עדי איוון, אמא לילד בן 9, סיפרה בתכניתה של אילה חסוןב-103FM על ניסיון, לדבריה, של המרכז לבריאות נפש באר יעקב, להסתיר התעללות של עובד המוסד בבנה. "בני אמר לי שעובד בבית החולים גרר אותו על הרצפה ופצע אותו", חשפה האם, שהוסיפה: "הוא היה מאוד מושפל".
"בני בן ה-9 היה מאושפז בעבר במחלקה הפסיכיאטרית", סיפרה איוון בפתח דבריה. "הכל התחיל בשיחת טלפון מגמגמת ולא ברורה שקיבלתי מאחות בבית החולים שסיפרה לי שבני נפצע ברגלו. היא העריכה שהוא קפץ מעל שיח ונפגע. כשהגעתי לבית החולים ושאלתי את בני איך הוא נפצע והוא סיפר לי שעובד בבית החולים גרר אותו על הרצפה ותוך כדי נפלו לו המכנסיים. הוא היה מאוד מושפל וחשש לומר את שמו של האח שעשה לו את זה".
"הייתי בשוק", המשיכה האם, "ניסיתי לברר ולשאול מה קרה שם אך לא נתנו לי תשובות, המשיכו לומר לי שזה קרה כתוצאה מנפילה לפי בדיקה של רופא מטעמם. פרסמתי את תמונת החבלה בפייסבוק. בני סובל מבעיה רגשית וזקוק להכלה ותחושה שמקשיבים לו. יש לנו היסטוריה לא פשוטה כמשפחה שמטופלת על ידי הרווחה. הגשתי תלונה במשטרה והעובדת הסוציאלית תיאמה שיחה ביני לבין בית החולים שהראה חוסר נוחות מהאירוע. כעת הוצאתי את הילד מיוזמתי מבית החולים. בעלי עזב את העבודה ומטפל בו בבית".
מנהל המרכז לבריאות הנפש באר יעקב, פרופסור חיליק לבקוביץ', התייחס למקרה המצער שקרה בבית החולים: "זיהינו באותו היום את השפשוף של הילד ומיד עשינו את כל הבירורים לדעת מה קרה. פתחנו את מצלמות האבטחה ועברנו כדי לראות את הדברים. אמנם ראינו את האח לוקח איתו את הילד אך לא ראינו סימנים לאלימות שיכולים להסביר את אותו שפשוף. מכיוון שהילדים במחלקה סגורה ומבודדת אנחנו לא מגבילים אותם בפעילויות במקום, יש להם בריכה וג'ימבורי. האירוע קרה אצלנו ואנחנו לוקחים עליו אחריות, למרות זאת חשוב להדגיש שהאח בבית החולים לקח את הילד וגרר אותו אך לא ראינו את הסיבה לחבלה במצלמות. כל המשטחים במחלקה הם רכים".
בשלב זה, התערבה גם אילה חסון בשיחה, והתייחסה למקרה: "לפי דבריו של הבן הוא נגרר בחצר של האזור המבודד. בעיני זה נושא גדול ומשמעותי. אני רואה מידי יום תמונות של אחים מכים קשישים, מטפלות מתעללות בתינוקות ועכשיו מקרה של גרירה של ילד במוסד. אלו מקרים של אנשים חסרי ישע, החוליה הכי חלשה בחברה ואני לא עומדת בזה מבחינה רגשית וחייבת לקום ולעזור. אני מקבלת את דבריך שאתם אנשים הגונים ככל האפשר ומבינה שניתן לעתים לאבד עשתונות אך אתה אומר דבר שמאכזב אותי לשמוע כשאתה מדבר בצורה משפטית על הטענה שבמצלמת האבטחה לא רואים חד משמעית את הסיבה שיכלה לפצוע את הילד".
"ראינו את האירוע מספר פעמים במצלמות", הבהיר לבקוביץ', "יש אופציות נוספות לפציעת הילד. הילד הסתובב בבריכה ויכל לקבל מכה, רץ על משטחי האספלט ועוד. זה אמנם אירוע שקרה אצלנו ואנחנו לוקחים עליו אחריות אך אי אפשר לומר שזה נוצר כתוצאה מפגיעה של האח. קראנו לפלסטיקאי שייבחן את הסוגיה באותו היום של האירוע. ביקשתי מהאימא שתלך לרופא שנמצא מחוץ לבית החולים ושתקבל כל חומר שהיא מעוניינת לבירור. אני מבין הכאב, המראות קשים גם לנו ויש לבצע בירור אמיתי. אנחנו לא מאשפזים בכפייה ילדים שהורים לא רוצים בכך. אני תומך בחופש של הילדים למרות שלעיתים מדובר במקרים קשים מאוד. מקרים כאלה קורים ואנחנו לא נעצור עד שנברר עד הסוף מה קרה שם".
לשיחה הצטרף עורך הדין יוסי נקר, המייצג את האם: "אנחנו נשמח לראות את הצילומים אך אני חייב לומר שאני מופתע. במקרה הקודם שהיה עם הילד בבית החולים אמרו לנו שאין מצלמות במחלקה. כשילד מספר על אירוע שכזה יש להאמין לדבריו. אם זה היה קורה בבית פרטי רשויות הרווחה היו נזעקות לעזרת הילד בטענה שהוא נפגע בבית ולא היו נותנים להורה ליהנות מהספק המשפטי. כנראה שמי שקשור למערכת יש לו את האפשרויות לומר 'לא ראינו לא ידענו'. זה לא נשמע לי רציני.
עדי סברה שאם היה חשד לאירוע פלילי אז יש לערב משטרה. "הבירורים שלכם אינם מקצועיים. מדובר בפגיעה רצינית ואני תוהה מדוע לא פניתם למשטרה והעדפתם לברר את הפרטים אצלכם בלבד, הבדיקה הפנימית שלכם ליכולה להוות שיבוש הליכי חקירה". הפרופסור השיב לסיום: "אנחנו לא מעבירים חומרים באופן מיידי למשטרה. כל חומרים שאנחנו חושדים בהם כחריגים אנחנו מפנים למשטרה. חשוב לזכור - יש תיעוד מצולם".