ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקש באמצעות בא כוחו הבוקר (רביעי) להופיע בפני בג"ץ, זאת בכובעו כשר כלכלה, בדיון על מתווה הגז הטבעי שהתקיים היום. עם תום הדיונים בעתירות נגד מתווה הגז ביקש נתניהו, באמצעות בא כוחה של המדינה, להופיע בפני השופטים, אף שלא נדרש להגיש תצהיר. השופטים הודיעו כי אם ברצונו להיות חלק מהדיון, הוא ייאלץ להגיש תצהיר, כמו גם שר האנרגיה, יובל שטייניץ ולאחר מכן יוחלט אם לזמנו לדיון.



נציג המדינה, עו"ד ענר הלמן, הודיע במהלך הדיון כי המדינה מסכימה לקיים את הדיון כאילו הוטל צו על תנאי, אולם ללא הטלת צו של ממש, המשמעות היא דחיית הדיון כנראה בכמה חודשים. כמו כן, המדינה ביקשה זמן נוסף להצגת טענותיה וביקשה לאפשר לנתניהו להגיע להעיד כשר הכלכלה.



הדיון בחמש עתירות נגד המתווה נמשך עד שעות אחר הצהריים. לאולם הדיונים הגיעו השר שטייניץ, ראש המטה בטחוני-מדיני עמוס גלעד וגם מנכ"ל משרד החוץ, דורי גולד. כולם הגיעו על מנת לנסות ולשכנע את שופטי בג"ץ שלא לקבל את העתירות. עשרות עורכי דין נכחו באולם משני הצדדים, כשבמהלך הדיון שתי דרמות: בתחילת הדיון לחצו השופטים על נציג המדינה, שהדיון יהיה כמו דיון צו על תנאי. הכוונה היא שהדיון המשמעותי יתקיים עוד היום.

הדיון על מתווה הגז. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
הדיון על מתווה הגז. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

השופט פוגלמן אמר לנציג המדינה כי "אם זה לא יקרה היום (הצו על תנאי), הדיון הבא יהיה עוד כמה חודשים וההליך לא יוכל להתקדם. הדיון הופסק כדי שיחזור עם תשובה, והוא הסכים אחרי התייעצות עם רה"מ והיועמ"ש. לאחר מכן הודיע נציג המדינה כי ראש הממשלה מבקש להופיע גם הוא, השופטים אמרו שעל מנת שהוא יהיה חלק מהדיון, הוא מחויב כדין להגיש תצהיר. אותו דבר גם שטייניץ".

חלק מהעותרים התנגדו להגעתו של נתניהו מחשש כי "יהלך אימים על בית המשפט בהופעתו כאן", כך לפי ראשת מרצ, ח"כ זהבה גלאון. השופטים גם ביקשו לראות את הדוחות שהוגשו לוועדת הכלכלה, רוצים לראות אם ההליך היה ראוי. 

המדריך לאזרח: שאלות ותשובות על מתווה הגז 

נציגי האופוזיציה בדיון על מתווה הגז. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
נציגי האופוזיציה בדיון על מתווה הגז. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 "ישנם מסמכים חסויים שהשופטים דורשים לראות" 

עו"ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים בעבר, שמייצג את התנועה לאיכות השלטון, דווקא לא התנגד להופעתו של נתניהו ואמר לרשת ב': "אנחנו חושבים שזה אחד המקרים החשובים ביותר בתולדות המדינה, האם חוק ההגבלים יגן על האזרחים ממונופולים וקרטלים. מן הראוי שבעל העמדה הגבוהה ביותר יבוא וייתן את דעתו לטוב ולרע".
"השאלה שצריך לשאול היא האם באמת יש נזק מדיני דרמטי, שמחייב לבטל את החוק ההגבלים במקרה זה (סעיף 52). צריך לזכור שהרישיון הזה נותן 100 אחוזים למונופול להרבה מאוד שנים. הטענה כרגע היא שכדי לבטל את ההגנה על הציבור, צריך נזק בטחוני אקוטי, וכאן יש נגיעה קלושה מאוד. עד לפני כמה שבועות, היתה סברה שהמדינה גילתה את הקלפים, אך לאחרונה היא הגישה את התשובה לבג"צ. מסתבר שיש עוד דברים חסויים וזה מה שהשופטים רוצים לראות. זהו מצב שבו מדינה מחויבת עשרות שנים לגורם יחיד, מונופול, זה דבר שנראה לא תקין, ועל כך עתרנו", כך שטרום.

הדיון נערך בהרכב מורחב של חמישה שופטים: ג'ובראן, חיות, פוגלמן וסולברג, כשהוא מתנהל בראשות השופט אליקים רובינשטיין. העתירות הוגשו על ידי ח"כים ומספר ארגוני סביבה ביניהם התנועה לאיכות השלטון, אדם טבע ודין, והפורום הישראלי לאנרגיה. הטענה העיקרית היא כי השימוש בסעיף 52 נעשה שלא כדין שכן אין הצדקה מדינית בטחונית להפעלתו. טענה נוספת יוצאת נגד כך שהמתווה קובע את המדיניות לעשר השנים הבאות, וגורסת כי אינה חוקית. 
 

"לבג"ץ אין את הכלים לקבל את ההכרעות הללו"

בתחילת הדיון בסוגיית מתווה הגז, השופטים הציעו להעביר את הצדקת המתווה לממשלה ולא לחברות הגז ובעקבות כך שר האנרגיה יובל שטייניץ והמשנה ליועמ"ש, אבי ליכט, יצאו להתייעצות. השופט פוגלמן העיר שבנושא שבדיון מימד הזמן הוא קריטי וצריך לקצר תהליכים. 

התנועה למשילות ודמוקרטיה אמרו בתגובה על דיון בג"ץ כי "מתווה הגז אושר כחוק בכנסת ובממשלה ולכן התערבות של בג"ץ פסולה ומהווה פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. המתנגדים והתומכים במתווה הגז, צריכים להכיר בכך שהכרעות מדיניות, כלכליות וחברתיות צריכות להיקבע על ידי נבחרי הציבור ולעמוד למשפט הציבור, כך מתנהלת דמוקרטיה. לבג"ץ אין את הכלים לקבל את ההכרעות הללו, ועצם הדיון בנושא פוגע במעמדו של בית המשפט העליון וביכולתו לשמש כתובת למחפשים משפט וצדק", אמרו בתנועה לאיכות השלטון.

שטייניץ ויחימוביץ' בדיון בבג"ץ. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
שטייניץ ויחימוביץ' בדיון בבג"ץ. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
 
כזכור, ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם בחודש דצמבר על סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים בטענה שמתווה הגז בעל חשיבות בטחונית מדינית, וכי אלו שיקולים הגוברים על שיקולי התחרות. כזכור הממונה הקודם על ההגבלים, דייוויד גילה, סירב לאשר את המתווה בטענה שהוא פוגע בתחרות. שר הכלכלה דאז אריה דרעי סירב לעקוף את החלטת הממונה. אז, לאחר תרגילים פוליטיים שונים, התמנה נתניהו לשר הכלכלה וכך היה ביכולתו לחתום על הצו שעוקף את סמכות הממונה על ההגבלים. 
בעת שהתקיים הדיון, מחוץ לבית המשפט נערכת הפגנה נגד המתווה, זאת לאחר שערכו הבוקר שיירת מחאה בדרכם לירושלים. לפחות שלושה  אוטובוסים יצאו מרחבי הארץ, שעלתה לירושלים הבוקר. מחוץ לאולם, התקיים מיצג המתאר את השחיתות שהובילה להיווצרות מונופול הגז לטענת המוחים. שם נצפו משחקי מונופול, תיפוף מחאה, כתיבת שלטים ועוד.
במטה מאבק הגז נמסר לקראת הדיון: ״אזרחי ישראל מגיעים לוודא מקרוב שנעשה צדק מול המתנות הלא הגיוניות אותן קיבל מהפוליטיקאים מונופול הגז שהוקם באופן לא חוקי. משאבי הטבע של ישראל שייכים לאזרחי ישראל. הפקעת הריבונות מממשלות ישראל העתידיות, כפי שנעשה במתווה המחייב כל ממשלה וכל כנסת בקיום המתווה, גם אם התנאים בעולם, ובהם צניחת מחירי האנרגיה ימשיכו להשתנות - היא לא דמוקרטית; עקיפת הממונה על ההגבלים באופן תקדימי לפי סעיף 52 השמור למקרי חירום כגון עיתות מלחמה - היא לא דמוקרטית".
 
"במהלך הימים האחרונים זכינו לשלל ספינים, מחוזים שלמעשה לא נחתמו ועד להבטחות סרק על כך שהמונופול 'ישתדל' לפתח את מאגר לוויתן עד 2019, והכל במטרה להצדיק את השימוש השערורייתי בסעיף 52 לעקיפת הממונה על ההגבלים ואת הפטור הלא חוקי שקיבל המונופול מפעולות חקיקה למשך 10-15 השנים הבאות. כל אלו לא יכולים לשנות את העובדה שמתווה הגז קורס מול מציאות שבה מחירי הגז בעולם צוללים - ואילו בישראל מחירי הגז הם מהגבוהים בעולם בקרב מדינות המפיקות גז", כך אמרו במטה המאבק.