בית המשפט העליון זיכה היום (חמישי) פה אחד מחמת הספק את ניר סומך שהורשע בהריגת שכנו בן טל בשנת 2009 כי חשב שהוא מחזר אחרי אשתו. סומך ששירת כקצין מג"ב בעת האירוע זוכה לאחר שישב בכלא כבר כשלוש שנים. בעקבות הפסיקה המפתיעה, שזכתה לתגובה המומה בבית המשפט, סומך ישוחרר בקרוב מהכלא.
השופטים כתבו כי לא ניתן לשלול את גרסתו של סומך, לפיה טל יצא מרכבו כשהוא מאיים עליו במוט ברזל. בניגוד לבית המשפט המחוזי, שופטי העליון מצאו את גרסתו של סומך "עקבית ומהימנה", לפיה טל הניף לעברו את מנעול ההגה במטרה לפגוע בו. בכך לא קיבלו השופטים את עדותם של שני עדי הראייה.
עוד התייחסו השופטים לראיות הנסיבתיות - הלך רוחו של סומך לעומת הלך רוחו של טל קודם לירי. "מחד גיסא ישנו בּן, אובססיבי, אשר מטריד את ניר וטלי בכפייתיות, על בסיס כמעט יומיומי, משך תקופה של מספר חודשים, לעתים עד כדי איומים מפורשים לפגוע בהם", כתבו השופטים. "מאידך גיסא, אין ולוּ ראייה אחת המעידה על גילויי אלימות או איומים מצדו של ניר כלפי בּן עובר לאירוע הירי".
השופטים קבעו כי קיים ספק בכך שמעשיו של סומך נבעו מקנטור מצדו של טל. "הדעת נותנת, לבטח חש ניר כעס ותסכול לנוכח מעשיו של בּן. יהיה זה בלתי-מציאותי ולא אנושי לצפות לתגובה אחרת ממי שנתון במצב מעין זה. ברם, לא מצאתי ראיה לכך שהיה זה כעס 'חריג', כזה המגיע עד כדי 'אבדן עשתונות'".
עוד הם קבעו כי סומך לא תכנן לעשות שימוש באקדחו לפני הירי, מאחר ש"לא העלה בדעתו שהדברים יתפתחו כדי כך, באופן שבו התפתחו". השופט נועם סולברג כתב כי "העובדה שבּן יצא ממכוניתו לעברו של ניר, כשהוא אוחז במנעול ההגה; החולשות שמגלות עדויות הראייה; הראיות הנסיבתיות על אודות הלך רוחם של ניר ובן; גרסתו של ניר – כל אלו מעוררים לדידי ספק סביר שמא הניף בּן את מנעול ההגה לעברו של ניר, ומכל מקום, אין לאל-ידי לשלול את האפשרות שכך אירע".
השופטים קיבלו את טענתו של סומך להגנה עצמית, בכך שישנו לפחות ספק סביר. "אין חולק כי הנפת מנעול ההגה על-ידי בּן לעברוֹ של ניר עולה כדי איום אשר נשקפה ממנו 'סכנת פגיעה מיידית'. פוטנציאל הנזק הגלום בפגיעת מנעול ההגה בראשו של ניר, כמו גם ההסתברות הממשית להתרחשותה של הפגיעה (אלמלא הירי), מובילים למסקנה כי ניר היה נתון בסכנה ממשית ומוחשית לחייו", כתב סולברג. אל דעתו של השופט סולברג הצטרפו חבריו להרכב, השופטים יצחק עמית וענת ברון.
סנגוריו של ניר סומך, אבי חימי ויאיר גולן, אמרו בתגובה כי "בית המשפט קבע שהיה פה קינטור, וזהו אחד היסודות של עבירת הרצח שלא הצליחה התביעה להוכיח. זה היה הטעם העיקרי שהביא לזיכוי. ניהלנו משפט ארוך, מורכב, הובאו מומחים בתחומי משפט שונים מהעולם הגדול. ניסינו להוכיח כי ניר הקצין המצטיין פעל מהגנה עצמית. אנו מברכים על הזיכוי מעבירת הרצח. נותר לנו עוד שלב הטיעונים לעונש בפני בית המשפט. נלמד את הדברים לעומקם ונחשוב כיצד להמשיך לפעול מבחינה משפטית בעתיד הקרוב".
"לא העלנו על דעתנו שהוא יזוכה"
עורך הדין נחמי פיינבלט מסר בשם משפחתו של בן טל: "אתמול נודע לנו במהירות כי היום יתקיים הדיון בבית המשפט העליון. ביקשנו שלא להיות נוכחים בשל הקושי הנפשי של המעמד. ציפינו כי לכל היתר יקלו בעונשו אבל לא העלנו על דעתנו שהוא יזוכה. אנחנו המומים. דיברתי עם המשפחה בצורה רציונלית עד כמה שניתן, והסברתי להם שהמאבק כעת צריך להיות על כך שסומך לא יושב חלילה לשרות המשטרה ויתנו בידיו של ניר סומך שוב פעם נשק. גם הזיכוי הוא מחמת הספק ואסור שיתנו לו נשק".
כזכור, סומך, תושב קיבוץ זיקים, הואשם ברצח שכנו, בן טל, תושב גבעת ישעיהו, בשנת 2009 כאשר הגיע לקיבוץ זיקים להטריד את אשתו. לטענתו, של סומך, הוא פעל מתוך הגנה עצמית. עם זאת במח"ש טוענים כי זוויות הירי והראיות שנמצאו בשטח הצביעו על כך שהייתה כוונה של רצח.
רב פקד סומך נחשב לקצין מצטיין, שעשה רבות למיגור הפשיעה באזור הדרום. בחקירתו הוא טען כי ביצע את הירי לצורך הגנה עצמית. על פי גרסתו של סומך, טל נהג להטריד בתקופה אותו ואת בני משפחתו. לטענתו, הוא ובני משפחתו התגוררו בגבעת ישעיהו, אולם בשל הטרדותיו של טל עברו לקיבוץ זיקים הסמוך.
לטענתו של סומך, הגיע טל לחצר ביתו בזיקים וניסה לתקוף אותו באמצעות מוט ברזל. סומך אמר כי לא הייתה לו ברירה אלא להגן על עצמו ועל בני משפחתו, ולירות.
בשנת 2013 נגזרו על סומך 14 שנות מאסר בבית המשפט המחוזי בבאר. סומך הורשע בבית המשפט בהריגה וזוכה מרצח. בית המשפט קיבל את עיקר טענות המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, וקבע כי הנאשם ירה בחברו המנוח שלוש יריות מטווח קצר בכוונה להורגו. כמו כן, בית המשפט דחה את טענותיו של קצין מג"ב לשעבר, על כך שספג קנטורים מהמנוח וכי הירי שלו היה מתוך הגנה עצמית.
יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי קיים ספק שמא הנאשם קונטר על ידי המנוח על רקע הקשר שבין המנוח לבין אשתו של הנאשם ולכן הוחלט מפאת הזהירות ומחמת הספק להרשיעו בהריגה ולא ברצח. כאמור, היום בית המשפט העליון הפך את ההחלטה.