חברת סודהסטרים הישראלית חוותה לא מעט התקפות בשנים האחרונות, זאת בשל מיקום המפעל המרכזי שלה באזור התעשייה מישור אדומים. בשנת 2013 הכריזה תנועת החרם העולמית נגד מדיניות ישראל (BDS) מלחמה על החברה, בטענה שהיא "מפרה את זכויות האדם של הפלסטינים בהפעלת מפעל החברה בהתנחלויות הכבושות".
ארגונים שונים קראו להחרים את החברה והפעילו לחץ על מדינות באירופה לסגור את מפעליה. בתגובה ניסו בסודהסטרים להסביר כי החברה דווקא מספקת פרנסה לפלסטינים וכי מתוך 1,300 עובדיה כ־500 היו פלסטינים, 450 ערבים־ישראלים ורק 350 יהודים, וכי כולם מועסקים בתנאים דומים.
ארגונים שונים קראו להחרים את החברה והפעילו לחץ על מדינות באירופה לסגור את מפעליה. בתגובה ניסו בסודהסטרים להסביר כי החברה דווקא מספקת פרנסה לפלסטינים וכי מתוך 1,300 עובדיה כ־500 היו פלסטינים, 450 ערבים־ישראלים ורק 350 יהודים, וכי כולם מועסקים בתנאים דומים.
שיא הקמפיין נגד החברה היה בשנת 2014, אז הופעל לחץ על הפרזנטורית של סודהסטרים, השחקנית סקרלט ג'והנסון, להפסיק לייצג את החברה. באותה תקופה שימשה השחקנית גם כשגרירה של רצון טוב בארגון אוקספם, הפועל בכ־100 מדינות למען מציאת פתרונות לעוני. ג'והנסון בחרה להפסיק את פעילותה בת שבע השנים בארגון ולא להיכנע ללחץ שהופעל עליה, גם מטעם הארגון, והמשיכה לייצג את סודהסטרים.
מנכ"ל החברה דניאל בירנבאום אמר על החרם: "זו תעמולה, זו פוליטיקה, זו שנאה, זו אנטישמיות. אלה כל הדברים הרעים שאנחנו לא רוצים להיות חלק מהם". באותה שנה, 2014, בעקבות הכנסות נמוכות, קיצוצים, וגם תחת הלחץ הבינלאומי נגד פעילותה מעבר לקו הירוק, יישמה החברה תוכנית התייעלות שכללה, בין היתר, את סגירת המפעל במישור אדומים ואת העברת פעילות החברה למתחם באזור להבים שבנגב.
תחילה ביקשה החברה להעסיק חלק מהעובדים הפלסטינים גם במפעל החדש בלהבים, אך לפני כשנה פוטרו 75 הפלסטינים האחרונים שהועסקו במפעל. זאת בשל בעיות ביורוקרטיה מול מנגנוני הביטחון בישראל, שהקשו על הנפקת אישורים לעובדים הפלסטינים. בשנים האחרונות חל שיפור ניכר בתוצאותיה העסקיות של החברה, שער מנייתה זינק והיא הפכה לאטרקטיבית בהרבה, מה שקרוב לוודאי היה אחד הגורמים לכך שנרכשה בסכום הגבוה פי עשרה משוויה לפני כשלוש שנים בלבד.