"קיים צורך חיוני בחילוצו המהיר של משק הגז הטבעי בישראל מהקיפאון שאליו נכנס בעקבות החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים לחזור בו מטיוטת ההסכם שגובש", כך כותב ראש הממשלה ושר הכלכלה בנימין נתניהו בתצהיר שהגיש היום (שני) לבג"ץ, כחלק מהדיון בעתירות נגד מתווה הגז. בתצהיר מסביר ראש הממשלה מדוע החליט לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים ולהפעיל את סעיף 52: "הקיפאון היה מנציח מונופול בתחום לשנים רבות, מונע התפתחות של תחרות ומנציח את הריכוזיות הכלל משקית".
עוד כותב נתניהו, כי עיכוב בפיתוח המאגרים יותיר את המדינה עם אסדת גז טבעי אחת בלבד - "תמר" - שהיא מאוימת מבחינה ביטחונית, ללא כל חלופה. "על פי שיקול דעתי, מצב זה יוצר סכנה לביטחון המדינה ובכלל זה, הביטחון האנרגטי שלה. זאת, כיוון שכבר כיום מחצית מהחשמל בישראל מיוצר מגז טבעי. לכן תקלה או פגיעה במערכת הפקת הגז ממאגר 'תמר' עלולה להביא לפגיעה קשה באספקת החשמל של ישראל ובביטחונה". לדבריו, תנאי הכרחי לפתרון הבעיה הוא הוספת אסדות גז.
נתניהו אף טען כי מתווה הגז יתרום ליחסי החוץ של ישראל וכראיה הביא את שיחתו עם סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בדאבוס, הפגישות עם ראש ממשלת יוון ונשיא קפריסין השיח המדיני עם מצרים וטורקיה במטרה למכור להן גז.
לקריאת התצהיר המלא של ראש הממשלה
בשבוע שעבר ביקש ראש הממשלה להופיע בפני שופטי בג"ץ הדנים בעתירות נגד המתווה, אולם נדחה ונאמר לו כי עליו להגיש תצהיר בנושא. חלק מהעותרים התנגדו להגעתו של נתניהו מחשש כי "יהלך אימים על בית המשפט בהופעתו כאן", כך לפי ראשת מרצ, ח"כ זהבה גלאון. השופטים גם ביקשו לראות את הדוחות שהוגשו לוועדת הכלכלה, רוצים לראות אם ההליך היה ראוי.
עו"ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים בעבר, שמייצג את התנועה לאיכות השלטון, דווקא לא התנגד להופעתו של נתניהו ואמר לרשת ב': "אנחנו חושבים שזה אחד המקרים החשובים ביותר בתולדות המדינה, האם חוק ההגבלים יגן על האזרחים ממונופולים וקרטלים. מן הראוי שבעל העמדה הגבוהה ביותר יבוא וייתן את דעתו לטוב ולרע".
"השאלה שצריך לשאול היא האם באמת יש נזק מדיני דרמטי, שמחייב לבטל את החוק ההגבלים במקרה זה (סעיף 52). צריך לזכור שהרישיון הזה נותן 100 אחוזים למונופול להרבה מאוד שנים. הטענה כרגע היא שכדי לבטל את ההגנה על הציבור, צריך נזק בטחוני אקוטי, וכאן יש נגיעה קלושה מאוד. עד לפני כמה שבועות, היתה סברה שהמדינה גילתה את הקלפים, אך לאחרונה היא הגישה את התשובה לבג"צ. מסתבר שיש עוד דברים חסויים וזה מה שהשופטים רוצים לראות. זהו מצב שבו מדינה מחויבת עשרות שנים לגורם יחיד, מונופול, זה דבר שנראה לא תקין, ועל כך עתרנו", כך שטרום.
הדיון נערך בהרכב מורחב של חמישה שופטים: ג'ובראן, חיות, פוגלמן וסולברג, כשהוא מתנהל בראשות השופט אליקים רובינשטיין. העתירות הוגשו על ידי ח"כים ומספר ארגוני סביבה ביניהם התנועה לאיכות השלטון, אדם טבע ודין, והפורום הישראלי לאנרגיה. הטענה העיקרית היא כי השימוש בסעיף 52 נעשה שלא כדין שכן אין הצדקה מדינית בטחונית להפעלתו. טענה נוספת יוצאת נגד כך שהמתווה קובע את המדיניות לעשר השנים הבאות, וגורסת כי אינה חוקית.
כזכור, נתניהו חתם בחודש דצמבר על סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים בטענה שמתווה הגז בעל חשיבות ביטחונית מדינית, וכי אלו שיקולים הגוברים על שיקולי התחרות. כזכור הממונה הקודם על ההגבלים, דייוויד גילה, סירב לאשר את המתווה בטענה שהוא פוגע בתחרות. שר הכלכלה דאז אריה דרעי סירב לעקוף את החלטת הממונה. אז, לאחר תרגילים פוליטיים שונים, התמנה נתניהו לשר הכלכלה וכך היה ביכולתו לחתום על הצו שעוקף את סמכות הממונה על ההגבלים.