אילנה חג'ג' - ששכלה את בנה רז ז"ל לפני כשמונה שנים כשנדקר למוות במהלך קטטה בהרצליה והוא בן 16 בלבד - מחכה בכיליון עיניים לדוח הביקורת שצפוי להתפרסם הבוקר מטעם נציבות הביקורת על מערך התביעה בנוגע לזכויות נפגעי עבירה. הדוח, שהוגש ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין, מתייחס לתיקים שהטיפול בהם כבר הסתיים בשנים 2012־2014. בדוח עב הכרס מופיעים ליקויים רבים בהתנהלות הפרקליטות בכל הנוגע ליישום חוק זכויות נפגעי עבירה.
אילנה מכירה את הנושא מקרוב. ארבע שנים ליוו הוריו הכאובים של רז ז"ל את המשפט, שהתנהל נגד מי שהורשע לבסוף בהריגת בנם. בתחילה הם התאכזבו כשהנאשם הואשם בהריגה ולא ברצח, ולאחר מכן זעמו כשגילו כי נחתם עמו הסדר טיעון שבמסגרתו הוחלט כי ירצה עשר שנות מאסר בגין הריגתו של רז. בעקבות האסון שאירע הפכה אילנה לפעילה בארגון נרצחים ונרצחות.
על פי הדוח של הנציבות, אף על פי שנפגעי עבירה ובני משפחותיהם יכולים לחתום במשטרה על טופס בקשה לקבלת מידע בנוגע לשלבים השונים בהליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע, "הפרקליטות אינה מקפידה על בדיקת קיומו של הטופס". אמו של רז, חברה בוועד ארגון נרצחים ונרצחות שסייע בהכנת הדוח, הסבירה כי "חוק זכויות נפגעי עבירה קיים משנת 2001, אבל בפרקליטות לא כולם מודעים לזכויות האלה, שאינן דבר עקבי ומושרש בארגון. לצערי, אנחנו מכירים מקרים שבני משפחה של נרצח אינם יודעים על הסדר טיעון שנחתם עם הנאשם, אף שזכותם לשמוע עליה שבועיים מראש על פי חוק".
על פי הדוח, מתברר כי בניגוד להנחיית פרקליט המדינה הפרקליטות אינה מיידעת נפגעי עבירות מין על הזכות להגיש בקשה למתן צו לפי חוק, הנוגע לחזרתו על העבריין לסביבת מגוריו של הקורבן. בכל התיקים שנבדקו נמצא כי הפרקליטות לא יידעה אף אחד מ־36 נפגעי עבירת מין בדבר הזכות להגיש בקשה למתן צו נגד עבריין המין. נתון נוסף מצביע על כך שהפרקליטות אינה מקפידה על מימוש זכויות נפגעי עבירה להשמיע קולם בשלב הטיעונים לעונש.
חג'ג', שדווקא כן דיברה בבית המשפט בשלב הטיעונים לעונש של דוקר בנה, מסבירה את חשיבות המעמד: "להיות שותפה למשפט זה לאט לאט לסגור מעגל. זה עוזר. היה לי חשוב שהשופטים יראו אותי בעיניים - ולא להיות רק ניירת. את הבן שלי הם כבר לא יוכלו לראות. אבל יש אבא, אמא, אחים - אף אחד לא שואל על מר גורלנו".
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה לדוח: "הפרקליטות מברכת על קיומה של הביקורת בנושא זה. עם זאת, הדוח מתמקד בעניינים של רישום והזנת נתונים ולא במישור המהותי. במישור המהותי הפרקליטות ממלאת חובותיה על פי החוק, ויותר מכך... רבים מהנתונים שמציגה הנציבות לכל אורך הדוח מוטעים, אינם משקפים את המציאות ועושים עוול כבד לפרקליטים רבים. כך למשל בניגוד גמור לנטען בדוח, ברוב רובם של המקרים הפרקליטים מיידעים את נפגעי העבירה בדבר הסדר טיעון מתגבש. אך תמיד יש מקום לשיפור והפרקליטות נוטה לאמץ את מרבית המלצות הדוח".
בארגון הפרקליטים טענו כי "הדוח, שנערך לדעתנו בצורה שאינה מקצועית, אינו מציין את הפעילויות החיוביות שמבצעים הפרקליטים בנושא זה. הנציבות אספה נתונים באופן שגוי, ולאחר מכן התבססה עליהם לצורך הסקת מסקנות לא נכונות. הדוח פוגע בציבור הנפגעים, שעלול להניח בטעות שהפרקליטות אינה שומרת על נפגעי עבירה".