"כלכלת עזה מתמוטטת": הבנק העולמי מזהיר מהידרדרות המצב ברצועה

הכלכלה בעזה מתמוטטת, כתוצאה מהסגר בעשור האחרון, ולאחרונה – בשל משבר נזילות ומחסור במזומנים. כאשר הסיוע כבר אינו מספיק לזירוז הצמיחה, אחד מכל שני תושבים חי בעוני, ושיעור האבטלה של האוכלוסייה הצעירה בעיקרה הוא למעלה מ-70%, המצב בעזה מעורר דאגה. כך קובע דוח הבנק העולמי שיוצג בפתיחת הפגישה הדו-שנתית של ועדת הקישור אד-הוק - ועדת המדינות התורמות לרשות הפלסטינית לקביעת מדיניות הסיוע לפלסטינים לצרכי פיתוח, שתתקיים ביום חמישי בניו יורק.
 

"השילוב של מלחמה, בידוד וסכסוך פנימי הותיר את עזה במצב של שיתוק כלכלי ומצוקה אנושית גוברת", קובעת מרינה ווס, מנהלת אזורית של הבנק העולמי ביהודה ושומרון וברצועת עזה. "במצב שבו אנשים נמצאים במאבק הישרדות, עוני גואה, אבטלה גוברת, והידרדרות של השירותים הציבוריים כמו בריאות, מים ותברואה, נדרשים פתרונות אמיתיים וברי קיימא, ואין להסתפק בהתערבויות קצרות מועד". לפי דוח הבנק העולמי, כלכלת רצועת עזה נמצאת בצניחה חדה. ברבעון הראשון של 2018 הכלכלה העזתית רשמה התכווצות (צמיחה שלילית) של 6 אחוזים וממשיכה לצנוח מאז. 
 

בדוח נקבע, כי בעוד הסגר אשר נמשך למעלה מעשור הינו הגורם המרכזי, ישנם גורמים נוספים המשפיעים על המצב בעזה ובהם החלטת הרשות הפלסטינית לצמצם את ההעברה החודשית לרצועה בהיקף של 30 מיליון דולר, צמצום תכנית הסיוע של ממשלת ארה"ב בהיקף של 50-60 מיליון דולר והקיצוצים בסיוע של אונר"א. אמנם, המצב ביהודה ושומרון אינו כה חמור כיום, אך הדוח מציין כי הצמיחה שאפיינה את האזור בעבר מדשדשת כיום וההערכה היא שהכלכלה תעבור גם שם האטה משמעותית בתקופה הקרובה.

 

לפי הדוח, כבר לא ניתן לעצור את ההידרדרות הכלכלית גם ביו"ש וגם ברצועת עזה באמצעות סיוע חוץ, שרמתו הולכת ומצטמצמת, וגם לא על ידי המגזר העסקי, שעדיין סובל מהגבלות בתנועה ובגישה לחומרי גלם ולמסחר. הידרדרות המצב הפיסקלי אינה מאפשרת לרש"פ לספק סיוע לעזה. הרש"פ סובלת מירידה בכספי התרומות ומגרעון שנתי של 1.24 מיליארד דולר, וצפויה להגיע לפער מימון של 600 מיליון דולר. על רקע זה, ההחלטה הישראלית האחרונה למנוע העברת הכנסות ממסים (מס הכנסה ומע"מ שישראל גובה מפלסטינים) עבור הרשות הפלסטינית, שהיקפם מוערך ב-350 מיליון דולר בשנה, מהווה גורם סיכון משמעותי.
 

"המצב הכלכלי והחברתי בעזה מידרדר מזה כעשור, אך ההידרדרות גברה באופן ניכר בחודשים האחרונים והגיעה לנקודה קריטית", מוסיפה ווס. "התסכול הגובר מצטרף למתחים שכבר הגיעו לידי תסיסה ומשיבים לאחור את הפיתוח האנושי של אוכלוסיית הנוער הגדולה באזור".

 

 
 

דוח הבנק העולמי מדגיש את הצורך לנקוט בגישה מאוזנת המשלבת מענה מיידי למשבר עם צעדים ליצירת אווירה הולמת לפיתוח בר-קיימא. בטווח המיידי יש להבטיח את המשך אספקת השירותים החיוניים: חשמל, מים, חינוך ובריאות. השירותים הבסיסיים הללו חיוניים הן לרווחת האוכלוסייה והן לתפקוד המשק. יש גם צורך דחוף להגביר את כוח הקנייה של משקי הבית כדי לאפשר את החזרה לפעילות כלכלית בסיסית, ולתגבר את מקורות הפרנסה המסורתיים בהרחבת תחום הדיג מעבר לאזור המוגבל של שלושה מייל לטווח של 20 מייל כפי שהוסכם בשנות ה-90'. 
 

מעבר לצעדים במענה למשבר, על ממשלת ישראל לתמוך בסביבה המקדמת צמיחה כלכלית על ידי הסרת הגבלות על הסחר ועל תנועת סחורות ואנשים, שבלעדיהם לעולם לא ישתפר המצב הכלכלי בעזה. על הרשות הפלסטינית ליזום מדיניות ומיזמים הדרושים לפיתוח כלכלי בר-קיימא, ובכלל זה תמיכה בשירותי סחר דיגיטליים. מוסדות לגיטימיים שימשלו בעזה באופן שקוף ויעיל ורפורמות שיובילו ליצירת סביבה עסקית חיובית דרושים גם הם כדי להביא להתאוששות כלכלית בת קיימא.
 

"להון האנושי של האוכלוסייה הפלסטינית הצעירה והמשכילה יחסית יש פוטנציאל כביר", מסכמת ווס. "מדיניות שתתמקד ביצירת מקומות עבודה תשתלם מאוד במונחי פיתוח כלכלי. זהו הזמן לכל הצדדים לפעול יחד וליצור סביבה שתעניק הזדמנויות לצעירים הללו".