היריד, שהחל אתמול ונמשך גם היום (8 במאי), יהפוך מעתה למסורת ויתקיים אחת לחודש. מדובר בחגיגה קולינרית המוקדשת לעסקים קטנים וטעימים, בהם בשלנים ביתיים, עסקים של מילואימניקים ויצרנים מקו העימות לצד שפים אורחים, דוכני משפיענים ופנינים נסתרות מכל רחבי הארץ.
מטרת היריד, שכולל 20 דוכנים שישתנו ברובם מדי אירוע, היא לייצר בית קבוע לעסקים עצמאיים וליצרנים קטנים הזקוקים לחשיפה או לסיוע בעקבות פגיעה שחוו במהלך המלחמה, וגם ליצור חיבור בלתי אמצעי בין הקהל לבין האנשים שעומדים מאחורי הסירים והבצקים.
"קהל היעד שלנו הוא בעיקר משפחות. אנחנו נמצאים קרוב לחופי הים ולמסלולי הטיולים בכרמל. מגיעים אלינו אנשים שמטיילים באזור וגם חבר'ה מקומיים. אנחנו עובדים בשיטת הזמנות מראש. אנשים מתקשרים, מזמינים, מגיעים ומקבלים את המארז שלהם לפיקניק. אנחנו גם עושים משלוחים באזור חיפה וחוף הכרמל".
לאורך התקופה האחרונה מנסה סרדס לתמרן בין העסק לבין שירות במילואים. ב־2025 עשה מעל 100 ימי מילואים, והשנה כבר הספיק לעשות 60 ימים.
"כשאני במילואים, מן הסתם יותר קשה לתפעל את העסק. האמא והאישה עובדות יותר. כשאני מגיע הביתה אני עוזר להן. בדיוק רגע לפני תחילת היריד סיימתי מילואים", הוא מספר ומתאר את השפעת המציאות הביטחונית על העסק: "רגע לפני תחילת מבצע שאגת הארי היו לנו המון הזמנות לפתיחת דוכני בורקס במסיבות פורים. קנינו המון חומרי גלם, התכוננו. העובדה שבסוף החגיגות לא התקיימו הייתה מכה קשה עבור העסק. פשוט נאלצנו למכור במחיר נמוך למי שרצה לקנות, חילקנו לחברים, וגם הבאתי לחבר'ה במילואים".
"בנוסף לכך, אנחנו גם מספקים בורקס לעגלות קפה, 'בבושקפה', הנמצאות בפרדס חנה ובקיסריה. בתחילת המלחמה גם הן היו סגורות, כמו כולם. ואל נשכח שפסח הוא תמיד תקופה מאוד חזקה בצפון, מגיעים המון מטיילים. השנה זה לא קרה. חווינו ירידה של עשרות אחוזים לעומת אשתקד. עכשיו המצב מתאושש קצת, העסק מתחיל לחזור לעצמו. אנחנו מקווים שביריד בדיזנגוף סנטר ניחשף לקהל חדש שיזכור אותנו כשיגיע לטייל בצפון".
"מענקים זה פייק"
"בשלושת החודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל רק בישלנו לחיילים. לאחר מכן השגרה חזרה לאט־לאט, עם עליות וירידות. לפני כשנתיים לקחתי נכס ליד המסעדה והחלטתי לפתוח בו ראמן, ואילו המסעדה נסגרה מסיבות אישיות. המקום של הראמן היה דלפק ישיבה וגם מקומות ישיבה בחוץ".
"זה התחיל מאוד איטי, נבנה, התחלתי לצבור לקוחות, לעבוד עם וולט ועם חברות משלוחים נוספות. הראמן שלי עבר מפה לאוזן והמקום התחיל לתפוס. במבצע עם כלביא לא עבדתי, ואז כשחוזרים לעבודה, זה לא ש'בום' והשוק חוזר לעצמו. זה קורה בהדרגה עד שהמצב מתייצב. ואז הגיע מבצע שאגת הארי. היו כל הזמן אזעקות, לקוחות לא הגיעו. גם שליחים לא היו מגיעים, ואם כבר הגיע שליח - זה יכול היה לקחת שעה".
"ואז ידידה טובה העלתה רעיון שאעשה משלוחים לקיבוצים באיזור עמק יזרעאל. עשיתי לשם משלוחים, זה עבד יפה מאוד במשך שבועיים. אחר כך ההייפ ירד ולא הייתה עבודה. נאלצתי לשחרר את שלושת העובדים שהיו לי, סגרתי את העסק לחודש. בתחילת אפריל סיימתי את החוזה בנכס. התכנון המקורי היה לעבור לנכס גדול יותר, מגניב יותר. התחלתי שיפוץ, אבל בסופו של דבר נאלצתי לבטל את זה כי פתאום קיבלתי פחד. ואני לא אחד שמפחד, אני אמיץ ועף קדימה, אבל החלטתי שאני עוצר רגע".
"החשיפה חשובה לנו"
ביריד הקולינרי "מרימים לעצמאים" משתתפים גם עסקים קטנים מערים שכנות, כמו למשל "דייויד בייקרי", קונדיטוריה בוטיקית בשדרות ירושלים ברמת גן, שנפתחה לפני פחות משנה.
ב"דייויד בייקרי", הכוללת כ־25 מקומות ישיבה, אפשר למצוא מגוון רחב של מאפים מתוקים ומלוחים מפנקים וגם כריכים עם גבינות קשות. "חוץ מהלחמים עצמם, הכל אצלנו מיוצר ידנית, במקום. כרגע אין די מקום לאפיית לחם", מספר בן־הרוש, האחראי על תחום הייצור. רעייתו אחראית על התפעול מול הלקוחות ועל העובדים.
"לפתוח בייקרי היה הוויז'ן שלי מאז ומעולם, אבל תמיד פחדתי להגשים זאת", משתף בן־הרוש. "לאחרונה הגעתי למסקנה שאני עושה את זה. אבא שלי ואני שיפצנו את המקום, והוא נקרא על שם סבא שלי ז"ל, שנפטר לפני כשנה".
התכנון המקורי היה לפתוח במועד שבו החל מבצע עם כלביא. "חיכינו שהמבצע יסתיים ואז פתחנו", מספר בן־הרוש. "בהתחלה היו חודשיים נורא מוזרים, אנשים עוד לא הבינו מה קורה, אבל העסק תפס יפה בגלל המוצר. בסיבוב השני של המלחמה מול איראן, בשאגת הארי, כבר היינו בתנופה מאוד יפה, אבל עדיין נפגענו בגלל המלחמה. אשתי ואני נאלצנו לעבוד לבד כל היום בלי עובדים, עם ילדה בת שנתיים בבית".
"למרות שיש ממ"ד בעסק, העובדים לא רצו להגיע. זה היה לעבוד תחת אזעקות בלתי פוסקות, הגיעו הרבה פחות לקוחות מהרגיל. אזעקה אחת מרוקנת את כל הרחוב. חולפות כמה שעות עד שפתאום יוצאים כמה אנשים, ואז מגיעה עוד אזעקה. אבל השכנים שלנו נורא פרגנו. איכשהו הגיעו, קנו דברים ועזרו לנו לעבור את התקופה בכבוד. עכשיו הלקוחות חזרו, אבל עדיין העבודה טיפה ירדה ואנחנו מרגישים את זה בכיס".
ליריד הגיע בן־הרוש גם כדי לייצר הכנסה נוספת וגם על מנת לפתוח את העסק לקהל נוסף: "עכשיו אנחנו בדיוק נמצאים בפיתוח נושא המשלוחים, לכן חשיפה לקהל חדש חשובה לנו. אני רוצה שיכירו את המאפים והכריכים שלנו ובעקבות כך גם יגיעו אלינו לרמת גן וגם יזמינו מאיתנו כשייפתחו המשלוחים. המטרה היא להיפתח לקהל חדש, שעוד אנשים יבואו אלינו, ישתו קפה, יאכלו משהו טעים. אנחנו דואגים לפנק את כולם".
"דיזנגוף סנטר רואה עצמו לאורך השנים כפלטפורמה חיה ותוססת שמחברת בין קהילות, יוצרים ועסקים, והיריד 'מרימים לעצמאים' הוא ביטוי ישיר לתפיסה הזו", מציין דן פילץ, מנכ"ל ובעלים משותף של דיזנגוף סנטר. "לצד חוויית בילוי קולינרית מגוונת, חשוב לנו לייצר במה אמיתית לעסקים עצמאיים, במיוחד בתקופה שבה רבים מהם זקוקים לחשיפה ולהזדמנות להגיע לקהלים חדשים".
"אנחנו ממשיכים לחפש כל הזמן יזמים, בשלנים ויצרנים כחול־לבן נוספים שיצטרפו אלינו וישתלבו בירידים השבועיים והחודשיים, מתוך רצון להעניק להם פלטפורמה מרכזית, נגישה ומכובדת בלב תל אביב".
התרעות פיקוד העורף