עד ליום שבו ההפגנות הוגבלו לקילומטר מהבית, מועד ההפגנות שהתקיימו בבלפור והמיקום שלהן היה ידוע לכולם ומפורסם מראש בכל מדיה אפשרית. לאחר שאושרו ההגבלות על ההפגנות, נולדו כמעט בן לילה שלל קבוצות וואטסאפ ופייסבוק המיידעות את תושבי הערים השונות היכן ובאילו מוקדים בעירם יתקיימו ההפגנות.

הפגנות בת"א: מעצר סמוך לכיכר דיזינגוף (צילום: אבשלום ששוני)

 "עד להגבלות הייתה רק קבוצת וואטסאפ אחת בבנימינה, 'פעילים למען הדמוקרטיה', שדרכה התעדכנו לגבי ההפגנות", מספר מעוז ינון, תושב בנימינה. "עכשיו הקבוצה הזאת התמלאה לגמרי, יש בה 256 איש, המקסימום שאפשר. לכן נפתחה לפחות עוד קבוצת וואטסאפ אחת, שבה יש מידע על הפגנות. יש קבוצות וואטסאפ לא רק בבנימינה, אלא גם במושבים בסביבה. בקבוצות האלה מודיעים באילו צמתים וכיכרות להפגין, ואיך לשתף זאת בצורה האופטימלית עם שאר התושבים. אני נמנה עם המארגנים של הקבוצות האלה. אנחנו שולחים הודעות בקבוצות וגם פונים אלינו אנשים שלא נמצאים בקבוצות, שואלים איך אפשר להתעדכן, ואז אנחנו מוסיפים אותם לקבוצה".

אתם גם מעבירים את ההודעות בקבוצות השכונתיות?
"יש קבוצת וואטסאפ של השכונה שאני גר בה, אבל אנחנו שומרים אותה בדרך כלל נקייה מפוליטיקה, לא מערבבים בין זה שחסר לי עכשיו סוכר לבין זה שיש עכשיו הפגנה".

לדבריו של ינון, המגבלות שהוטלו על ההפגנות מובילות לתוצאה ההפוכה. "האפשרות להפגין רק עד מרחק של קילומטר מהבית זה כמו לכבות שריפה בבנזין", הוא אומר. "בסופו של דבר, עכשיו יוצאים להפגנות הרבה יותר אנשים מאשר מספר האנשים שהיו נוסעים להפגין בבלפור. פה בבנימינה זה מאוד בולט. אני גר למשל קרוב לנחלת ז'בוטינסקי, שהיא ממעוזי בית"ר הראשונים בארץ. גם מנחלת ז'בוטינסקי הגיעו תושבים, ואחד השלטים הבולטים היו: 'גם לימין מגיע ראש ממשלה ישר'".

יפעת אשר־פליידרמן מתל אביב, ממפגיני בלפור הוותיקים, נהגה להגיע להפגנה מדי שבת עד שאושרו המגבלות. "אנחנו אזרחים שומרי חוק, לא הייתה לנו שום כוונה להפר אותו ולעלות לבלפור בניגוד להנחיות", היא מספרת. "בהתחלה אמרו שאפשר להפגין בשיירת רכבים, ואז בתוך זמן קצר היו כבר מעל 20 קבוצות וואטסאפ לגבי אותה שיירה. ברגע שגם את הנושא של הרכבים עצרו, לא הייתה ברירה אלא להתארגן להפגנות קטנות בגבול של קילומטר מהבית".

יפעת אשר פליידרמן (צילום: פרטי)
יפעת אשר פליידרמן (צילום: פרטי)

איך ידעת לאיזה מוקד להגיע?
"נפתח איוונט בפייסבוק על הפגנה בהבימה ברביעי, בחמישי ובשבת. אני גרה במרחק קילומטר מהבימה. בתוך כמה שעות ראיתי שיש מאות אנשים שסימנו שהם הולכים, ואלפים שסימנו שהם מעוניינים. אני מקבלת את רוב האינפורמציה דרך הפייסבוק. כתוב שם באיזו שעה נפגשים, יש הנחיות מעורכי הדין איך להתנהג, מה הזכויות שלנו כמפגינים. ההפגנה בהבימה זו ההפגנה הכי גדולה אחרי עידן בלפור. כמו כן, יש גם אתר בשם 'קילומטר אחד', שדרכו אפשר לחפש הפגנה ברדיוס הקרוב אליכם ולהצטרף לקבוצת טלגרם או וואטסאפ רלוונטית".

ריצה עם דגל

"בארבעת החודשים האחרונים נהגתי להגיע לבלפור לפחות פעם בשבוע", מספרת רותם ניר־נחמיאס מפרדס חנה. "יש קבוצת וואטסאפ מקומית, 'הדגלים השחורים - פרדס חנה והאזור'. גם בימים של בלפור זו הייתה קבוצה מתפקדת ועדכנו בה על הסעות ועל הפגנות בצמתים ובגשרים. בשבוע האחרון הצטרפו המון אנשים לקבוצה הזאת. את כל המידע שאני מקבלת בקבוצה הזאת ובדרכים אחרות אני מפיצה גם לקבוצת הגן של השכונה ולקבוצות וואטסאפ אחרות שאני חברה בהן".

מפגינים בשכונה בקיסריה (צילום: ענת חרמוני, פלאש 90)
מפגינים בשכונה בקיסריה (צילום: ענת חרמוני, פלאש 90)

זה לא מפריע לאנשים שחברים בקבוצות הללו ואולי יוצאים נגד ההפגנות?
"יש קבוצות שהן פחות סבלניות לדברים האלה, אבל גם זה השתנה בזמן האחרון. אני מנסה לא להפציץ במידע, אלא להודיע רק על הדברים הרלוונטיים, למשל מיקומים של הפגנות. הייתה גם הודעה חשובה של המשטרה לגבי כמה מותר להפגין, ולמי יש לפנות אם נתקלים באלימות מצד המתנגדים להפגנות. היו טלפונים של השיטור הקהילתי. אני נהייתי הפרצוף של ההפגנות. אנשים שואלים אותי גם בפרטי היכן יש הפגנות. בפרדס חנה יש מלא מוקדים. בשבת היו אנשים בכל כיכר, בכל צומת, היו קרוב ל־50 מוקדים בפרדס חנה והאזור. כל המידע נמצא בקבוצה הזאת, ואני מזינה בקבוצות נוספות הודעות שאני מקבלת".

אתם משתמשים גם בפייסבוק למטרה הזאת?
"יש את קבוצת פייסבוק, 'קהילת השוות של פרדס חנה כרכור והאזור', שחברות בה כ־17 אלף נשים. אחד הכללים הוא שאסור לפרסם בה דברים שקשורים בפוליטיקה, אבל בשבוע האחרון התפרסם שם איוונט של 'קילומטר איט איז', שבו נשים סימנו היכן הן הולכות להפגין ליד בתיהן כדי שאחרים יוכלו להצטרף אליהן. האיסור להגיע לבלפור הגביר את כמות המשתתפים. בעבר היו כאלה שלא יכלו להגיע לבלפור מכל מיני סיבות. עכשיו ההפגנה ליד הבית מאוד נוחה ובוערת לכולם".

"יש קבוצת וואטסאפ בשם 'צומת פארק המדע דגל שחור', שנפתחה לפני חודשים ספורים על ידי האקטיביסטית מאיה קליימן, כשהחלו המחאות בצמתים של הדגלים השחורים. בקבוצה הזאת מודיעים עכשיו על התארגנויות ברחבי העיר, בתוך השכונות. מיידעים אותך היכן הולכות להיות המחאות הקרובות בשכונות בעיר", מספרת איטל בציר אלשיך, חברת מועצת העיר רחובות ובעלת משרד יחסי ציבור ושיווק. "כמו כן, יש קבוצות וואטסאפ נוספות, למשל 'פורום רחובות', 'רחובות למען הדמוקרטיה'. יש גם קבוצה שפתחתי עם חברה מהשכונה בשבוע שעבר שנקראת 'מחאה צומת המדע והנשיא', שבה יש 20 איש שמפיצים הלאה את ההודעות השונות ומעבירים את המסר. אנחנו מודיעים היכן מתקיימות המחאות הקרובות בשכונות. יש המון התרחשות בקבוצות האלה".

כמו מה למשל?
"באחת הקבוצות תושב העיר פרסם שהוא מתחיל ריצה עם דגל שחור, שהוא מבקש שישמרו מרחק, ומי שרוצה שיצטרף. ואכן הצטרפו אליו אנשים לריצה. יש גם קבוצת וואטסאפ בשם 'רצים למען הדמוקרטיה', שם למשל יש עדכונים על מועדי הריצות שיתקיימו וגם מחפשים גרפיקאים מתנדבים לעיצוב חולצות. יש גם קבוצת וואטסאפ של רכיבת אופניים מחאתית. בקבוצת הפייסבוק של שכונת המדע ברחובות מישהי כתבה שהיא לא יכולה לשתוק, שחייבים לצאת לרחובות. היא קיבלה מעל 100 תגובות, חלק אוהדות, חלק פחות".

כדור אש

"עם תחילת משבר הקורונה ארגנתי שתי הפגנות גדלות בחיפה", מספרת סיגל שטרנברג. "פתחתי בעבר קבוצות וואטסאפ בשם 'הפגנות בחיפה' ו'תיאום הסעות לבלפור'. כיום אני מעדכנת בהן על מועדי ההפגנות ומיקומן. אני בקשר עם המון אנשים, ודרך הקבוצות שפתחתי אני מעדכנת חברים בכל המידע שאני מקבלת לגבי הפגנות. אני מפרסמת הפגנות, והחברים מעבירים הלאה. בפייסבוק, למשל, יש לי 5,000 חברים, ואני שולחת להם גם בפלטפורמה הזו בהודעה פרטית את מועדי ההפגנות. אנשים פונים אליי בפרטי, וגם פותחים קבוצות משלהם. זה מעין כדור אש שמתגלגל ועובר מאחד לשני. בשבת הייתי בהפגנה במרכז הכרמל. אני גם מעלה סרטונים חיים בפייסבוק. המטרה שלי היא שיגיעו אנשים בהמוניהם להפגנות".

"נהגתי להגיע לבלפור ועוד אגיע לבלפור", אומרת גם עינב אוחיון מקיבוץ בית ניר שבמועצה האזורית יואב. "אני באופן אישי מחוברת בוואטסאפ להרבה מקבוצות המחאה, 'הדגלים השחורים', 'קריים מיניסטר' ועוד. פה בקיבוץ אנחנו עושים התארגנות בהתאם למה שמותר. פתחנו קבוצת וואטסאפ ייעודית שנקראת 'הפגנות בית ניר', שבה אנחנו כותבים מתי להגיע, לאן להגיע. חבר'ה מביאים איתם דגלים, שלטים. אנחנו נפגשים בצומת הכניסה לקיבוץ. ארגנו בידורית, אנחנו מדברים שם קצת במיקרופון, שמים מוזיקת מחאה, שרים, רוקדים, מצלמים, מעלים לרשתות.

עינב אוחיון בהפגנה בקיבוץ בית ניר (צילום: פרטי)
עינב אוחיון בהפגנה בקיבוץ בית ניר (צילום: פרטי)

לכולנו ברור היום שמה שמשנה זה לא איפה אתה נמצא פיזית, אלא הרשתות החברתיות. הכל מופץ דרך הוואטסאפ והפייסבוק, ככה המידע עובר. אצלנו מתאספים ילדים, מבוגרים, זקנים, כל שכבות הגיל, גם כאלה שקודם לא הגיעו לבלפור. בעבר היינו נוסעים מהקיבוץ לבלפור חמישה־שישה איש, ואילו כעת הגיעו להפגנה 100 איש".