בשנה שעברה נפגעו 248 ילדים מתחת לגיל 16 ו־288 בני נוער בגילי 12 עד 15 בזמן רכיבה על אופניים חשמליים. לפני שבועיים הזעזעה המדינה, לאחר שהנער ארי נשר נפצע אנושות בתאונת פגע וברח בתל אביב בזמן שהורכב על אופניים חשמליים על ידי חברו, והלך לעולמו זמן קצר לאחר מכן, יום לאחר שחגג את יום הולדתו ה־17. התאונה, מלבד הזעזוע העמוק שעוררה, העלתה לסדר היום את נושא אי ההסדרה של הרכיבה על אופניים חשמליים, בעיקר על ידי בני נוער, כאשר הצעות רבות לחקיקה, אכיפה והסדרה של הנושא עולות על ידי גורמים שונים.
עד שיוחלט כיצד לפעול, מדי יום מתרחשות תאונות רבות של רוכבי אופניים חשמליים שכלל אינן מדווחות, ומה שמגיע למהדורות החדשות הן במרבית המקרים התאונות הקשות ביותר. האופניים החשמליים תפסו תאוצה בשנים האחרונות, ורבים מהרוכבים עליהם הם בני נוער. מאז התאונה עלה לכותרות אופן הרכיבה שלהם על האופניים: לא תמיד בזהירות, לא תמיד עם אמצעי זהירות מינימליים - מקסדה ועד תאורה. ניסינו להבין מהם האם התאונה הקטלנית השפיעה על אופן הרכיבה שלהם.
תמיד עדיף שביל
ליהי טרן, תלמידת כיתה י"א בתיכון עירוני ד' בתל אביב, רוכבת כבר תקופה ארוכה על אופניים חשמליים, אולם רק בשבוע שעבר, בעקבות התאונה הקשה שבה היה מעורב נשר, החלה לרכוב עם קסדה על הראש. "פעם הייתי רוכבת בלי קסדה, ובגלל כל מה שקרה החלטתי כן לקנות קסדה ועכשיו אני רוכבת איתה", היא אומרת. "למרות כל מה שקרה, זה כלי שיש בו יתרונות אם משתמשים בו נכון. הרבה אומרים להוציא אותו מהחוק, אבל צריך לדעת איך להשתמש בו נכון - רכיבה עם קסדה ולפי החוקים. כל עוד אין סלילה של שבילי אופניים, לא יהיה פתרון אידאלי מבחינת הרוכבים. יש הולכי רגל ורכבים, אבל איפה המקום של האופניים? אומרים לנו 'אין לכם מקום, איפה שאין שבילי אופניים תסתדרו'".
את חוששת לרכוב על האופניים?
"ברור. אני תמיד מעדיפה לרכוב על שביל אופניים, אבל אם אין ומאלצים אותי לנסוע על הכביש, זה משמעותית יותר מפחיד, במיוחד כשעובר לידי אוטובוס. אני ממש משתדלת לרכוב כמה שפחות על הכבישים מפני שזה כל כך מלחיץ, אבל לפעמים בלית ברירה זה קורה".
בבית הספר דיברו איתכם על אמצעי זהירות?
"אחרי שקרתה התאונה, דיברו איתנו על זה המון והעלו את המודעות. שני תלמידים מהשכבה שהם חברים של הפצוע מהתאונה, החבר של ארי, עשו לנו שיחה על חשיבות הקסדה ואחר כך קניתי את הקסדה שלי. כולם אומרים 'לי זה לא יקרה', אבל פתאום זה כן קורה למישהו בגיל שלך, זה משהו שהוא נוגע, פתאום מבינים את הנושא הזה ואת החשיבות של הבטיחות".
מה ההורים שלך חושבים על זה?
"אבא שלי מאוד חושש, שמח שקניתי קסדה ואומר לי להיזהר. אם לפעמים יש אפשרות לבחור בין המדרכה לכביש, אם זו מדרכה שהיא לא צרה מדי, אני אבחר בה למרות התקנות, אני מעדיפה לקבל קנס ולא להידרס ולסכן את החיים שלי".
נ', תלמידת כיתה י"א מהרצליה, מתוודה שגם התאונות הקטלניות לא גרמו לה ולחבריה לחבוש קסדה כשהם יוצאים לרכוב: "אני והחברים שלי רוכבים על אופניים חשמליים בלי קסדה. אני לא יודעת אם התאונות יגרמו לנו לשים קסדה אבל אנחנו רוכבים יותר לאט וכבר לא מרכיבים אחד את השני. אני מפחדת לרכוב על הכבישים אבל אם אין שבילים אז אין לי ברירה. לא חושבת שאפסיק לרכוב עליהם, זה מאוד נוח לי".
חני דוידי, בת 16.5, תלמידת כיתה י"א בתיכון ראשית־אמי"ת בתל אביב, רוכבת כבר כשנתיים על אופניים חשמליים. "זו דרך קלה להגיע ממקום למקום בלי ההורים", היא אומרת למרות שכבר נפלה כמה פעמים. "היום אני יותר נזהרת, בכל פעם אני לומדת מהנפילות", היא מנסה כנראה להרגיע את עצמה וממשיכה: "לבית הספר הגיע נציג מהמשטרה שהסביר על כללי הזהירות בכבישים וחשיבותם בנהיגה על רכב פרטי, ובפרט ברכיבה על אופניים חשמליים. הרכבתי הרבה פעמים חברים על האופניים, עד שבאו והזהירו אותי מהמשטרה ואני יודעת לא להרכיב יותר כי זה מסוכן. אומרים על בני הנוער שרוכבים על האופניים שהם גורמים לכל התאונות ומוציאים לנו שם רע. אולי באמת יש ילדים שרוכבים כמו משוגעים וזה לא טוב, אבל גם צריך להסתכל על הנהגים באוטו, לא רק אנחנו אשמים. בדרך כלל מאשימים את רוכבי האופניים החשמליים שהם יותר מסוכנים, אבל גם אלה שבמכוניות מסכנים אותנו. קרו לי הרבה מקרים כשרכבתי על הכביש והרכבים חתכו אותי בלי לאותת. זה ממש מפחיד אבל אני נזהרת, נוסעת על הכביש בצד ימין".
את לא מפחדת מתאונה קשה?
"גם במכונית יש חשש שתקרה תאונה".
בכל מבזק חדשות
"לאור האירועים האחרונים ולצורך מניעת אירועים עתידיים מהסוג הזה, הגשנו פנייה נחרצת למשרד התחבורה, לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולעמותת אור ירוק כדי לפתור את הבעיה הזו", אומרת ליאל מלכביץ', יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית מתיכון קריית החינוך אורט שרת בנצרת עילית. "באופן עקרוני, אנחנו לא מתנגדים לשימוש באופניים החשמליים, הם כלי מאוד נוח ונכון. עם זאת, צריך להבין את הדרכים לבטיחות ואת הנהלים לקבלת אופניים. חשוב שהאכיפה תהיה חד־משמעית מול פורעי חוק, אם מדברים על הנהגים של הרכבים ואם מדברים על רוכבי האופניים, ושלכל פעולה המנוגדת לחוק יהיו השלכות. מעבר לכך, גם אנחנו במסגרת המועצה חושבים על דרכי פעולה - אם כניסה לכיתות ואם בצורה של קמפיין, אנו בוחנים את שיתוף הפעולה שלנו בנושא, אבל חשוב לנו להבהיר שרכיבה על אופניים חשמליים יכולה להיות חיובית".
לפי נתוני עמותת אור ירוק, מ־2014 ועד 2017 נרשמה עלייה של יותר מפי שלושה במספר הנפגעים בתאונות במעורבות אופניים חשמליים - מ־692 ל־2,185 - וכשליש מהנפגעים היו ילדים ובני נוער. נתונים נוספים של משרד המדע והטכנולוגיה מצביעים על כך שיותר משליש (37%) מבני הנוער אינם יודעים את המהירות המותרת לרכיבה באופניים חשמליים, 30% אינם מודעים לחוק בנוגע לחבישת קסדות ו־73% רוכבים ללא קסדה, כשבנים משתמשים פחות בקסדות מבנות, וככל שעולה הגיל, כך פוחתת הסבירות לשימוש בקסדה.
"לדעתי צריך שהאכיפה תהיה יותר ברורה, צריך לעשות משהו עם חבישת קסדות - אנשים יכולים להיפגע באופן רציני ולמות בגלל נפילה מאופניים", אומר ש', תלמיד כיתה י"ב בתל אביב שלא רוכב בעצמו על אופניים משום שלדבריו באזורים שבהם הוא מסתובב אין מספיק שבילים ייעודיים לכך. "בכל פעם שאני הולך לבית הספר, אפילו אם יש שביל אופניים, עדיין יש את הפחד שמישהו יבוא מאחוריי על המדרכה ויפגע בי, זה כבר נהיה על גבול הפרנויה. אני מודע להמון סיפורים של תאונות על אופניים חשמליים וזה מדאיג, שומעים את זה בכל מבזק חדשות. תאונות של אופניים הפכו למשהו נורמטיבי".
יהונתן ברוסילובסקי, תלמיד כיתה י' מהרצליה הרוכב על אופניים רגילים, מסכים עם דבריו של שון ואומר כי הפתרון הוא הוצאה של רישיון או משהו דומה לו שיחייב קורס לרוכבי אופניים חשמליים מתחת לגיל 16.
למה אתה רוכב על אופניים רגילים ולא חשמליים?
"יש כמה סיבות - זה שאני עדיין לא בן 16 וכי אני לא כל כך רוצה. זה גם ספורט מבחינתי, וכמו שאמרתי, אני חושב שצריך להוציא לזה רישיון כמו לכל רכב, כך שאני אישית לא הייתי רוצה להשתמש בזה, אלא אם אהיה בטוח שאוכל להשתמש בזה בלי סיכון. וגם ההורים לא מרשים".
זו עמדה נפוצה בקרב החברים שלך?
"לא. אני יודע שרק אני ועוד מספר חברים מצומצם שלי משתמשים באופניים רגילים, הרוב באופניים חשמליים. אני רוכב באופניים רק בשעות אחר הצהריים ומגיע לבית הספר באוטובוס. אני גר בשכונת פיתוח, זאת אומרת שהשכונה מרוצפת בהמון בתים ואין הרבה מקום לשבילי אופניים ואפילו למדרכות, אז לי מאוד קשה להתנייד".
לטענת ברוסילובסקי, הקנסות שמקבלים בני הנוער הרוכבים על האופניים החשמליים מתחת לגיל 16 הם לא הגיוניים. "פעם בכמה חודשים יוצא שאחד הילדים נתפס וצריך לשלם מאות שקלים, סכומים הזויים".
אתה והחברים שלך רוכבים עם קסדות?
"אני רוכב עם קסדה. ההורים שלי אומרים לי שאני חייב ואני אומר להם שאני לא מרשה לעצמי לרכוב בלי קסדה. היא מכוערת אבל לא אכפת לי".
אתה נשמע חריג בנוף.
"אני חושב שזה גם החינוך מהבית, לימדו אותי להיזהר בדברים האלה. העניין הוא לא הגיל, אלא הידע על הכביש, כללי זהירות. לדעתי נדרשת אכיפה שהיא לא בקנסות, אלא דרך הסברה לבני הנוער - אם אין לכם אמצעים להשתמש באופניים, אתם מסכנים את עצמכם ואת האחרים. בסופו של דבר, למרות שלנוער יש היום כוח עצום, הכל תלוי במבוגרים ופחות בו. הנוער צריך להשמיע את הקול שלו בנושא, זה כבר לא כמו פעם שרק המבוגרים היו קובעים ומכתיבים. הנוער צריך לדעת מה החובות שלו אבל גם מה הזכויות שלו. יש לנו נוער מאוד איכותי, וצריך להשתמש באיכות הזו לטובה ולעורר שיח שידחף בני נוער ליוזמות, מעורבות חברתית ואחריות חברתית".