בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר הבוקר (ראשון) שישה חודשי עבודות שירות על יניב נחמן, שהורשע בעבירה של מעשה מגונה בכוח. בתחילה הוגש נגד נחמן, תושב המרכז בן 38, כתב אישום חמור ביותר, בו יוחסו לו שלושה מעשי אינוס, ניסיון אינוס, שני מעשים מגונים בנסיבות אינוס כלפי שלוש נשים, עשרות מקרים של פגיעה בפרטיות, וכן הטרדה מינית של שתי נשים נוספות. בכוונת הפרקליטות לערער על קולת העונש.
את העונש הקל במיוחד הסבירו השופטים בכך ש"השתכנענו שהפרסומים הנרחבים והמקיפים אודות פרטי החקירה, תוך חשיפת זהות הנאשם ותמונתו והעמדתו במרכז פרשה של ביצוע סידרתי של עבירות מין רבות וקשות על רקע העבירות בהן הורשע בסופו של הליך, פגעו פגיעה הרסנית ושלא לצורך בשמו הטוב, לאורך זמן וברמה שספק אם ניתן יהיה לתקנה בעתיד". השופטים מתחו ביקורת על המשטרה, וציינו כי "הייתה חריגה לא מידתית בעוצמת החשיפה התקשורתית ובאמצעים שננקטו על ידי הרשות החוקרת לשם קידומה".
השופטים, מרים דיסקין, רענן בן יוסף וציון קפאח, התייחסו לכך שלאחר מעצרו של נחמן, התפרסמו בתקשורת זהותו ופרטים רבים אודות התנהלותו, שכללה לכאורה סימום נשים ב"סם האונס". מאחר שחומרים מטשטשים שעונים להגדרה הזאת אינם ניתנים לאיתור ולהוכחה, לא הוזכר שימוש בסם אונס בכתב האישום. כמו כן, מבין שלוש הנשים שהתלוננו נגדו, אחת סירבה להעיד נגדו ולגבי השנייה נמצאו קשיים ראייתיים. בסופו של יום, נחמן הואשם רק ביחס למתלוננת השלישית.
האירוע שבו הורשע נחמן התרחש ב-2009. על פי כתב האישום המתוקן, שהוגש ביולי 2014 באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב, בערב המקרה, הגיע נחמן לביתה של ידידתו, עמה נהג לקיים יחסי מין. השניים שתו משקאות אלכוהוליים ובשלב מסוים נרדמו. כשהתעוררו, ביצע בה נחמן מעשה מגונה בכוח ולאחר מכן אנס אותה. זאת למרות שהיא צעקה עליו שיקום וניסתה להיאבק בו.
לגבי המקרה בו הורשע קבעו היום השופטים כי "מעשה האינוס והמעשה המגונה בכוח שביצע הנאשם במתלוננת פגע בערך החברתי המוגן של זכותה לשלמות גופה, נפשה, כבודה וזכותה לפרטיות ולחופש בחירה". עם זאת הם קבעו כי "מידת הפגיעה בערכים החברתיים אינה ברף הגבוה. הנאשם אמנם ביצע עבירות מין במתלוננת, אך מעבר לאלימות הכרוכה במעשים המיניים מעצם טיבם לא נגרמו למתלוננת בעטיים נזקים גופניים והפעלת הכוח לא הייתה ברמה גבוהה".
בהסדר הטיעון שחתם עם הפרקליטות, לא הייתה הסכמה לגבי עונשו של נחמן. התביעה ביקשה שהעונש יהיה בין ארבע לשבע שנות מאסר. אולם, כאמור, למרות העבירות החמורות בהן הודה והורשע, גזרו עליו השופטים שישה חודשי עבודות שרות, מאסר על תנאי ופיצוי בסכום של 30,000 שקל למתלוננת. בפרקליטות מחוז תל אביב התאכזבו מגזר הדין וביקשו מבית המשפט לעכב את ביצועו, על מנת לשקול הגשת ערעור על קולת העונש.
בעקבות הרשעתו של נחמן והחלטת ביהמ"ש תקפה יו"ר ויצו ישראל, גילה אשרת, את ההחלטה: "מי היה מאמין שאולם הצדק והשוויון יהפוך לזירה פוגענית, לא בטוחה ובוודאי שלא עושה צדק עם נשים נאנסות. בגזר הדין שניתן, מערערת מערכת המשפט את ביטחונן של נשים נפגעות במערכת חוק, ובכך מקטינה את הסיכוי לחשיפתם של עוד מקרים כואבים ומצערים של פגיעה בנשים. ויצו מצרה על רף הענישה הנמוך בו בחר בית המשפט לעבירה כה שפלה. דווקא בימים אלה, כאשר אנו עדים לגל הולך וגובר של הטרדה מינית ופגיעה מינית בנשים מצד אנשי ציבור, ולאור מסע ההכפשה המתנהל כלפי אלו שמעיזות להתלונן, היינו מצפות ממערכת המשפט לתת למתלוננות את התחושה שיש להן גב ומערכת תומכת בהתמודדות עם פגיעות נבזיות שכאלה".