פרקליט המדינה, שי ניצן, צפוי להתנגד ביום ראשון לשחרורו המוקדם של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, בפני ועדת השחרורים שליד שרות בתי הסוהר, שתדון באפשרות לנכות שליש ממאסרו. זאת מהסיבה שלטעם המדינה, הנשיא השמיני של מדינת ישראל, שהורשע בביצוע שני מעשי אונס, אינו ראוי לשחרור מוקדם. הדיון יהיה חסוי ויתקיים בנוכחות באי כוחו, נציגי המדינה וקצב עצמו, שטרם החליט אם יישא דברים בפני חברי הוועדה.
בין השיקולים שתפעיל הוועדה: התנהגות טובה מאחורי סורג ובריח, הערכת המסוכנות, שבמקרה של קצב היא נמוכה והאינטרס הציבורי שבשחרור. נטילת אחריות והבעת חרטה אינם נמנים על התנאים לשחרור מוקדם, אולם המדינה צפויה לטעון כי בשל היעדרם, שחרורו של קצב נוגד את האינטרס הציבורי.
עורך הדין ציון עמיר, המייצג את קצב, אמר כי "מדובר במי שנשפט כמו כל אזרח רגיל אחר ולא נהנה משום הנחות וזכויות יתר, לא במהלך החקירה ולא במהלך המשפט, ולא במהלך המאסר שלו. ולכן גם עכשיו יש לשפוט אותו בפני ועדת השחרורים כפי שנשפט כל אסיר אחר. מדובר באדם מבוגר, שנידון למאסר ארוך מאד, שהתנהגותו בתקופת המאסר הייתה למופת ושנקבע כי לא נשקפת ממנו מסוכנות.
"הבעת חרטה אינה חלק מהשיקולים בחוק. גם אם יש לה משקל, היא בטלה בשישים לעומת השיקולים שפועלים לטובת השחרור. הניסיון לייצר באופן מלאכותי הנמקה כנגד שחרורו, הוא ניסיון שבסופו של דבר יפגע פגיעה אנושה באמון הציבור בשלטון החוק", אמר עו"ד עמיר.
לפני כשבועיים דווח בערוץ 10 כי אם קצב לא יזכה לשחרור מוקדם, יפעלו שרת המשפטים איילת שקד ונשיא המדינה ראובן ריבלין להענקת חנינה לקצב. מאוחר יותר הכחישה שקד כל מעורבות בנושא קצב ואמרה שמעולם לא נדרשה לדון בעניינו של קצב ומעולם לא פתחה את התיק ולא עיינה בעובדות.
ניצן מטפל בעניינו של קצב משום שליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, יש היכרות מוקדמת עם קצב.