הארגונים המפעילים את מעונות היום, ובהם נעמת, ויצו, אמונה, נאות מרגלית, נשי חירות, בית יעקב וכן עשרות ארגונים נוספים המפעילים מעונות יום - התכנסו היום (רביעי) לדיון חירום והחליטו לפני שלא לפתוח את שנת הלימודים. זאת לאחר שכל הניסיונות למצוא פתרון כשלו ובהמשך לפגישה עם שר העבודה והרווחה, חיים כץ, בה הודיע כי לא הצליח לפתור את המשבר.



יו”ר נעמת, גליה וולוך, אמרה כי מדובר בענף שנמצא בקריסה מוחלטת. אנו דורשות תוספת תקינה לאלתר והצלת המעונות. ניסינו להימנע מהשבתה משך זמן ארוך מתוך רצון כנה שלא לשבש את חיי ההורים - הגענו לסיטואציה בה אין לנו ברירה. אנו במצב של מצוקת כוח אדם חמורה עקב השכר הנמוך, העבודה הקשה מאוד והאחריות הרבה,.



"התקינה בישראל היא של מטפלת אחת על שישה תינוקות, בניגוד לממוצע במדינות ה OECD של מטפלת לכל ארבעה תינוקות. המציאות הזו מובילה לתחלופה גדולה ועזיבה של מטפלות. במקביל, מטפלות חדשות לא שורדות יותר מכמה חודשים בתפקיד. הגיע הזמן שמדינת ישראל תשים את החינוך במרכז - ומגיל 0. המצב הנוכחי פוגע בדבר הכי חשוב לכולנו - הפעוטות".  



השר כץ אמר בתגובה כי "המאבק של הארגונים צודק, יש להגדיל את התקינה וכן את משכורות המטפלות. לצערי, לא הצלחתי לשכנע את האוצר בנחיצות תוספת תקציבית. מקווה כי מחאת הארגונים תניב פרי לטובת טיפול טוב יותר בפעוטות".



משרד העבודה והרווחה מוסר בתגובה: "משרד העבודה והרווחה מודע למצוקת המטפלות אולם פתרון לעניין השכר והתקינה תלוי בתוספת תקציבית מהאוצר.
החל מינואר 2017 ניתנה תוספת תקציבית שאפשרה את העלאת שכרן של המטפלות בכ-400 ש"ח נוספים מדי חודש לשכרן".

"בשנתיים האחרונות המשרד משקיע מאמצים רבים להרחבת היצע מעונות היום, הן בגיוס תקציבים של למעלה ממיליארד שקלים והן בהאצת הרשויות המקומיות לניצול תקציבים שקיבלו לטובת בינוי מעונות יום. פעולות אלה הביאו להוספת למעלה מ-300 מעונות חדשים עבור 22,500 פעוטות שהצטרפו למערך המפוקח והמסובסד של המדינה".

פרופ' רבקה לזובסקי, יו"ר ויצו העולמית, אמרה: "בעיית החינוך לגיל הרך צריכה להפוך למשימת חירום לאומית. הדיון מול הממשלה, המתנהל כבר שנים רבות ללא תוצאות, חייב להסתיים בחקיקה שתסדיר חינוך ממלכתי מוסדר ומסובסד מגיל 3 חודשים - לכולם, ובהזרמת תקציבים לשיפור מעמדן ותנאי העסקתן של המטפלות ולשיפור התקינה. במקום שמדינת ישראל תכיר בערכן של המטפלות בגיל הרך, הן נאלצות להתמודד עם שכר זעום ותנאי העסקה קשים ולא מתגמלים. והן מדברות ברגליים- 50 אחוז עוזבות את המעונות בשנה הראשונה לעבודתן ואנו ניצבים מול שוקט שבורה, מתמודדים בעצמנו עם משבר שהולך ומחריף, כדי להמשיך ולספק את הטיפול הטוב והראוי ביותר לילדים. הגיע הזמן שמדינת ישראל תיקח אחריות על החינוך לגיל הרך".