הממצאים מראים כי נשים בעמדות כוח גבוהות נוטות להזדהות יותר עם קורבנות הטרדה בהשוואה לנשים בעמדות כוח נמוכות. לעומת זאת, בקרב גברים לא נמצא הבדל בין עמדות כוח גבוהות לנמוכות. בנוסף, גברים בעמדות כוח גבוהות נטו להזדהות פחות עם הקורבן בהשוואה לנשים בעמדות כוח דומות. החוקרות מסבירות הבדלים אלה באמצעות מושג "תפיסת העצמי" (self-construal), המתייחס לאופן שבו אנשים תופסים את עצמם ביחס לאחרים. בעוד שגברים נוטים לאמץ תפיסת עצמי עצמאית ולראות בכוח כלי לקידום מטרות אישיות, נשים נוטות לאמץ תפיסת עצמי של תלות-הדדית ולתפוס כוח כאמצעי לסייע לאחרים. הבדל זה משפיע על האופן שבו אנשים בעמדות כוח מתייחסים לקורבנות.
בנוסף, החוקרות מציעות כי יצירת סביבות עבודה המדגישות שיתוף פעולה, ערכים משותפים ותלות הדדית, למשל באמצעות פעילויות גיבוש צוות או תמריצים קבוצתיים, עשויה להגביר אמפתיה והזדהות בקרב מקבלי החלטות, ובכך לסייע בצמצום הטיות ולשפר את אופן הטיפול במקרים מסוג זה.
המחקר כלל שני ניסויים בהשתתפות למעלה מ-350 משתתפים. בשניהם התבקשו המשתתפים לדמיין את עצמם בתפקידים ארגוניים, כמנכ"לים המייצגים עמדת כוח גבוהה או כעובדים המייצגים עמדת כוח נמוכה, ולקרוא תרחיש של הטרדה מינית במקום העבודה. לאחר מכן התבקשו לדרג את מידת ההזדהות שלהם עם הקורבן.
בניסוי השני בדקו החוקרות האם ניתן להשפיע על רמת ההזדהות באמצעות התערבות פסיכולוגית, שמטרתה להבליט באופן זמני היבטים בתפיסת העצמי של הנבדקים. לשם כך, המשתתפים התבקשו לכתוב על הדמיון בינם לבין אחרים - פעולה הגורמת להבלטה של תלות-הדדית, או על השוני בינם לבין אחרים - פעולה המבליטה תפיסה עצמאית. התוצאות הראו כי הבלטה של תלות-הדדית העלתה את רמת ההזדהות בקרב גברים בעמדות כוח גבוהות, ואף חיזקה את ההזדהות בקרב נשים בעמדות כוח נמוכות.
התרעות פיקוד העורף