לדבריו, הבעיה החמירה מאז הוגש הדוח הקודם בעניין, ב-2021: "היעדר שיתוף הפעולה בין הגופים השונים מביא לפגיעה מתמשכת במשילות. מצאנו שפעולות האכיפה בתחומים מסוימים כמעט שאינן מתקיימות, ועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי כלל לא התכנסה בשנתיים האחרונות, התבצעו עשרות פגיעות בתשתיות של חברת החשמל וחברת מקורות, ובנוסף הוגשו רק שלושה כתבי אישום בגין פוליגמיה".
"אוכלוסיית הפזורה הבדואית מגיעה על פי הדוח ל-70 עד 90 אלף נפש. מדובר באוכלוסייה גדולה, המתבססת מחוץ לתחומי היישובים המוכרים במבנים בלתי חוקיים הפזורים ברחבי הנגב", כתב המבקר. בין הממצאים בדו"ח תואר כיצד הבדואים הפכו את בסיס נבטים של חיל האוויר ל"מגרש משחקים", ואף משתמשים בגדרות הבסיס כדי לתלות כביסה ולקשור בעלי חיים.
לדבריו, חלון ההזדמנויות להסדיר את התיישבותה של הפזורה הולך ונסגר, ובמקביל הולך ומעמיק הקונפליקט בין אוכלוסייה זו לבין המדינה כתוצאה של תופעת הפלסטיניזציה: "על ראש הממשלה להידרש לנושא אסטרטגי זה, שהוא בעל השלכות כבדות משקל על מדינת ישראל. יש למנות גורם ממשלתי מתכלל, שיגבש מדיניות מערכתית לחיזוק המשילות בנגב ולתת בידיו סמכויות וכלים. זאת כדי לוודא שגופי השלטון מיישמים מדיניות זו".
הדוח מביא כמה נתוני מפתח, ובהם מספרים המציגים את ההתפתחות של היעדר המשילות: 16,256 נשים הנמצאות בתאי משפחה פוליגמיים, לעומת 14 אלף ב-2021. מדובר בעלייה של 16%. מתוך אלו, 2423 נשים הן מהרשות הפלסטינית. עלייה של 16% נרשמה גם במספר הגברים החיים בתאי משפחה פוליגמיים, המשקף נתון של 7,159 גברים. נוכח היקף אוכלוסייה זו, הוגשו רק 3 כתבי אישום בין השנים 2024-2022.
מספר המקרים שבהם משלם הביטוח הלאומי קצבת שארים ליותר מאלמנה אחת בגין אותו נפטר עומד על כ-300. התוצאה היא פגיעה כלכלית בתא המשפחתי, יצירת נזקים נפשיים ופסיכולוגים, מאבקים בתוך המשפחות עצמן, פגיעה בכבוד האישה ומעמדה, אלימות כלפי נשים, התפתחות גדולה של נוער שוליים ועוד.
על פי דוח הביקורת, התופעה כלל לא נעצרה או פחתה במשך 5 שנים. הנחיה בדבר התייחסות לדיווחי כזב לרשויות המדינה לצורך קבלת גמלאות וטובות הנאה, שלפיה דיווחים אלו ייחשבו לעבירה, לא נאכפה. תופעת הפוליגמיה הולידה פתיחה של 113 תיקי חקירה, שלושה בלבד הגיעו לכתב אישום. נתון זה משקף ירידה של 2% לעומת הביקורת הקודמת. הביקורת מצאה כי סכומי כסף ניכרים המשולמים במסגרת תוספת תלויים לקצבת נכות, כלומר תשלום ליותר מאישה אחת הנשואה לגבר נכה, גדלו במאות אחוזים.
על פי נתונים נוספים, הוקצו למשרד להגנת הסביבה 96.25 מיליוני שקלים לטיפול בישובים הבדואים בנגב. למרות זאת, מוכרות 355 טונות של פגרים של בעלי חיים, שנאספו בידי רשות הטבע והגנים רק ב-2024. תופעה של השלכת פגרים הפכה להיות רווחת ואין לכך טיפול. השלכה של פגרים בשטח פתוח, גורמת לסתימת ערוצי נחלים והרעלת מקורות מים.
בעניין סחיטת דמי חסות, 87% מהקבלנים באזור השיבו כי התבקשו לשלם כספים במסגרת זו. תסקיר בעניין נערך בידי ארגון הקבלנים והבונים. עוד מצא המבקר כי לרשות המיסים אין הערכה באשר לסכומי הכסף שאובדים בגלל אי תשלום מיסים. הדבר מתבטא בין היתר בהעלמות מס בהיקף רחב, על רווחים מתדלוק בתחנות דלק הנחשבות לפיראטיות.
היעדר המשילות נובע בין היתר ממחסור חמור באנשי משטרה. בשתי תחנות משטרה, תחנת ערוער ותחנת שגב שלום חסרים 41 שוטרים. בתחנת עיירות חסרים למעלה מ 53 שוטרים ובתחנת רהט חסרים 21 שוטרים. המבקר קבע כי מחסורים אלו פוגעים ביכולת המבצעית לאכוף את החוק ותורמים לירידה ברמת השירות הניתן לאזרחים ובתחושת הביטחון של התושבים בנגב.
עוד הוסיף, "מצאנו שפעילות האכיפה בתחומים מסוימים כמעט שאינן מתקיימות. ככל שחולפות השנים, האוכלוסייה שבפזורה, הולכת ומתבססת מחוץ ליישובים בלתי מוכרים, ובמבנים בלתי חוקיים הפזורים ברחבי הנגב. השנים חולפות וחלון ההזדמנויות להסדיר את התיישבות הבדואים בנגב, הולך ונסגר".
המבקר בחן גם את פעילותה של משטרת התנועה בנגב, כחלק מאכיפה שנועדה להגביר את המשילות. ליקויים שהתגלו ב2021, הקשורים לפעילות אכיפה זו, לא תוקנו ומספר הדוחות שנמסרו לנהגים לא יהודיים, הוא 312,455. נתון המהווה 64% מכלל הדו"חות שנמסרו לנהגים, בעוד חלקם באוכלוסייה של הנהגים הבדואים בנגב, עומד על 15%. עוד בחן המבקר את היקפי העסקת קטינים. נמצא כי הקפים אלו גדלו מאד בשנים האחרונות.
המבקר מצא עוד כי בשלושה מעברי גבול יבשתיים בין שטחי יהודה ושומרון לישראל, לא מתבצע כלל מעקב אחר יציאות של תושבים ישראלים, בהם מהאוכלוסייה הבדואית בנגב לאיו"ש: "היעדר המשילות פוגע ביכולת ההרתעה של גורמי האכיפה השונים כלפי פורעי חוק למיניהם", כתב המבקר בסיכום הדוח, "הדבר משפיע על תחושת הביטחון האישי ועל מידת האמון של אזרחי המדינה ותושביה במוסדות המדינה ויש לו השלכות כבדות מאד. ממצאי הדוח העלו כי קיים מצב של היעדר משילות במגוון תחומי החיים בנגב. דוח המעקב המקיף מגלה תמונת מצב מדאיגה ביותר. מרבית הליקוים אשר הועלו בדוח הקודם, לא תוקנו כלל או לא תוקנו במלואם".
דוח מבקר המדינה בעניין המשילות בנגב, מעלה כשלים רבים בהתנהלות שנועדה לאכוף אותו. גורמים שונים המכירים את האזור, שהגיבו על הדו"ח, אומרים כי הדברים שכתובים בו ידועים כבר שנים. חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב אומר כי הדו"ח מציב מראה ברורה מול מדינת ישראל: "בעיית המשילות בנגב, אינה חדשה. היא מוכרת ומתועדת ובעיקר מוזנחת. אנחנו מתריעים על כך כבר שנים, ואף הצגנו למבקר מקרוב את עומק האתגרים בשטח. הדוח הזה חשוב, אבל לא חסרים דוחות. חסרה החלטת ממשלה אמיצה, ליישם תכנית רב מערכתית, הוליסטית וארוכת טווח לטיפול בשורש הבעיה. נדרש גוף מתכלל אחד בעל סמכויות אמיתיות בתחומי הקרקע, התכנון, האכיפה והחינוך, שידע לרכז מאמץ לאומי ולפעול בשטח. לא רק לכתוב המלצות.
תנועת השומר החדש אומרת, כי הדוח לא מחדש דבר: "אנחנו בשומר החדש מתריעים כבר שני עשורים שאין משילות בנגב." אמר יושב ראש הארגון והמייסד שלו, יואל זילברמן, "היעדר משילות אינה גירת גורל אלא תוצאה של כישלון מדינתי ארוך שנים. החוק לא נאכף בנגב, התשתיות נרמסות ונשדדות מול עינינו, החקלאים ובעלי החוות מופקרים אל מול פורעי חוק, הממשיכים להסתובב חפשי והמדינה עומדת אילמת מול חבל ארץ עצום ואסטרטגי שנשדד וניכחד".
לשכת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "כבר כעת ברור: מדובר בדו"ח מגמתי ומנותק, שמציג נתונים מסולפים ומעוותים על פעילות המשרד לביטחון לאומי בנגב. המבקר בחר להתעלם מהנתונים שהועברו לו, שסותרים לחלוטין את אלה שפרסם- אלו הם נתוני האמת על המהפכה שמוביל השר בן גביר בנגב".
"מחזירים את הביטחון האישי: עלייה של 195% במספר כלי הנשק החוקיים בידי אזרחים מיומנים. מ-17,622 בשנת 2022 ל-52,000 כיום. יותר שוטרים בשטח: עלייה של 13% במספר השוטרים במחוז דרום. מ-2,782 בשנת 2022 ל-3212 שוטרים כיום.( המבקר בטעות או שלא התייחס לאחוזי האיוש אבל התעלם מכך שהשר בן גביר גייס עוד מאות תקנים). כיתות כוננות - ב 2022 - 2 כיתות כוננות רק בלהבים ומיתר עם 23 מתנדבים (ביחד) והיום 74 כיתות כוננות ו 892 מתנדבים".
"החזרת המשילות והריבונות: עלייה של 73% בהריסות מבנים בלתי חוקיים. מ-2,862 הריסות בשנת 2022 ל-4,946 הריסות כיום. מלחמה חסרת פשרות בפרוטקשן: זינוק של 317% באכיפה ובהגשת כתבי אישום נגד דמי חסות. מ-36 כתבי אישום בשנת 2022 ל-150 כתבי אישום כיום. מול הניסיונות לעוות את המציאות באמצעות דוחות חלקיים- העובדות מדברות בעד עצמן. ממשיכים להחזיר את הביטחון והמשילות לנגב".
התרעות פיקוד העורף