השרים צפויים לאשר מחר (ראשון) את מה שזכה לכינוי חוק עמותות השמאל: החוק אותו מקדמת שרת המשפטים איילת שקד, הקובע כי עמותה שלמעלה מ-50% מתקציבה מגיע ממדינות זרות תחויב לציין זאת בפרסומים רשמיים, ולפרט את זהות המדינות המממנות את פעילותה בכל פנייה לנבחרי ציבור. כל הפרה של סעיפים אלו תגרור קנס בגובה 29 אלף שקלים. בנוסף, נציגי העמותות שיגיעו לדיונים בכנסת יחויבו לענוד תג זיהוי.
השמאל נגד חוק העמותות: פרקטיקה ממשטרים חשוכים
ההצעה של שקד צפויה לעבור ללא התנגדות, וזאת בשל התחייבות המפלגות השונות לתמוך בה בהסכמים הקואליציוניים. מפלגת כולנו שהתנגדה לחוק ניסתה לדון עם השרה בנושא ולהגיע למתווה חדש שיכלול בחוק גם עמותות המגייסות כספים מתורמים פרטיים מחו"ל, לצד כאלו שנהנות מתרומות ממדינות זרות. מהלך כזה עשוי לאלץ גם עמותות ימין, שנשענות על תורמים פרטיים בעלי אזרחות זרה, לחשוף את זהות המממנים שלהן במסמכים רשמיים ובדיונים בכנסת.
ח"כ ציפי לבני שהניחה הצעת חוק משלה שתדרוש גם מעמותות שנשענות על תורמים פרטיים מחו"ל לחשוף את זהותם, ובכך תכלול גם עמותות ימין תחת החוק, אמרה: "אני בעד שקיפות בעמותות - אבל על כולם. לא עוד חוקים שמסמנים צד אחד, בעוד עמותות אחרות מקבלות כספים בלי שהציבור יידע מי מממן אותן. הגיע זמן שהנוהל יהיה שקוף ומוסדר על כולם. אני רוצה לדעת מיהם הזרים שמממנים את כל העמותות, גם את 'אם תרצו'".
יו"ר מרצ זהבה גלאון אמרה: "איילת שקד מקדמת חוק שמשמעותו המשך הציד, הרדיפה הפוליטית וסתימת הפיות לארגונים שקוראים תיגר על מדיניות הממשלה. המקרתיזם הזה מזכיר תקופות חשוכות. מטרת הצעת החוק היא לפגוע בלגיטימיות ובפעילות של עמותות שמזוהות עם השמאל הפוליטי וארגוני זכויות אדם, והוא תפור למידותיהן. לעומת זאת, אין שום ניסיון להגביר את השקיפות בקרב עמותות המקדמות אג'נדה ימנית, המקבלות תרומות מארגונים ומאנשים פרטיים זרים, שבמקרים רבים אף נשארים חסויים. להצעות חוק כאלה יש אפקט מצנן על אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל".
גלאון הוסיפה כי הצעת החוק תאפשר דה לגיטימציה לישראל: "ההצעה נועדה לכאורה למנוע ביזוי שם ישראל בעולם, אך היא תשיג את המטרה ההפוכה; היא תאפשר לעשות דה לגיטימציה למדינת ישראל. החוק גם מנוגד לאמנות בינלאומיות שמדינת ישראל חתומה עליהן ושמבטיחות הגנה על זכויות האדם ועל מי שפועל לשמירה עליהן. העולם נגד מדינת ישראל לא בגלל הארגונים, אלא בגלל איילת שקד וחבריה המתנחלים. העולם לא שונא את ישראל, אלא את הכיבוש".
במפלגת כולנו אומרים כי דווקא הצליחו לשנות את מתווה החוק של שקד. לדבריהם, בהצעת החוק המקורית נכללו עמותות שמקבלות מימון זר מהשקל הראשון. על פי הדרישה של מפלגת כולנו רק עמותות שמקבלות מעל 50% מהמימון ממשלות זרות יכללו בחוק.
"בנוסף", מסרו ממפלגת כולנו, "בהצעת חוק המקורית נכללו סנקציות פליליות וקנס של 30 אלף ש"ח על פעילות בכנסת. לבקשתנו אלו לא יכללו בחוק". וכדי לאזן את החוק, ובהסכמה עם הבית יהודי, נקבע כי החוק יוחל על גם על תורמים פרטיים שיעמדו בקריטריונים דומים (אך עוד לא נקבע המנגנון).
השרה שקד מכחישה את דיווח כולנו כי שינו את חוק השקיפות: "מדינה המעוניינת להגן על ריבונותה צריכה להציב גבולות להתערבותם של גורמים זרים.
לדבריה, "נשק אינו רק רובה או חרב. נשק הוא גם סיפור ממומן ושקרי על מכונות ירי המשמשת לטבח בחפים משפע, סיפור המסופר לכל העולם על ידי עמותות המתיימרות לייצג האינטרס הישראלי אבל בפועל ממומנות על ידי מדינות זרות שמשתמשות בהן לפי השקפת עולמן".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, אמרה בתגובה להצבעה הצפויה: "החוק שעתיד לעלות מחר בפניי ועדת שרים מייצג ומדגיש את הימים השחורים בהם מדינת ישראל הדמוקרטית נמצאת בהם. הממשלה בחרה לקחת את הצעת החוק הפרטית של ח"כ סמוטריץ' ולקדם אותה כאמירה ברורה נגד חופש הביטוי".
"ממשלת ישראל לא דורשת זאת מנבחריה שממומנים על ידי אישי ציבור שונים, אנשי עסקים ובעלי אינטרסים אחרים. שקיפות אמורה להיות בין כולם, ולא ממוקדת לארגונים מסוימים. חוק העמותות מבקש לשים אות קין על ארגוני זכויות האדם, מה שלא לקחו בחשבון הוא שזכויות אדם אינם נחלת השמאל אלא נחלת הכלל וחוק כזה מבקש לבייש את אותם ארגונים, להחליש אותם ולמנוע מהם לעשות לטובת הציבור בישראל ולבקר את הממשלה. וולטר אמר: 'אני שונא את דעותיך אך מוכן להילחם עד מוות כדי שתוכל לבטא אותן'".
אלהרר הוסיפה: "ממשלת ישראל מוכנה להלחם רק שדעתה בלבד תשמע. אני מאמינה שהחוק עושה עושה שם רע למדינת ישראל ופוגע פגיעה קשה ביחסי החוץ ובקשרים הרעועים במילא עם ממשלות זרות".