בית הדין לעבודה בחיפה חייב חברה לפצות עובדת שנמנע ממנה לעשות את עבודתה בישיבה. השופט אסף הראל, חייב את חברת "הייר קליניק טיפולים" לשלם לעובדת לשעבר שלה פיצוי בגלל שמנעה ממנה לבצע את עבודתה בישיבה, לא סיפקה לה כיסא לשבת בהפסקות ולבסוף פיטרה אותה בגלל תלונותיה בעניינים אלה.
מכתב התביעה עולה כי העובדת הועסקה על ידי "הייר קליניק" במשך חודשיים בסניף של החברה בקריות. תפקידה היה לבצע טיפולים לבריאות הקרקפת והשיער. במהלך הטיפול יושב המטופל על כיסא והמטפלת בודקת את הקרקפת, מסרקת אותה, מעסה אותה וחופפת אותה. על פי התביעה, החברה לא סיפקה לעובדת כיסא, ולכן היא נאלצה לבצע את כל העבודה בעמידה. בנוסף, בהפסקות שהיו לתובעת, לא העמידה תמיד החברה לתובעת כיסא לישיבה, וישיבתה היתה על בסיס "מקום פנוי", שכן הכיסאות היו תפוסים בחלק מהזמן על ידי לקוחות.
כיסא מתאים
העובדת הגישה תביעה כנגד החברה וטענה כי על החברה לפצות אותה מאחר והפרה את הוראות החוק המקנה זכות לעבודה בישיבה. חוק זה קובע כי ככלל, כל עבודה ניתנת לביצוע בישיבה אלא אם הוכיח המעסיק אחרת. עוד טענה העובדת כי החברה פיטרה אותה רק בשל כך שהתלוננה על נושא היעדר היכולת לשבת ועל היעדר הפסקות.
בית הדין לעבודה דחה את טענת העובדת כי לא התאפשר לה לצאת להפסקות. הוא דחה גם את טענתה כי לא התאפשר לה לצאת לשירותים. מאידך גיסא, קיבל בית הדין את הטענה כי את רוב תפקידה של התובעת יכולה היתה לבצע בישיבה, אילו סופק לה כיסא מתאים. בית הדין דחה את טענת החברה כי התפקיד הנו "דינמי" ולכן לא ניתן לבצעו בישיבה.
עוד קבע בית הדין כי היה על החברה לדאוג לכך שבהפסקות יהיה לתובעת תמיד כיסא פנוי לישיבה, ולא להסתפק בהפנייתה לכיסאות בקליניקה שהיו לעתים תפוסים על ידי לקוחות. התקבלה גם טענת התובעת כי פיטוריה נעשו בשל כך שהתלוננה בפני מנהליה על היעדר היכולת לשבת ועל היעדר הפסקות. בית הדין קבע כי פיטורים כאלה הם פסולים. בשל כל אלה פסק בית הדין לתובעת פיצוי בסך של 63,000 שקלים, בתוספת הוצאות.