נזכיר כי בתקופת הממשלה הנוכחית הכנסת הפכה יותר מאי פעם למכשיר של הממשלה ואיבדה את עצמאותה וכי אף שוועדות הכנסת בראשות האופוזיציה הנוגעות לשורדי השואה הציפו את הבעיות פעם אחר פעם לדיון ציבורי, הקואליציה היא זו שבחרה להזניח את השימוש ברוב שלה בכנסת לשם קידום החקיקה למענם. עם זאת, חברי הכנסת ככלל יזמו פחות מעשר הצעות חוק פרטיות ואף אחת מהן לא עברה קריאה טרומית. התקיימו לא מעט דיונים בוועדות הרלוונטיות, אך הם כמעט ולא קיבלו ביטוי מעשי.
הנתון המטלטל ביותר שעולה מהבדיקה הוא שרק חוק אחד לטובת ניצולי השואה הצליח להשלים הליך חקיקה מלא בכנסת ה-25. מדובר בתיקון לחוק הסיוע המשפטי, שנועד להסיר חסמים בירוקרטיים עבור ניצולים הזקוקים לייצוג חינם. מעבר לכך, המערכת הפרלמנטרית נראית כמי שנמצאת באדישות ביחס לשורדים.
המענק השנתי שקפא בזמן: למרות הצעות חוזרות ונשנות בשנים 2023, 2024 ו-2025 להעלות את המענק השנתי מ-6,500 ₪ ל-9,000 ₪ או 12,000 ₪, כל הצעות החוק הללו תקועות בשלבים המקדמיים. המשמעות היא אלפי ניצולים שחיים מתחת לקו העוני וממתינים לבשורה שלא מגיעה.
הניצולים שעלו אחרי 1953 לישראל - האוכלוסייה המופקרת ביותר: הניסיון לתקן את העוול ההיסטורי של ניצולים שעלו לאחר אוקטובר 1953 ואינם זכאים לקצבה חודשית, נכשל פעם אחר פעם. הצעה לפרוס את המענק לתשלומים חודשיים של 1,000 ₪, כדי להקל על תזרים המזומנים של הניצולים, נותרה על שולחן הכנסת ללא תנועה.
עונש על עוני - כ-2,800 ניצולים ממשיכים לסבול מ"עונש כפול" – בשל הכנסה שחורגת במעט מהרף, מקוצצות להם שעות הסיעוד. הצעת החוק לבטל את מבחן ההכנסה ולקבוע זכאות על בסיס רפואי בלבד טרם קודמה.
מלחמת "שאגת הארי" העמידה את שורדי השואה במציאות ביטחונית בלתי אפשרית, אך התגובה הממשלתית נותרה איטית ומסורבלת. בדיוני הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה במרץ 2026 התברר כי עדיין אין מיפוי מלא ותקין של תשתיות המיגון לקשישים ושורדי השואה. בזמן שהעורף הפך לחזית המלחמה וספג עשרות טילים, השורדים המבוגרים מוצאים עצמם ללא נגישות לדיור שמספק הגנה תקינה בצורה שמונגשת להם.
בזמן שהצרכים רק הלכו והתרחבו נאלצה ועדת הכנסת למען שורדי השואה (בראשות יש עתיד) להיאבק כדי למנוע קיצוץ של 300 מיליון ₪ המיועדים לניצולים. בנוסף, גם ב 2026 הניצולים עדיין נאלצים להמתין חודשים ארוכים לתורים לרופאים מומחים, מצב שהוועדה מנסה לפתור רק כעת באמצעות בחינת מנגנוני קיצור תורים.
מעבר לחקיקה, המחקר מצביע על כשלי משילות קשים שפוגעים ישירות בכיס ובצלחת של הניצולים:
סל מזון ריק - בערב פסח 2024, התברר כי כ- 150 מיליון ₪ מתקציב תווי המזון לא חולקו בשל ויכוחים בין משרד הפנים למשרד המשפטים, מה שהותיר ניצולים רבים ללא ביטחון תזונתי בחג.
גן עדן לנוכלים - הנתונים חושפים כי 75% מתיקי העושק הכלכלי נגד קשישים ושורדים נסגרו בשל התיישנות מבלי שהכסף הוחזר. הרשויות נכשלות בהגנה על הניצולים מפני נוכלים המתחזים לנציגי בנקים וחברות תקשורת.
הונאה בחסות החוק - כרבע מיליון קשישים וניצולים נפלו קורבן לדיווחים כוזבים של חברות סיעוד, שגבו תשלום על שעות טיפול שלא סופקו בפועל.