בסוף שנת 2017 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית בישראל ב-1.562 מיליון נפש, המהווים 17.8% מכלל תושבי המדינה. כך מסרה היום (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפרסמה נתונים לרגל חג הקורבן המוסלמי – עיד אל אדחא. בלמ"ס ציינו, כי בשנת 2017 גדלה האוכלוסייה המוסלמית ב-38 אלף תושבים לעומת 2016 ושיעור הגידול של האוכלוסייה המוסלמית עמד על 2.5%, בדומה לשלוש השנים האחרונות.
בעיר ירושלים נמצא הריכוז הגדול ביותר של תושבים מוסלמים – 329 אלף, המהווים 21% מכלל המוסלמים בישראל ו-36.5% מכלל תושבי העיר. מנתוני הלמ"ס עולה, כי האוכלוסייה המוסלמית היא צעירה, כאשר שיעור הילדים עד גיל 14 עומד על 34.4%, בעוד ששיעורם של בני 65 ומעלה עומד על 4% בלבד.
שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) באוכלוסייה המוסלמית עלה מ-3.29 ילדים לאישה בשנת 2016 ל-3.37 ילדים לאישה בשנת 2017. זו היתה השנה הראשונה מאז תחילת שנות האלפיים ששיעור הפריון עלה.
רמת הפריון הכולל של הנשאים המוסלמיות גבוהה מזו הקיימת בחלק ניכר מהמדינות המוסלמיות במזרח התיכון, בהן טורקיה – 2.1 ולבנון – 1.7, אך דומה לרמת הפריון במדינות כדוגמת מצרים וירדן – 3.3. לעומת זאת, שיעור הפריון הכולל לאישה יהודייה עמד על 3.16 ילדים, של אישה נוצריה – 1.93 ואישה דרוזית – 2.10.
בשנת 2017 היו באוכלוסייה המוסלמית כ-305 אלף משקי בית, המהווים כ-12% מכלל משקי הבית בישראל. כ-33% ממשקי הבית המוסלמים מונים שש נפשות או יותר, לעומת 10% בלבד ממשקי הבית שבראשם עמד יהודי.
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בשנת 2017 בקרב מוסלמים בני 15 ומעלה עמד על 43.4% - 61.5% בקרב הגברים ו-25.3% בקרב הנשים. סך ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת במשקי בית מוסלמים הסתמכה ב-2016 ב-14,315 שקל, לעומת 16,193 שקל במשקי בית יהודים. מפילוח הנתונים עולה עוד, כי ההוצאה למזון של משקי הבית המוסלמיים גבוהה יותר מאשר במשקי הבית היהודיים – 24.2% לעומת 15.5%.
אשתקד למדו בחינוך היסודי והעל יסודי 386,542 תלמידים מוסלמים, כאשר 5,131 מתוכם למדו בחינוך העברי. ב-2017 שיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך הערבי עמד על 62.4% מבין תלמידי כיתות י"ב, לעומת 66% בחינוך העברי. שיעור המוסלמים בקרב כלל מקבלי התארים בישראל בשנת הלימודים 2017-2016 עלה ל-8.4%, לעומת 7.7% בשנה שלפני כן. עם זאת, חלקם היחסי של המוסלמים בקרב מקבלי התארים עדיין נמוך משמעותית בהשוואה לחלקם היחסי בכלל אוכלוסיית ישראל (19.4% בגילאי 32-22).
גיל הנישואין הממוצע של חתנים מוסלמים שנישאו לראשונה היה 25.2 שנים – נמוך ביחס לבני דתות אחרות (27.8 שנים בקרב היהודים, 30.1 שנים בקרב הנוצרים ו-28.6 שנים בקרב הדרוזים). הגיל הממוצע של כלות מוסלמיות שנישאו לראשונה היה 22.5 שנים, נמוך ביחס לבנות דתות אחרות (25.9 שנים בקרב היהודיות, 26.2 שנים בקרב הנוצריות ו-24.5 שנים בקרב הדרוזיות). בשנת 2017 נולדו בישראל 39,550 תינוקות לאימהות מוסלמיות, שהיוו 21.5% מכלל התינוקות שנולדו בשנה זו.