אלמנתו של המרגל הישראלי אלי כהן שהוצא להורג בסוריה לפני 53 שנה, נדיה, ריגשה רבים בפנייתה מוקדם יותר היום לנשיא סוריה בשאר אסד בכנס שנערך במרכז הרפואי לגליל בנהריה בבקשה שיחזר את עצמותיו של בעלה לישראל. בדברים שאמרה היום (רביעי) לכאן ב' חזרה נידה על בקשתה. "אני לא מאבדת תקווה, תמיד יכולים להשתנות דברים, תמיד יש אפשרות לרכך את לבו", אמרה, "העם שלו הקיז את דמו תקופה ארוכה, ילדים ונשים שילמו בחייהם ובאיזשהו מקום אני מקווה שהשינוי והרגישות ישרתו את המטרה. אלי נענש מספיק, 53 שנים הוא בידיים שלהם".
לגבי המיקום האפשרי של קברו אמרה נדיה כי "לא שמענו משהו ספיציפי ומיוחד מארגוני המודיעין, אבל אלה הסיפורים שמגיעים ממקורות אנונימיים. אני פונה לאסד - 'תן לנו שקט'. אני חושבת שהוא יקבל טפיחה על השכם שלו מכל העמים".
ד"ר מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה שם אמרה נדיה את הדברים סיפר כי "כולנו התרגשנו כמעט עד דמעות. כל אזרחי ישראלי זוכר את הסיפור של אלי כהן. הנוכחות שלה ריגשה את כולנו במיוחד שמדובר בכנס על טיפול בפצועים סורים שעד לאחרונה ראו בנו אויבים שלהם. אמרתי לאסד שאני פונה לאוזניים הקשובות וללב הטהור שלו שיענה לה בחיוב".
"אני לא מאמין שלא יודעים איפה הקבר שלו", הוסיף, "אני בטוח שהם שומרים את זה למשאים ומתנים אחרים. אני מקווה שיחזרו את העצמות שלו לארץ בקרוב".
נדיה פנתה באופן חריג לנשיא סוריה, בשאר אסד, בבקשה לשחרר את עצמותיו של בעלה לקבורה בישראל בכנס בינלאומי ראשון העוסק בטיפול בפציעות מלחמה שנערך במרכז הרפואי לגליל בנהריה.
כהן סיפרה לקהל שהגיע על בעלה: "אתם שמעתם את הסוף המר של אלי, אני ליוויתי אותו חלק מהמסע של שמחה, תרומה ואהבת העם הזה. אלי הוא מלאך שבא למלא תפקיד מסוים, לשמור על המדינה, על העם. הוא היה משוגע על העם הזה ועל המדינה ועל פיסת הקרקע שקיבלנו. אלי היה פשוט אדם ציוני. הוא תרם, עזר והשאיר שלושה ילדים שלא מכירים אותו".
הכנס נערך על רקע הסיוע של צה"ל לפצועי מלחמת האזרחים בסוריה, וכהן סיפרה כי התרגשה מאוד כשראתה את האוהל מרחוק עם האמבולנסים שמעבירים את הפצועים לבתי חולים בישראל. "אני מודה לרופאים, למלאכים האלה שעשו בלי הבדל גזע ודת ותרמו את תרומתם ואתם יודעים לעשות את זה. הנכדה שלי לומדת רפואה, עכשיו היא בפוריה מתמחה שנה שביעית והיא תהיה כמוכם, רגישה, ונולדה לתת", אמרה.
כהן סיפרה כי לפני 18 שנה כתבה מכתבים לנשיא סוריה. "כתבנו לו, צילמנו את הצילומים של הילדים, של הנכדים, בתקווה שיחוס וירכך את לבו למען הבאת הגופה. שמחתי כשהוא השיב שזה יקרה בבוא הזמן. גם שתי מילים היו לנחמה".
"בינתיים עבר הרבה זמן ובשאר עבר תקופה קשה", המשיכה כהן ופנתה לאסד עצמו: "התחוללה מהפכה בתוך העם שלך, בתוך המדינה שלך. העם שלך שילם מחיר ואתה גם כן היית חרד לעם הזה. אני פונה אליך מפה באהבה, שיהיה שלום. שלום בביתך, במולדת שלך".
"ויחד עם זאת אני אפילו מבקשת רחמים, שחרר את אלי, שחרר את העצמות. אני לא צעירה, כשחמותי נפטרה בגיל מבוגר בכיתי, אמרתי שהיא לא זכתה לראות את קבר בנה. אני בת 83, תסתכל עלינו אחרת, תסלח, תושיט יד ותיתן לנו את הקבר. שנרווה נחת גם אני וגם הילדים וגם הוא שהוא יחוש שהוא באדמה שלו".
"אני מקווה שתענה הפעם אחרת, תענה בלתת, אני מושיטה לך את היד לשלום, גם למען העם שלך, למעננו ותהיה בטוח וגם אנחנו בטוחים שאנחנו יכולים לחיות גם אחרת".