"הגעתי לפת לחם. אין לי בכיס חמישה שקלים לרכוש חלב", כך אומר בעצב רב סמל ראשון במיל' כאמל אבו חאמד, בן 39, תושב הישוב הבדואי כסיפה בנגב.
אבו חאמד, בן יחיד להוריו, התגייס לגדוד הסיור הבדואי בין השנים 2002 עד 2004 ושירת על גבול רצועת עזה. "אבא שלי נפטר מסרטן לפני 15 שנים, ואמא עזבה לבית הוריה - כאשר אני נותרתי בודד. הייתי מקבץ נדבות מאנשים כדי לאכול", מספר האיש שעדיין לא הקים משפחה. "כל יום אני ישן במקום אחר, לעתים בבתי קפה בכפר. ברחתי מקרובי משפחתי בישוב אחר בנגב, לאחר שהשתלטו לי על הבית. אני לא מקבל קצבת ביטוח לאומי ולא שום דבר".
אבו חאמד סיפר, כי לעתים הוא אוכל בבית אחותו הנשואה ומתגוררת בכסיפה. "במשרד הביטחון סידרו לי עבודות בבתי מלון, אך הם פיטרו אותי אחרי חודש של עבודה. אין לי מושג למה עשו את זה", טען. "אני מבקש שוב שיסדרו לי עבודה בבית מלון, כי יש הסעה מסודרת. רוצה להקים משפחה כמו כל אדם בארץ. אני מתחנן לעבודה, לא מתפנק. גם בשכר מינימום אני מוכן לעבוד".
אבו חאמד פנה לציבור בארץ: "אני אחד משלכם, שירתתי את המדינה, סיכנתי את החיים שלי. בסך הכל אני רוצה להתפרנס בכבוד. אני לא רוצה נדבות מאף אחד. אני אדם מתוסכל. רעב ללחם. אני אוהב את המדינה ואני מקווה שהזעקה שלי תגיע לאנשים המתאימים שיעזרו לי".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מעת שחרורו, לפני 14 שנים, ועד היום, משרד הביטחון מעניק למר אבו חאמד טיפול מסור ומקצועי. בהתאם לחוק קליטת חיילים משוחררים, בחמש השנים לאחר שחרורו מצה"ל טופל חאמד באגף לחיילים משוחררים שם מימש את מלוא זכויותיו למענק ולפיקדון והשתתף במספר רב של פגישות ייעוץ והכוונה לימודית ותעסוקתית. משהסתיימה תקופת זכאותו להטבות בהתאם לחוק, בתשע השנים האחרונות, פועל האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון ללא לאות על מנת לסייע למר אבו חאמד".
עוד נמסר ממשרד הביטחון, כי "במהלך השנים הללו סייע האגף בהשמתו בלמעלה מ-10 בתי מלון שונים, בכל פעם לאחר תקופה קצרה פוטר או עזב מסיבותיו שלו. לאור מצוקתו הכלכלית, האגף פנה למעסיקים בתחומים שונים על מנת לסייע לחזרתו למעגל התעסוקה אך מר אבו חאמד סירב לכך", הוסיפו במשרד הביטחון. "בשנה האחרונה הוצמד לו רכז תעסוקה מטעם האגף אשר ליווה אותו באופן אישי. כמו כן, הומלץ לו להגיש בקשה למחלקת הרווחה בישוב שלו או למוסד לביטוח לאומי אך הוא בחר שלא לפנות".