להחזיר אותה להורים שלה".

"היה לי ליווי תוך כדי וגם אחרי, וזה היה מדהים. אנשים חושבים על הרגע של הלידה כעל שיא מאוד עוצמתי, אבל אתה יודע איזה כיף זה ללכת לישון לילה שלם אחר כך? אני המתנתי ללישון לילה שלם אחר, ולחזור לבנות שלי.

"מלכתחילה ידעתי שהיא לא שלי בכלל, ושהיא עכשיו בידיים טובות, והיה לי כל כך כיף לסגור את הדלת אחרי ולדעת שזהו. אני את שלי סיימתי", ציינה הפונדקאית לשעבר, "חושבת שאעשה זאת פעם נוספת".  

עריכת תוכן 103FM: יניב מורוזובסקי