יתכן שבקרוב יצטרך נשיא המדינה, ראובן ריבלין, לדון בבקשה מצד הנשיא לשעבר, משה קצב, לחנינה. זאת לאחר אכזבתו הקשה, לאחר שבחודש שעבר דחתה ועדת השחרורים שליד שרות בתי הסוהר את בקשתו של קצב לשחרור מוקדם. בעקבות זאת, צפויה בזמן הקרוב לנחות על שולחנם של הנשיא ושל שרת המשפטים, איילת שקד, בקשה נוספת לחון את הנשיא לשעבר, שהורשע בשתי עבירות אונס ובשורה של עבירות מין במספר מתלוננות.
גורם משפטי אמר ל"מעריב אונליין" כי "אחרי ההחלטה של ועדת השחרורים, שזכתה לביקורת כמעט מקיר לקיר, ברור לחלוטין שהדרך לתקן את המעוות היא באמצעות חנינה, שתוענק לו על ידי נשיא המדינה. ההתנהלות של המערכת פגעה פגיעה אנושה בזכויות יסוד של קצב, עד כדי כך שהדעת איננה סובלת את המשך הישארותו בכלא, לכן החנינה היא דבר שנשקל ברצינות רבה מאד על ידי הנשיא ריבלין".
ועדת השחרורים נימקה את החלטתה בכך ש"בפנינו אסיר המכחיש את העבירות שביצע, שממשיך וטוען לחפותו למרות פסקי הדין בעניינו, וממשיך להיות עסוק בהוכחת חפותו כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדבריו בפנינו, כאילו ולא היה כלל הליך משפטי, והוא ממשיך אותו גם היום. מדובר במי שלא עבר כל טיפול סביב העבירות שביצע, למעט אותן מסגרות חינוכיות, בתי המשפט קבעו מפורשות שמדובר בעבירות חמורות וציינו את חומרת הפגיעה בקורבנות והפגיעה בנפשן, נפגעות העבירה הביעו עמדתן לשלילה בפני הועדה, גורמי הטיפול הביעו את עמדתן בחוות הדעת השונות.
"לדעת חברי הועדה לא יהיה בכוחה של התוכנית הפרטית למנוע המשך התנהלות לקויה, עיסוק אובססיבי בחפותו, ואולי גם המשך פגיעה בנפגעות העבירה, ולא יהא בה למנוע את אותו סיכון שנקבע בחוות הדעת כלפי נשים". הוועדה קבעה כי הנשיא ימשיך לרצות את שבע שנות המאסר שנגזרו על קצב, מתוכן ריצה הנשיא לשעבר כארבע שנים. בעוד חצי שנה יוכל קצב גם להגיש בקשה נוספת לוועדת השחרורים.